המשרד להגנת הסביבה שינה את ההגדרות - וזיהום שדה דב עלול "להיעלם"
הנחיות חדשות שפרסם המשרד ליזמים לדיגום המזהמים בקרקע, מצמצמות את הרשימה מעשרות לארבעה בלבד, ומעלות את רמת החשיפה הנחשבת לבטוחה בלי לקבל את עמדת משרד הבריאות. ארגון "אדם טבע ודין": "ההחלטה מעלה חשש כבד לשיקולים זרים"
המשרד להגנת הסביבה ביצע שינוי הגדרות - וכעת ייתכן שזיהום הקרקע בשדה דב ובקרקעות נרחבות בישראל עומד "להיעלם". לפי הנחיות חדשות שפרסם המשרד ליזמים לדיגום המזהמים בקרקע, ערכי הסף שנקבעו ב-2024 בהתבסס על הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה שונו, ומסתמכים כעת על מודל שהגתה חברת ייעוץ אוסטרלית עבור המשרד להגנת הסביבה בישראל. כך גם צומצמה משמעותית רשימת המזהמים שתבדק: רק ארבעה בלבד, לעומת עשרות בהנחיות הקודמות. גם במשרד להגנת הסביבה מודים כעת כי חלק מהממצאים שהוגדרו כזיהום בשדה דב, כעת נחשבים ״ללא חריגות".
למרות שהמשרד להגנת הסביבה נאלץ לצאת לבידוק הקרקע בעקבות ממצאי רשות המים לפני כחודשיים לאחר התעלמות של שנים מהמזהמים מקבוצת ה-PFAS, החברות המתינו לערכי סף חדשים שקבע כעת המשרד להגנת הסביבה, חרף אלו שכבר פורסמו ב-2024, והיו מחמירים הרבה יותר. במשרד להגנת הסביבה רווחה לאחרונה ההבנה כי הקריטריונים הקודמים, אשר התייחסו ל-31 תרכובות, עלולים להכניס חתת מטריית הגדרת הזיהום שטחי ענק ברחבי הארץ, כאלו שכבר בנו עליהם, לצד קרקעות רבות הממתינות לבנייה.
בין היתר, כותבי ההנחיות, חברה אוסטרלית שנשכרה על ידי המשרד להגנת הסביבה כדי להגות מודל חדש לשימוש בישראל, העלו באופן ניכר את רמת החשיפה היומית הנחשבת לבטוחה לאדם לשני מזהמי PFAS מרכזיים, וזאת מבלי לקבל את התייחסות משרד הבריאות בנושא.
"ערכי הסף בארה"ב משמשים כערכי התראה בלבד, שנועדו לסייע בזיהוי פוטנציאל לזיהום ולבחינת הצורך בביצוע סקרי סיכונים, ואינם מהווים ערכי יעד לשיקום קרקע", הסבירו במשרד להגנת הסביבה, לאחר שבחנו ערכי סף וגישות רגולטוריות במדינות שונות ובהן ארה״ב, גרמניה, אוסטרליה וקנדה. לפי חוות דעת של רוני בריל, שמאית מקרקעין ומהנדסת סביבה המתמחה בקרקעות מזוהמות עבור אדם, טבע ודין, במדינות שונות בארה״ב אכן ישנם קריטריונים לשיקום קרקעות וכך במדינות נוספות דוגמת הוואי – המתקדמת שבהן, אולם המשרד להגנת הסביבה בחר שלא להתייחס לשאלות בנושא.
למרות שמזהמי PFAS הם משפחה הכוללת אלפי מזהמים, ערכי הסף החדשים מתייחסים לארבעה מזהמי PFAS בלבד, האופייניים לשימוש בקצפי כיבוי שנעשה בהם שימוש בעבר, תוך התעלמות ממגוון רחב של מזהמים. המשרד החליט לצמצם את רוחב היריעה, שכן החשד הוא שהמקור העיקרי לזיהום קרקעות ב-pfas הוא קצפי כיבוי, למרות שמדובר בחומרים המצויים במגוון אפליקציות ושימושים שונים ברחבי העולם. וכך, אם במסמך ההנחיות המקורי נכללו פעילויות תעשיתיות חשודות נרחבות, רוחב היריעה צומצם משמעותית לכימקלים בודדים הנהוגים בקצפי כיבוי אש בלבד.
ארגון הסביבה אדם טבע ודין פנה למשרד להגנת הסביבה בדרישה לבטל את ערכי הסף החדשים, וכעת מאיים עתירה משפטית. "לא יתכן שההחלטה התקבלה על בסיס חוות דעת של חברות יעוץ פרטיות בלבד, שאף אחת מהן אינה בעלת סמכות בתחומים הנוגעים לבריאות הציבור", כתב הארגון. "ההחלטה מעלה חשש כבד לשיקולים זרים".
