מחדל הלמידה מרחוק חוזר: דור שלם בלי שגרה, ומערכת החינוך שעדיין לא מוכנה
ביום חמישי תתחדש הלמידה מרחוק בחינוך היהודי. אבל כבר עכשיו ברור שלמרות הניסיון העצום שרכשה ישראל כל הבעיות החמורות שנחשפו בקורונה נמשכות: מחסור במכשירי קצה, תשתית שלא תומכת בלימודים ומורים שאינם יודעים ללמד במקוון. מועצת התלמידים צפויה לבקש הקלות בבגרות
ביום חמישי הקרוב תתחדש הלמידה מרחוק במערכת החינוך היהודית. עם זאת, כבר כעת ההנחה היא שמערכת החינוך לא תתפקד כמו שצריך. ראשית מערכת החינוך בחברה הערבית כבר החלה בלמידה מרחוק ושם נמשכות כל הבעיות שנחשפו בימי הקורונה ולא תוקנו – בעיות תשתית, מחסור במחשבים ותוכניות לימודים לא מותאמות. שנית רק בינואר פורסם דו"ח מבקר המדינה על הלמידה מרחוק במהלך שנתיים של לחימה שחשף מחדל מתמשך. שלישית, גם אם היו תשתיות סבירות – חלק גדול מהמורים פשוט לא יודעים ללמד במקוון. מסקר שערך משרד החינוך בקרב המורים באפריל 2024 עלה שבין 36% ל-40% מהמורים לא ראו את עצמם מיומנים בהוראה מרחוק.
בינתיים לא נגרם הרבה נזק בשל חופשת פורים שאיפשרה ימים ללא למידה. אבל צריך לזכור ב-24 לחודש מתחילה חופשת פסח. כך שאם הסגירה של מערכת החינוך תימשך עד סוף השבוע לא יישאר כמעט זמן לימודים. בשנה שעברה קיבל שר החינוך יואב קיש את דרישת מועצת התלמידים ונתן לכל תלמיד את הבחירה לגשת לבחינת בגרות או להסתפק במגן. יו"ר מועצת התלמידים הארצית דרור כהן אומר שכבר עכשיו הוא מצפה להתאמות בבגרות בשל הלחץ הנפשי הקשה בו נתונים התלמידים. אם המלחמה תימשך הוא יצפה למתווה בגרויות חדש ומקל.
מה שברור זה שגדל פה דור של תלמידים שאינו מכיר כלל שגרה. בשש השנים האחרונות ידעו התלמידים שנתיים של מגפה ושלוש שנים של מלחמות. רק השנים יגלו אילו נזקים כלכליים ונפשיים הדבר יגבה מהם. ה-OECD מעריך את הנזק שנגרם לתלמידים מאובדן שנת לימוד ב-10% משכרם העתידי. קשה להעריך את הנזק לתלמידים שאיבדו כל כך הרבה לימודים במפוזר.
ספק אם היתה מערכת חינוך שהיתה צריכה להיות כל כך מוכנה ללמידה מרחוק כמו מערכת החינוך הישראלית. ישראל היא מהמדינות המפותחות שבהן מערכת החינוך היתה סגורה זמן ארוך במיוחד בקורונה. בניגוד לשאר מדינות ה-OECD היא ידעה מאז שורה ארוכה של הזדמנויות תרגול בשרשרת המלחמות. ואכן דו"ח המבקר קובע ש"ניתן היה לצפות כי הלקחים יוטמעו במערכת החינוך כך שהאפקטיביות של הלמידה הדיגיטלית תעלה באופן ניכר במהלך מלחמת חרבות ברזל". אלא שעל פי המבקר, "האפקטיביות של למידה זו לא השתפרה במידה ניכרת במהלך מלחמת חרבות ברזל, ולא חלה 'קפיצת המדרגה'".
