חרדים בע"מ 2025
"אם אסגור את הגמרא ואלך לסיירת מטכ"ל אני אהיה בוגד"
למרות ההרוגים הרבים ותקופות המילואים האינסופיות, אנשי המגזר החרדי מתבצרים בעמדותיהם. גם אחרי שנה וחצי של מלחמה, רק אחוז אחד מהציבור החרדי סבור שהשירות הצבאי תורם יותר לשמירה על המדינה מלימוד תורה: "הם הפרזיטים, אנחנו הלוחמים". כתבה שישית בסדרה
השבוע של יום הזיכרון היה שבוע סוער במאבק ההשתמטות. בג"ץ הוציא שלשום צו על תנאי שמורה למדינה לנמק מדוע לא תוציא צווי התייצבות לכל תלמידי הישיבות שאיבדו את דחיית השירות ובכך תפתח בתהליך שיהפוך כ־80 אלף צעירים חרדים לעבריינים עריקים. צה"ל הצליח אתמול שוב לגייס רק פלוגה אחת לחטיבת חשמונאים החרדית. בקצב הזה ייקח לא מעט זמן עד שזו באמת תהיה חטיבה.
הציבור החרדי מתבצר בעמדותיו. על פי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה רק אחוז אחד מהציבור החרדי סבור שהשירות הצבאי תורם יותר למאמץ המלחמתי. 55% חושבים שתפילות ולימוד תורה תורמים יותר ו־44% שהתרומה שווה. הריחוק ממשפחות ההרוגים הפצועים ואנשי המילואים מקל על הציבור החרדי למכור לעצמו את הסיפור הזה.
ובכל זאת לא מעט תלמידי ישיבות חרדים שואלים את עצמם איך זה מוסרי שבני גילם מחרפים נפשם, נהרגים והופכים לנכים בעוד הם מעבירים את זמנם בוויכוחים על טמפרטורת המזגן בישיבה ובדיונים על פוליטיקה חרדית במטבחון. אנחנו למדים על כך מכלי תקשורת חרדים שמפרסמים שוב ושוב נאומים או מאמרים של רבנים בכירים שעונים לשאלה הזאת.
התשובה העיקרית היא שלא הצבא מכריע מלחמות אלא תהליכים מיסטיים בשמים הנובעים מכוחו ועוצמתו של לימוד התורה. בניגוד למחשבה שמדובר באמירה אסטרטגית כללית על השפעת לימוד התורה, שאותה כולנו מכירים. מדובר בעניין לוגיסטי מאוד מפורט: כל תלמיד משנה את מאזן הכוחות. מי שלא לומד ומתגייס — בוגד ומחזק את הערבים.
באוקטובר האחרון נערך דיון של רבנים בכירים בישיבות על ההשקפה החרדית בעניין הגיוס בשכונה החרדית הר נוף בירושלים. הוא פורסם באתר "ככר השבת" תחת הכותרת: "אנחנו צריכים למרר בבכי. לא למדנו טוב ולכן החייל מת". המנהל הרוחני של ישיבת בית מתתיהו הרב שלמה ברויאר אמר ש"אנחנו הלוחמים האמיתיים, ועלינו מוטלת המלחמה. עלינו, על הגב המסכן שלנו - כל המלחמה תלויה. ומי שלא מאמין בזה, אז הוא כופר בעיקרי הדת. המלחמה לא נמצאת שם. המלחמה נמצאת כאן, בבית המדרש. כשאנחנו לומדים - אז שם הם הורגים מחבלים. כשאנחנו מתרפים מהלימוד - אז שם נהרגים יהודים. זה מטיל אחריות נוראה. הם הפרזיטים. הלוחמים האמיתיים זה אנחנו".
"לא חורגים מהנורמה של השתמטות"
המנהל הרוחני של ישיבת היכל יצחק, הרב יונתן אבר, אמר ש"אם אני אסגור את הגמרא ואני אלך לסיירת מטכ"ל אני אהיה בוגד, כי אני יכול לפעול בצורה הרבה יותר עמוקה בבריאה, בעולם הנעלם הזה שאנחנו לא רואים את התוצאות". גם מנהיג דגל התורה הרב דב לנדאו טוען ש"אין שום הסבר למה הערבים לא מתאחדים לשטוף את כל הארץ ורחמנא ליצלן לחסל את כולם. אם היו יותר לומדים תורה היו מצילים יותר, מה שיותר — יותר מצילים". ברויאר אמר עם זאת אמר ש"אין מה להסביר לאו דווקא לחילונים, אלא גם לדתיים ואפילו חרדים שלא מעולם הישיבות. הם לא מסוגלים להבין".
תהילה ביגמן חוקרת במכון ירושלים למחקרי מדיניות שעוסקת בין היתר בחקר האוכלוסייה החרדית אומרת ש"זו אחת האמירות המתנשאות והשקריות הנפוצות ביותר. הטענה הזו משמשת כדי להרגיש איזו גאוות יחידה מדומיינת, איזה טעם של נזר הבריאה. לאן יוליכו את החרפה. איך יוכלו להמשיך ולהסתובב בישראל, להביט לעצמם במראה, אם לא יספרו לעצמם שמה שהם עושים זה מה שהתורה מצווה".