עוד לפי הארגון, "עיתו גיבוש ההנחיות החדשות, הבהילות שבה התקבלו והתשתית העובדתית הלקויה מעלים חשש כי קיים קשר בין ההחלטה לבין ממצאים משמעותיים אודות זיהום PFAS במתחם שדה דב, בריכוזים החורגים באופן משמעותי מערכי הסף. ממצאים אלה שהתגלו בקרקע ובמי התהום גרמו לחשש כבד אצל כל המעורבים בדבר, כמו גם אצל הקבלנים ורוכשי הדירות לגבי ההשלכות שיהיו לכך על מתחמי הבנייה רחבי ההיקף שכר שווקו לבנייה. לפי ההנחיות שהיו בתוקף קודם לפרסום ההחלטה מדובר בערכים המגדירים את הקרקע כמזוהמת, ואילו לפי הערכים החדשים אותה קרקע, באותה רמת זיהום, נחשבת בלתי מזוהמת!".
מזהמי PFAS הם קבוצה גדולה של חומרים כימיים סינתטיים שמכילים קשרים חזקים במיוחד בין אטומי פחמן ופלואור, מה שהופך אותם ליציבים מאוד וכמעט לא מתפרקים בסביבה, ולכן מכונים לעיתים "כימיקלים לנצח". הם משמשים מאז שנות ה‑40–50 לייצור מוצרים דוחי מים ושומן ועמידים ללכלוך וחום, כגון ציפוי נון‑סטיק לסירים, אריזות מזון, טקסטיל דוחה מים, קוסמטיקה חומרי הדברה וכיבוי אש, אך יציבותם והצטברותם בטבע ובגוף האדם מעוררות דאגה בגלל קשרם האפשרי לפגיעה בבריאות ולזיהום מקורות מים ומזון. הם כבר נקשרו בין היתר לסיכון מוגבר לסרטן כבד וכליות, פגיעה בבלוטת התריס, ירידה בתפקוד החיסון ועלייה ברמת הכולסטרול. יש עדויות גם לפגיעה בהתפתחות עוברים ותינוקות, כולל משקל לידה נמוך. בארה"ב הוגשו יותר מ‑4,000 תביעות כנגד חברות גדולות כמו DuPont, Chemours, Corteva ו‑3M, בשל שחרור PFAS אל הנחלים, המים והאוויר וזיהום מי שתייה. בשנים האחרונות חתמו מספר חברות על הסכמי פשרה בשווי של עד מיליארדי דולרים עם התובעים. תביעות רבות מתמקדות גם בזה כי החברות הכימיות ידעו כבר משנות ה‑60‑70 על השפעות בריאותיות של PFAS, אך המשיכו לייצר ולשגר אותם לעולם הסיטונאי ללא אזהרה ציבורית מפורשת.
בישראל נזנח הנושא לאורך שנים על ידי המשרד להגנת הסביבה, אשר לא קבע קריטריונים להתמודדות – בין אם שימוש או סילוק של אותם חומרים, הנמצאים בשטחים רחבים בישראל ובשימוש במפעלים רבים. רק לאחרונה, לאחר עתירה משפטית, החל המשרד באסדרה חלקית של הנושא. לעת עתה, בשטח אותם מזהמים ממשיכים להתפשט ואין הוראות המגבילות את השימוש בהם.
דובר המשרד להגנת הסביבה, רועי שחם, התעלם משאלות כלכליסט בנושא משך שבוע. אתמול בלילה, מסר תגובה חלקית. בין היתר, מסר המשרד: "המשרד להגנת הסביבה עדכן את ערכי הסף לשיקום קרקעות מזוהמות ב-PFAS במסגרת עבודת מטה מקצועית, המתבססת על סקר רגולציה בין לאומי רחב ועל עדכון מודל סקר הסיכונים (IRBCA) בהתאם לפרמטרים טוקסיקולוגיים עדכניים. הסקר בוצע בהתייעצות עם חברת יעוץ מטעם המשרד להגנת הסביבה וכן עם חברת יעוץ בינלאומית. במסגרת זו נבחנו גישות וערכים ממדינות OECD שונות, לרבות גרמניה, ארה"ב (ברמת המדינות), קנדה ואוסטרליה. יודגש כי המשרד לא אימץ ערכי סף של מדינה מסוימת, אלא עדכן את המתודולוגיה על בסיס הידע המדעי העדכני ביותר, ובכלל זה פרמטרים טוקסיקולוגיים שאומצו באוסטרליה בשנת 2025. הערכים המעודכנים מהווים ערכי סף לשיקום קרקע, שנועדו להבטיח כי בתום ההליך לא ייוותר סיכון לבריאות האדם והסביבה, בשונה מערכי התראה בלבד".
עוד נמסר כי "כאשר משווים את ערכי הסף המעודכנים לתוצאות דיגום הקרקע (בסמוך לשלוליות) כפי שפורסם בדוח חברת אדמה, לא נמצאות חריגות. עם זאת, מדובר במספר בדיקות מצומצם ונקודתי שלא ניתן להסיק ממנו לכלל האתר. לצד זאת, במסגרת בדיקות שנערכו לאחרונה באחד המגרשים בשטח התוכנית אותרה חריגה מערכי הסף המעודכנים, המעידה על זיהום. בישראל, קצפי כיבוי הם הגורם העיקרי לזיהום PFAS במרבית האתרים החשודים בזיהום זה, בעיקר בשדות תעופה ובחוות מכלי דלק. ערכי הסף המעודכנים כוללים ארבעה מזהמי PFAS המאפיינים קצפים אלו, והמשרד, כאמור, ממשיך בביצוע סקר הרגולציה ובכוונתו להרחיב ולעדכן בהמשך חומרים נוספים".