ב-2021 הודיע משרד החינוך בתגובה לדו"ח המבקר על הלמידה מרחוק בקורונה, כי "גיבש תפיסה אסטרטגית ללמידה משולבת דיגיטל כבסיס לתוכנית עבודה רב-שנתית לאומית". אלא שארבע שנים לאחר מכן "המשרד טרם השלים את הכנתה של תוכנית אסטרטגית לאומית רב-שנתית לקידום הלמידה הדיגיטלית". בינתיים כידוע עבר המשרד למדיניות של קיום אירועים יחצ"ניים חוזרים ונשנים על קליטה כביכול של הבינה המלאכותית. במציאות כמובן מערכת שלא כשירה לקלוט למידה מרחוק תתקשה מאוד לשלב בינה מלאכותית.
ב-2021 חילקה המדינה 140 אלף מחשבים לבתי הספר אבל מאז לא חידשה את המלאי ובישיבת ועדת החינוך של הכנסת בשבוע שעבר הציע סמנכ"ל ביטחון וחירום במשרד החינוך אריה מור שרשויות מקומיות ובתי ספר יקנו מחשבים על חשבון תקציבי תוכניות הלימודים שלהם.
מסקר המנהלים וההורים שערך מבקר המדינה עלה שהיה מחסור באמצעי קצה בקרב התלמידים בכ-72% מבתי הספר ובקרב המורים בכ-48% מבתי הספר. כרבע ממנהלי בתי הספר שלא הפעילו למידה מרחוק במצב החירום (27%) ציינו את המחסור הזה כאחת הסיבות העיקריות לכך. בסקר ההצטיידות הטכנולוגית שערך המשרד בראשית 2023 השיבו 23% מבתי הספר שרמת ההצטיידות שלהם ללמידה דיגיטלית נמוכה וכ-66% דיווחו על רמת הצטיידות בינונית.
בישיבת ועדת החינוך של הכנסת בשבוע שעבר טענה מנהלת למידה דיגיטלית במשרד החינוך קרן דדיה שהפיקו לקחים מדו"ח מבקר המדינה, "הוקמו סביבות ענן ופלטפורמה רחבה יותר של בית ספר וירטואלי. לכל מורה יש מרחב דיגיטלי מזוהה עם קישור קבוע לכיתה. ככל שהתלמידים יתרגלו כניסה עם המורה בשגרה, הם ייכנסו באופן ישיר גם בחירום". לדבריה, מתקיימות הכשרות למורים בנושא זה ובנוסף "כל תוכנית חדשה מוכנסת למרחב הווירטואלי וכך המורה מתנהל שם בשגרה וזה יגדיל את הסיכוי שיעבוד שם גם בחירום".
אוראל גל אור ממועצת התלמידים אמר ש"כל המענים האלה מעולים אבל אולי הם לא מגיעים עד לקצה של התלמיד בכיתה". בסקר המנהלים שערך משרד מבקר המדינה נמצא כי כ-59% מבין המנהלים משלבים בבתי הספר שלהם למידה מרחוק בעת שגרה במידה מועטה או בכלל לא, דרור כהן אגב סבור שכל הרעיון של שיעורים מקוונים של 40 דקות במצב של מתח וחרדה בעייתי. הוא מציע שעורים הרבה יותר קצרים לקבוצות תלמידים קטנות שהמטרה העיקרית שלהם סגירת פערים בין תלמידים.
בקורונה בחלק גדול מהחינוך הערבי לא התקיימו כלל לימודים במקוון. מנהל מחלקת החינוך באקה אל-גרבייה וליד מג'אדלה אומר ש"כל הבעיות שהתגלו בקרונה נמשכות. יש מחסור באמצעי קצה. בבקעה יש מקומות שתשתית הרשת חלשה במיוחד או לא קיימת. לא למדו מטעויות למרות שהיה מספיק זמן. יש ישובים ערבים שאין בהם למידה מרחוק בלבד". לדבריו, הבעיה קשה במיוחד בכפרים הבלתי מוכרים בנגב. "משפחות לא יכולות להרשות לעצמן חמישה מחשבים". הוא מסביר שגם כשיש למידה מרחוק, היעילות מוגבלת כי המורים מלמדים כמו בשיעור פרונטלי ולא מתאימים את עצמם למציאות המקוונת.
