ריאיון
"שדה דב הוא רק קצה הקרחון, הנזק מזיהום יגיע למאות מיליונים"
ד"ר רפי מנדלבאום, מנכ"ל LDD, מהחברות המובילות לטיהור קרקעות ומים, מזהיר ש"כימיקלים נצחיים" עלולים לעכב בניית אלפי דירות בישראל. הוא תוהה למה החוק שהיה אמור לייצר הסדרים כספיים במקרה שהמזהם הוא המדינה מתעכב מעל עשור ומספר על טכנולוגיות חדשות ויקרות לטיפול אפקטיבי בזיהום
ד"ר רפי מנדלבאום (70)
מגורים:
גת רימון
מצב משפחתי:
נשוי + 3
תפקיד:
מייסד, בעלים ומנכ"ל LDD
השכלה:
בעל דוקטורט במיקרוביולוגיה של הקרקע מהפקולטה לחקלאות ברחובות
עוד משהו:
מגדל דבורים ("זה חשוב לסביבה, והכוורת היא ארגון מופתי של עובדים"), ונוסע לעבודה באופניים ("מהר יותר מאשר ברכב, פחות מזהם ושומר על הכושר על הדרך")
ד"ר רפי מנדלבאום, בעל חברת LDD שבעיקר עוסקת בטיהור קרקעות ומי תהום מזוהמים, מהנעשה בעולם, כמה יקר הליך ניקוי הקרקע מתרכובות ה־PFAS שנמצאו בשדה דב?
״בעולם המערבי עלות טיפול בטון קרקע מזוהמת ב־PFAS משתנה בהתאם לכמות הקרקע, סוג הקרקע וריכוז המזהמים והטכנולוגיה המתאימה והזמינה לשיקום. מאחר ועדיין לא פותחה הטכנולוגיה הביולוגית – שהיא בדרך כלל הפתרון הזול ביותר – לרמה המאפשרת טיפול פרקטי בקרקעות מזוהמות, יש מספר טכנולוגיות אפשריות במחירים הנעים בין 500–1,500 שקל לטון. הטכנולוגיות הזולות יותר הן טכנולוגיות לקיבוע של הזיהום ומניעת חשיפה של רצפטורים רגישים לזיהום, או טכנולוגיות שטיפה שמנקות את מרבית הקרקע ומעבירות את הזיהום לתרכיז שמחייב טיפול נוסף, וכלה בטכנולוגיות תרמיות שמתאימות לטיפול בקרקע מזוהמת בריכוזים גבוהים ועלותה בתלות בכמות הקרקע למעלה מ־1,000 שקל לטון.
"בינואר האחרון התפרסמה באירופה עבודה רחבת היקף על עלויות הזיהום ב־PFAS שהעריכה שעלויות השיקום של קרקעות מזוהמות יעמדו על כ־4 מיליארד אירו לשנה, לא כולל עלויות השמדה והחלפה של תרכובות PFAS בתרכובות פחות רעילות. בעבודה מקבילה אחרת שפורסמה בפברואר 2026 בלה מונד, מדובר בעלות שיקום יקרה בהרבה: כ־100 מיליארד אירו לשנה, כל שנה, ב־20 השנים הקרובות. כלומר, 2 טריליון אירו ב־20 השנים הקרובות".
מה יהיו העלויות בישראל?
״בשדה דב למשל מדובר בשטח של 1,500 דונם שחלקו בעל פוטנציאל מציאת זיהום גבוה יותר, לפי סקר היסטורי שבוצע באתר. העלות הממוצעת לסקירה בלבד של כל דונם, עוד לפני ניקיון השטח, יכולה להגיע עד ל־50 אלף שקל. עלות הסקירה לכל 1,500 הדונם יכולה להגיע ליותר מ־50 מיליון שקל, ועלויות השיקום שנעות בין 500–1,200 שקל לטון יכולות להגיע למאות מיליוני שקלים בהתאם להיקף הזיהום שימצא״.
סכומים גדולים. איך זה ישפיע על הבנייה?
"תהליך השיקום אורך זמן וכולל כתיבת תוכנית חקירה, ביצוע קידוחים לנטילת דוגמאות קרקע, אנליזה כימית במעבדות מתמחות ומוסמכות, בחינת תוצאות והשוואתן לערכי המטרה, תכנון השיקום, ואישור של המשרד להגנת הסביבה. זה יכול לעכב בנייה באתרים שונים בישראל שיש בהם חשש לזיהום ב־PFAS וזה גם המצב בשדה דב. הבשורה הטובה היא שבשדה דב המרכיב העיקרי בקרקע הוא חול קוורץ שפחות נוטה לספוח מזהמים, דבר שמקל על הליך השיקום. אבל כשלוקחים בחשבון עלות פוטנציאלית של מאות מיליוני שקלים, אם עלויות אלו לא יכוסו על ידי המדינה, הן יכולות להשפיע באופן מהותי על עלויות הבנייה ועל רווחיות הקבלנים, בפרט לאור הירידה שנצפתה בשנתיים האחרונות במחיר למ"ר באזור יחסית למחירים ב־2022 ולמחירים ששולמו בעת רכישת המגרשים. הנזק הכלכלי הישיר מהשיקום הוא פוטנציאלית מאות מיליוני שקלים ואף יותר, בתלות בכמות הקרקע שתתגלה כמזוהמת כולל קרקעות עמוקות שיחפרו במסגרת בניית מרתפי חנייה במבנים המתוכננים. אם בונים 16 אלף יחידות דיור, גם אם צריך להשקיע עד מיליארד שקל בשיקום, זה סכום מהותי".
