שועטים להפיכה המשטרית: עוד מכה לדמוקרטיה ועוד מענק של עשרות מיליוני שקלים לחרדים
16 ימים לפני פגרת הכנסת הקואליציה מגבירה את קצב החקיקה: העברת סמכויות משפטיות לשרים, פגיעה בגופי ביקורת, חוקים פרסונליים, ומיליוני שקלים לחרדים. במקביל, אדלשטיין הציג אתמול לחרדים את עקרונות חוק ההשתמטות המתגבש
בקואליציה פועלים לקדם חקיקת חוקים פרטיים המהווים חלק ממהלכי ההפיכה המשטרית בטרם יציאתה של הכנסת לפגרת הקיץ בעוד 16 ימים, ב־23 ביולי. בהם: חוק מח"ש, החלשת הייעוץ המשפטי לממשלה, ביטול הוועדה המייעצת למינויי בכירים ועוד.
בנוסף, החרדים לוחצים לחקיקת חוק השתמטות לפני הפגרה. יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) הציג אתמול את עקרונות החוק בפני החרדים. הנוסח הסופי טרם גובש וצפוי להיות מוצג ביום שלישי השבוע. אדלשטיין דורש להכניס כמה שינויים מהסיכום שהושג ערב התקיפה באיראן, כמו העלאת יעד הגיוס בשנה הראשונה לחוק על חשבון הפחתת היעד בשנה השנייה. יעדי הגיוס שהוצגו על ידי צה"ל הם 4,800 חייבי גיוס בשנה הראשונה ו־5,700 בשנה השנייה. ההערכה היא שהחוק לא יחוקק עד לצאת הכנסת לפגרת הקיץ, מאחר שנתניהו לא רוצה להצטייר כמי שנכנע לחרדים.
1 צפייה בגלריה
הקואליציה בכנסת, במרכז נתניהו ואדלשטיין. מתי יאושר חוק ההשתמטות?
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בתוך כך צה״ל הודיע אתמול שיחל השבוע בשליחת זימונים להשלמת תהליכי גיוס ל־54 אלף בני הציבור החרדי שמעמדם כתלמידי ישיבות אינו בתוקף לאור פקיעת החוק. הזימונים עתידים להישלח במספר פעימות במהלך חודש יולי, ותאריכי ההתייצבות בלשכות הגיוס יהיו לאורך שנתון הגיוס 2025.
במקביל לצווי הגיוס תאשר מחרתיים ועדת הכספים העברת עודפי תקציב של 140 מיליון שקל למוסדות המקורבים ליהדות התורה וש"ס, וסכום של 26 מיליון שקל להעמקת החינוך הדתי ציוני.
מהלכים עוקפי יועמ"שית
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול בצהריים כמה הצעות חוק פרטיות של ח"כים מהקואליציה שצפויות לעלות להצבעה בקריאה הטרומית ביום רביעי הקרוב. זאת, כמובן, אם החרדים יסירו את חרם ההצבעות, שבמסגרתו זה כחודש וחצי הם מסרבים לתמוך בהצעות חוק פרטיות של ח"כים מהקואליציה, וכתוצאה מכך הן לא הועלו להצבעה.
בין הצעות החוק המרכזיות: חוק לניתוק היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה מכפיפות אל היועצת המשפטית לממשלה. לפי הצעת החוק שהגיש ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה יהיו רשאים להיוועץ עם היועמ"שית אך אינם מחויבים לקבל את עמדתה. עוד נקבע שחוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד ממשלתי מחייבת את כלל עובדי המשרד הממשלתי - במקום עמדת היועמ"שית כפי שנהוג היום. הייעוץ המשפטי לממשלה מתנגד להצעת החוק ובחוות הדעת שפרסם נכתב, בין השאר, כי הוא "נועד להפוך את היועמ"שים במשרדים למשרת אמון פוליטית".
כמו כן, ועדת השרים אישרה אתמול גם הצעת חוק שנועדה לשלול דרגות והטבות סוציאליות מבכירים ולשעברים במערכת הביטחון ש"קוראים למרי אזרחי, מסיתים ומעלילים על חיילי צה"ל או מוציאים דיבת הארץ רעה". הצעת החוק מכונה "חוק יאיר גולן" בעקבות קריאתו של יו"ר הדמוקרטים למרי אזרחי לא אלים בינואר 2023. הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ אושר שקלים (הליכוד) ואליו הצטרפו אלמוג כהן (עוצמה יהודית) ואריאל קלנר (הליכוד). בהצעה נכתב כי "השר המוסמך" רשאי להורות על שלילת הטבות מבכיר שהמריד, קרא או עודד לסרבנות לגיוס לצה"ל, לאי־גיוס, להפסקת התנדבות, להפסקת תמיכה של מדינה במדינת ישראל. בין הסנקציות שיוטלו: הורדה בדרגה, שלילת פנסיה, שלילת הטבות אחרות המוענקות ליוצאי מערכת הביטחון.