היום קצת קשה להאמין אבל בשנות ה־70 היתה מכסה של 800 דחיות שירות לשנה, כלומר במונחים של גודל האוכלוסייה זה היה שווה ערך ל־2,500 דחיות שירות. מי שעשה את הטעות הטרגית וביטל את המכסה וכל מגבלה על ההשתמטות היה ראש הממשלה מ־1977 מנחם בגין. חשוב להדגיש שמדובר במכסה לא ביעד. יעד הוא שאיפה למספר מתגייסים. מכסה היא מספר מקבלי דחיית שירות שכל מי שמעבר לה התגייס.
היום החרדים כלל לא מוכנים לשמוע על מכסות. בשנים האחרונות מתגייסים 1,200 חרדים בשנה לפי ספירת חוק שירות ביטחון ו־1,800 לפי ספירת צה"ל שהגדרת החרדי שלו גמישה יותר. המשמעות היא שבין 10% ל־15% מהשנתון החרדי מתגייסים ורובם צעירים בתהליכי עזיבה של החרדיות, בדרך כלל לטובת דתיות מתונה יותר או מסורתיות. כשבג"ץ ביטל את הסדר דחיית השירות של בחורי הישיבות ביוני 2024 היו כ־63 אלף תלמידי ישיבות במעמד הזה. אך לא מדובר בהיקף ההשתמטות כולו. בישיבות החרדיות למבוגרים יש כ־200 אלף תלמידי ישיבות. כ־175 אלף שמקבלים או קיבלו מימון ממשרד החינוך ואפשר להעריך ב־10% את מי שלא מקבלים, כלומר כמאתיים אלף משתמטים. חוקר החרדים ד"ר אליעזר היון ממכון ירושלים למחקרי מדיניות כתב בעניין זה ש"חרף התחושה כי לפנינו מספרי גיוס מרשימים, שיעור החרדים 'האותנטיים' המתגייסים נמוך באופן משמעותי... חלק ניכר מהצעירים המוגדרים על ידי הצבא כ'חרדים', הם למעשה חוזרים בשאלה וכן בוגרי ישיבות של הזרם הדתי־לאומי שרשומים במשרד החינוך כמוסדות חרדיים או צעירים חרדים שנשרו מהמסגרת". לדברי היון, "ניתן לומר כי הצעיר החרדי אינו מתגייס מפני שאף צעיר בחברה החרדית לא מתגייס. ואף צעיר אינו מתגייס, מפני שזהו רכיב מהותי בזהותו של המגזר". כלומר, אחת הסיבות העיקריות לכך שהצעיר החרדי לא מתגייס היא שכולם סביבו משתמטים והוא לא יעז לחרוג מהנורמה.
94% מהחרדים מתנגדים לגיוס תלמידים
אחד הדברים הטובים שקרו אחרי פסק הדין של בג"ץ מיוני 2024 שחייב לגייס את בחורי הישיבות הוא שהוסרו כל המסכות. בניגוד לשקר שמוכרים באופן קבוע לחילונים שהחרדים בעד לימודים של תלמידי ישיבות ומי שלא לומד שייתגייס, חזרו רבנים בזה אחר זה על האמירה שגם למי שלא לומד אסור להתגייס. ביטא את זה מכתב ראשי הישיבות הספרדיים מדצמבר 2024 ש"איסור חמור לכל שומרי המצוות ואף אם אינם במסגרת לימודים להתגייס לצבא". הם מסבירים זאת בכך ש"עצם ההימצאות תחת הצבא גורמת לבסוף לעזיבת המצוות".
מייסד רשת ישיבות ההסדר החרדיות "חדוותא" הרב יהונתן ריס, חסיד בעלז, שהתראיין לכלכליסט בראשית המלחמה הסביר ש"לא השתנה כלום בתפיסה שצה"ל הוא כור היתוך חילוני והוא לא המקום לבחור שלומד בישיבה". הדברים של רייס הוכחו בסקר שערך כלכליסט בציבור החרדי באמצעות חברת מדגם של מנו גבע בנובמבר. בתשובה לשאלה "האם היית מוכן להתגייס לצה"ל או שאחד מילדיך יתגייס?" 94% מהמשיבים החרדים אינם מוכנים לגיוס של תלמידי ישיבות.
את התפיסה הזאת ביטא ח"כ יצחק פינדרוס מדגל התורה בכנס במכון הישראלי לדמוקרטיה בדצמבר 2024. הוא נשאל מה הוא יכול לומר לציבור הדתי לאומי שמשלם מחיר דמים יקר כל כך במלחמה. פינדרוס הודה: "אין לי איך להסתכל להם בעיניים. אבל אני רואה את המחיר היקר מאוד שהם משלמים ביציאה מהדת, וזו התשובה לשאלה למה אני לא נמצא שם". כלומר שמירה על הקהילה החרדית הרבה יותר חשובה בעיניו משמירה על מדינת ישראל.
כמובן את כל האטימות הזאת מאפשרת רק העובדה שהחרדים באמת לא שותפים למלחמה ודאגותיה. היון: "על פי רוב החרדים לא מכירים באופן ישיר לוחמים הנמצאים בשטח. לא אחיהם, לא הוריהם וגם לא בני דודיהם מדרגה ראשונה או שנייה משרתים בצה"ל. הדאגה הבלתי פוסקת לגורל הלוחמים המלווה כמעט כל משפחה ישראלית בימים אלה–אינה מנת חלקם". ממילא אין כמעט הרוגים ופצועים וצעירים בפוסט טראומה. הם חיים במדינה אחרת שאין בה מלחמה.