"במדינות מפותחות המזהם משלם"
מי ישא בעלויות האלו? הרוכשים קנו קרקע שהמשרד להגנת הסביבה הבטיח להם שנקייה ממזהמים.
״אחת השאלות המעניינות היא סוגיית האחריות לטיפול ומי משלם עליו. העיקרון בישראל כמו במדינות מפותחות אחרות הוא שהמזהם צריך לשאת בעלויות אבל החוק לטיפול בקרקעות מזוהמות נגרר כבר למעלה מעשור. החוק היה אמור להסדיר את עיקרון 'המזהם משלם', ולייצר הסדרים כספיים במקרים שבהם המזהם הוא המדינה או שהזיהום היסטורי והמזהם כבר אינו קיים. בהעדר חוק שמבהיר סוגיה זו, יתכן והעניין יתגלגל לעורכי דין.
"במקרה של שדה דב המורכבות אף רבה יותר משום שהמגרשים שווקו אחרי ניקוי ואילו הזיהום ב־PFAS התגלה ופורסם לאחר שהמשרד להגנת הסביבה שיחרר את המגרשים כנקיים. הציפייה של רוכשי המגרשים היא שהמדינה (רשות מקרקעי ישראל) תשלם את העלויות הכרוכות באיתור וטיפול בזיהום שהתגלה לאחר שהמגרשים שווקו כמתאימים לייעוד הקרקע״.
והנה, אנחנו מבינים שלא מדובר בשדה דב, אלא בשורה של אתרים מזוהמים – על חלקם כבר בנו.
"לפי ממצאים של רשות המים והמשרד להגנת הסביבה, שדה דב הוא קצה הקרחון של זיהומים בקרקע ובמים באתרים רבים בישראל, שכוללים שדות תעופה, מחנות צבא, בתי זיקוק, מתקנים לכיבוי אש, מטמנות, משקעי נחלים. ככל שבודקים יותר מוצאים יותר. עבודה ראשונית של משרד הבריאות שהראתה כי ב־100% מבדיקות הדם שנבדקו (מדובר במדגם קטן יחסית בו השתתפו 20 אנשים – ש"א) הכילו ריכוזים של PFOA, אחד המזהמים ממשפחת ה־PFAS שההשפעות השליליות המשמעותיות שלו ידועות שנים רבות. הנתון המדאיג הזה גרם לצוות הבין־משרדי להמליץ על קידום הפסקת השימוש ב־PFAS בקצף כיבוי, המקור העיקרי דרכו החומרים האלו מחלחלים למי התהום, וקידום חקיקה לאיסור והגבלת היבוא והייצור של תרכובות PFAS מסוכנות והשימוש בהן. זה עדיין לא קרה בפועל.
"המצב הזה לא אופייני רק לישראל, ב־2023 הציעו דנמרק, הולנד, גרמניה, שבדיה ונורבגיה לאסור את השימוש בכל חומרי ה־PFAS בגלל היקף הזיהום האדיר באירופה והמשמעות הטוקסיקולוגית שלו. לאור העלויות הגבוהות של הטיפול בזיהומים והמשמעות הבריאותית המזיקה של תרכובות PFAS, ברור כי הפחתה של החומרים הללו במקור היא השיטה הנכונה לטפל בנושא. אולם מאחר וחומרים אלו נמצאים בשימוש רחב מזה עשרות שנים, המצב נכון להיום הוא שנמצאים זיהומים מפושטים בקרקע, במים ובמשקעים בנחלים ובים, ונראה שהסוסים כבר ברחו מהאורווה״.
איך התפשטו הזיהומים האלו בישראל ובעולם? מה הסיכון של בנייה על קרקע שמזוהמת ב־PFAS?
"זיהומי PFAS, 'הכימיקלים הנצחיים', מהווים איום סביבתי גובר בישראל בעולם, כשהבעיה נובעת משימוש ארוך שנים בקצפי כיבוי אש באזורים רבים, מאחר ותרכובות PFAS לא מתפרקות בטיפול הביולוגי במכוני טיהור שפכים, השקייה בקולחים ושימוש בבוצה מזוהמת בחקלאות עלולים לגרום לפיזור רחב של PFAS בסביבה.