בנוסף ועדת השרים דנה אתמול בהצעת חוק של ח"כ אושר שקלים (ליכוד) לפיה תבוטל הוועדה למינויי בכירים (בראשות השופט גרוניס) המאשרת את מינויים של הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד. בכך יקל על ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את דוד זיני כראש השב"כ. בהתנגדות לחוק כתבה היועמ"שית כי "השירות הציבורי אינו מאגר משרות". ההחלטה בנושא נדחתה לשבוע הבא. בהקשר זה, בג"ץ שדן אתמול בעתירות בעניין מינויו של זיני, הציע לצדדים להגיע לפשרה. ואתמול נתן לממשלה וליועמ"שית 48 שעות נוספות להגיע להסכמות.
ועדת החוקה תכונס היום לדיון ב"שיבוש עבודת ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, המבוצעים על ידי גורמי האכיפה". מדובר בדיון בעבודה של הוועדה בראשות סגן נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס משה דרורי, שהוקמה על ידי הממשלה ב־2023 לבדיקת השימוש ברוגלה על ידי משטרת ישראל. אשתקד קבע בית המשפט שהוועדה לא תעסוק בתיקים שמתנהלים בהם נחשד השימוש ברוגלות, לרבות בתיקי נתניהו. מחרתיים תתבקש ועדת החוקה להצביע על הצעת חוק מח"ש שהוגשה על ידי ח"כ משה סעדה (ליכוד), שלפיה מח"ש, הכפופה כיום לפרקליטות המדינה, תוכפף אל שר המשפטים.
140 מיליון שקל לחרדים
ועדת הכספים תדון ביום רביעי הקרוב בבקשת משרד האוצר להעביר כ־140 מיליון שקל לרשתות החינוך החרדיות המקורבות ליהדות התורה וש"ס, למוסדות הפטור, למוסדות תרבות יהודית, ועוד 26.5 מיליון להעמקת החינוך הציוני דתי. מדובר בכספים קואליציוניים שלא הועברו ליעדם ב־2024, וכעת תאשר הוועדה את העברתם כעודפי תקציב לשנת התקציב 2025.
הסכום הזה מועבר בעקבות לחץ של המפלגות החרדיות יהדות התורה וש"ס, למרות הגירעון הגבוה בתקציב המדינה בעקבות המלחמה המתמשכת. אלה ההעברות המרכזיות: החינוך העצמאי, המקורב ליהדות התורה — 25.8 מיליון שקל, מעיין החינוך התורני, המקורב לש"ס — 33.8 מיליון שקל, מוסדות הפטור — 32.9 מיליון שקל. כמו כן, מוצע להעביר למימון פעולות תרבות יהודית לחרדים סכום של 33.9 מיליון שקל, ולמוסדות תורניים — 13.3 מיליון שקל.
במסגרת הפנייה התקציבית יועברו כספים גם למוסדות המקורבים לציונות הדתית. כך למשל: למינהל החינוך הדתי יועברו 26.5 מיליון שקל להעמקת החינוך הציוני־דתי ולשיפור רמת ההוראה במוסדות החינוך הממלכתי־דתי. כל הכספים הללו כלולים בפנייה תקציבית של משרד האוצר לוועדת הכספים להעברת עודפי תקציב של משרד החינוך בסך של 2.8 מיליארד שקל משנת 2024 לשנת 2025. יצוין כי חלק מהכספים הללו הם תקציבים שכבר ניתנה לגביהם התחייבות לביצוע על ידי משרדי הממשלה, אך הכסף לא עבר ב־2024.
בקואליציה לחוצים לקדם את כל המהלכים הללו בטרם יציאתה של הכנסת לפגרת הקיץ. זאת נוכח ביקורו של נתניהו בארה"ב, והלחץ שיופעל עליו על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לעסקת חטופים עם החמאס, לא ברור עד כמה יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ויו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר יישארו בקואליציה. בכל מקרה, נתניהו מקווה לסיים את כנס הקיץ עם קואליציה בת 68 מנדטים, ביודעו שבתקופת פגרת הקיץ יהיה קשה מאוד להשיג רוב בעד החוק לפיזור הכנסת.