"רשויות הסביבה פועלות למיפוי המוקדים ולמניעת חלחול הרעלים למי התהום, המאמץ נעשה באופן מיוחד באזורים שבהם הסיכון לחשיפה לבני אדם משמעותי כמו באתר שדה דב ואתרים אחרים המיועדים לשינוי יעוד ולבנייה. פרט מעניין: מאחר ותרכובות PFAS משמשות בתעשיות רבות לא היה ברור מה המקור העיקרי שלהן בשפכים עירוניים, עד שמחקרים הראו שהמקור העיקרי הוא בעיבוד לריכוך של נייר טואלט. לאחר שהנייר מתפורר בשפכים, משתחררות תרכובות ה־PFAS״.
"אי אפשר להשמיד PFAS לחלוטין"
סילוק התרכובות האלו מורכב. הן יציבות בסביבה, לא מתפרקות כמעט, וגורמות לבעיות בריאות רבות.
״זאת בעיה נרחבת שמתמודדים איתה בכל העולם, בלתי אפשרי להשמיד PFAS לחלוטין בשיטות קונבנציונליות בהיקפים שהן נמצאות בעולם. לפי מחקר שפורסם לפני כשנתיים, עלות ניקוי של המזהמים ממשפחת ה־PFAS בלבד יכולה לעלות על התמ"ג העולמי לשנה אחת – 113-105 טריליון דולר. כלומר: שיקום מלא אינו ריאלי כלכלית או טכנית. מה שצריך לעשות, קודם כל, זה למנוע זליגה של PFAS לסביבה באמצעות רגולציה ופיקוח, ושימוש נרחב בטכנולוגיות שיקום שמונעות חשיפה של רצפטורים רגישים לזיהום. כמובן שקל יותר לא לזהם מאשר לטפל".
לפי הידע הקיים היום, שיטות הטיפול הקיימות רחוקות מלהציג יעילות ולא מסלקות את ה־PFAS ב־100%. הרבה פעמים הן רק מעבירות את הבעיה ממקום למקום.
״אי אפשר לסלק את ה־PFAS ב־100%, אבל אפשר להקטין את הסיכון לאדם. יש היום לא מעט פיתוחים והצפי הוא שהם יפחיתו את העלות של הטיפול בקרקעות ומי תהום מזוהמים ב־PFAS בשנים הבאות. הבשורה הטובה היא שבשנים האחרונות פותחו טכנולוגיות יעילות להתמודדות עם הזיהומים".
החברה שלך מטפלת בזיהומי קרקע שנים רבות. בישראל אין ניסיון בטיפול ב־PFAS מפני שאין רגולציה, אבל אתם מציעים עכשיו טיפול חדשני וראשוני במזהמים האלו.
"יחד עם חברת Haemers הבלגית אנחנו מביאים לארץ טכנולוגיה שמשמידה את המזהם תוך שימוש בחום לאידוי המזהם מהקרקע ושריפתו המוחלטת בלהבה של מחמם הקרקע. הטכנולוגיה הוכיחה את יעילותה בטיפול בכל סוגי ה־PFAS בפרויקט בדנמרק ב־2025, ותיושם בישראל כבר השנה. בנוסף, חלק מהאנרגיה הנוצרת בתהליך השריפה ממוחזר לחימום הקרקע, מה שמקטין את צריכת האנרגיה הכוללת, את העלויות התפעוליות ואת טביעת הרגל הפחמנית".
מה אנחנו יכולים ללמוד מהמקומות המובילים בעולם על טיפול בקרקעות מזוהמות והאם יש מקרים בישראל שבהם עדיף להתרחק מקרקע מזוהמת ולא לבנות עליה?
"פרשת שדה דב מוכיחה כי זיהומי ה־PFAS בקרקע הם פצצה מתקתקת שעלולה לעצור פרויקטים של אלפי יחידות דיור בשל סיכונים בריאותיים וסביבתיים חמורים. הצורך בשיקום האתרים המזוהמים בישראל הוא ברור. לקחים מהעולם מלמדים כי דחיית שיקום קרקעות כאלו גורמת להמשך פיזור של הזיהום והטיפול בו הופך ליקר ומורכב יותר. ברור שעל קרקע מזוהמת אי אפשר לבנות למגורים, אולם מחירי הקרקע הגבוהים בישראל מאפשרים שיקום מלא של הקרקע ובנייה באתרים ששוקמו. באתרים מזוהמים בפריפריה, שבהם העלות של השיקום קרובה לשווי הקרקע כנקייה, ייתכן וחוק הקרקעות ייתן מענה למימון של השיקום באמצעות תמריצים כלכליים ליזמים״.
