בלעדי
משפחת אדלסבורג מנסה למנוע את כניסת הפניקס לתחנת הכוח דוראד
קבוצת אדלטק פנתה רשמית לרשות התחרות בבקשה להכריז על העסקה שבה הפניקס רוכשת 10% מתחנת הכוח מזורלו הטורקית כהסדר כובל. זאת משום שחברת הביטוח מחזיקה ב־40% מתחנת הכוח ריינדיר, שעתידה לקום ולהתחרות בדוראד
המאבק בין בעלי המניות בתחנת הכוח דוראד עולה שלב: קבוצת אדלטק של משפחת אדלסבורג, שמחזיקה ב־18.75% ממניות תחנת הכוח שליד אשקלון, מנסה לבלום את העסקה שבמסגרתה הפניקס הופכת לבעלת מניות בתחנה, ובכך היא פותחת חזית נוספת בשלל הקרבות שמתנהלים והתנהלו בין בעלי המניות בדוראד.
לכלכליסט נודע כי אדלטק פנתה באופן רשמי לרשות התחרות בטענה שמכירת נתח מהמניות של זורלו הטורקית להפניקס, וכוונתה של הפניקס למנות נציג מטעמה לדירקטוריון דוראד לאחר השלמת העסקה, היא הסדר כובל, ושעל הרשות לבלום את העסקה או לחילופין להעניק לה פטור מהסדר כובל.
לטענת אדלטק, העסקה שנחתמה בחודש מרץ האחרון, שבמסגרתה הפניקס רוכשת בסופו של דבר 10% מהמניות מידי זורלו תמורת 280 מיליון שקל, ולפי שווי תחנה של 2.8 מיליארד שקל, היא הסדר כובל אסור, כלשון החוק, וזאת, לטענת אדלטק, בשל ההחזקות של הפניקס (40%) בפרויקט להקמת תחנת כוח אחרת — ריינדיר, שעתידה לקום ליד כפר סבא.
בפנייה לרשת התחרות מעלה המשנה למנכ"ל אדלטק ניב סבר טענה מרכזית שמתפצלת לשני אפיקים: יש לראות בריינדיר מתחרה של דוראד, ומשום כך על רשות התחרות לבחון את העסקה בהיבט התחרות הכללי־משקי, כשלהשקפת אדלטק היא מהווה פגיעה בתחרות; וכן התקנון של דוראד אוסר על מכירת החזקות בדוראד למתחרות שלה.
לפי תקנון החברה, ההגדרה של גוף מתחרה נעשית על ידי דירקטוריון דוראד. הדירקטוריון החליט ב־20 במרץ שריינדיר אינה נחשבת למתחרה. אדלטק חולקת על ההחלטה הזו של הדירקטוריון.
יש לציין כי שלשום פנתה אדלטק גם לרשות החשמל בטענות דומות, וזאת לקראת ישיבתה באותו היום שבה היא נדרשה לאשר את העברת ההחזקות מזורלו להפניקס. חרף הפנייה של אדלטק, העסקה אושרה על ידי הרשות.
מדוע, להשקפת אדלטק, יש לראות בריינדיר ובהפניקס מתחרות של דוראד? עד לסוף העשור צפויות לקום בישראל 4-2 תחנות כוח: שורק שגם היא בבעלות אדלטק, קסם וריינדיר. התחנה הרביעית היא דוראד 2, שמהווה את הרחבתה של דוראד הקיימת — מהלך שלו מתנגדת אדלטק בעוד יתר בעלי המניות של דוראד שואפים להוציאו לפועל. ברשות החשמל אף מציעים הטבות רגולטוריות לתחנה הראשונה שתקום מבין אלו.
בפנייה של אדלטק לרשות התחרות נכתב בהתאם כי "דומה אם כן, שלצורך ביצוע הניתוח התחרותי בעניין, אין מנוס מלהתייחס לדוראד כמתחרה, בפועל ובכוח, של ריינדיר; בעת הזו על זכות ההקמה של התחנה החדשה, ובעתיד כיצרנית חשמל".
עוד טוענת אדלטק כי מכיוון שריינדיר טרם הוקמה, בעוד דוראד פעילה כבר כעשור, קיים חשש שהפניקס תימנע מההשקעה בהקמת תחנת הכוח ריינדיר, מה שיוביל לפגיעה בשוק: "דומה שחשש כבד עוד יותר הוא שעקב השקעת הפניקס בדוראד תימנע הפניקס מהמשך ההשקעה המשמעותית הנדרשת לצורך פיתוח ריינדיר, המתחרה הפוטנציאלית של דוראד, ובכך תימנע את כניסת ריינדיר לשוק, או שתאט באופן משמעותי את הליכי ההקמה, ובכך תדחה את מועד תחילת הפעלת התחנה.
"ודוק, במקום שעסקינן בשותף שיידרש לממן 40% מההון העצמי של הפרויקט המתוכנן בריינדיר, מוקנית להפניקס היכולת לכוון, או למנוע כלל, את המשך פיתוח התחנה". לפנייה צורפה חוות דעת של עו"ד נמרוד פראוור ממשרד גולדפברב שקובעת כי "יש לראות בהפניקס ודוראד מתחרים בפועל ובכוח".
בפנייתה דורשת אדלטק מרשות החשמל לפעול לכך שדוראד תפסיק מיידית כל פעולה הנוגעת למימוש העסקה מול הפניקס, וזאת עד לקבלת החלטה מצד רשות התחרות. זאת במקביל לבקשה מהממונה על התחרות מיכל כהן להפעיל את הסכמות שלה להכריז על העסקה כהסדר כובל ולמנוע את ביצועה.
תחנת הכוח דוראד מוחזקת כיום על ידי אדלטק (18.75%), המדינה (37.5%), אלומיי קפיטל וקבוצת לוזון שמחזיקות יחד 18.75% בחלקים שווים, וזורלו הטורקית (25%). כאמור, במרץ נחתמה עסקה שנחשפה בכלכליסט שלפיה הפניקס תרכוש את ההחזקות של זורלו ב־700 מיליון שקל, אולם אלומיי ולוזון הפעילו את זכות הסירוב שמקנה להן אפשרות לרכוש 15% מהמניות, כך שהפניקס תרכוש 10% בלבד. המדינה החליטה לא לממש את זכות הסירוב שלה על רקע הכוונה שלה למכור את המניות גם כן — והדבר יהווה פתח להפניקס להגדיל את החלק שלה.
דוראד החלה לפעול ב־2014 לאחר שבהקמתה הושקעו 4.7 מיליארד שקל. מדובר על תחנה שכושר הייצור שלה עומד על 860 מגה־ואט והיא מחזיקה באישור עקרוני להרחבת התחנה כך שכושר הייצור יגיע לכ־1.5 ג'יגה־ואט. מיום שהחלה לפעול התחנה, היחסים בין בעלי המניות השונים ידעו בעיקר מורדות וריבוי מאבקים. וכאמור, גם כיום, מסביב להרחבת התחנה, מתנהלים מאבקים בין בעלי המניות השונים.
לאורך השנים, זורלו ואדלטק נחשבו בנות ברית, והן גם מצאו את עצמן נתבעות על ידי יתר השותפים. זאת, בטענה כי זורלו ואדלטק ניפחו את עלויות הבנייה של התחנה ושלשלו את הפער לכיסן. תביעה שהגישו יתר השותפות הועברה לבוררות ובנובמבר האחרון הפסידו אדלטק וזורלו, ונקבע שעליהן לשלם לשותפות שלהן 100 מיליון דולר.
כאמור, גם מסביב להרחבת דוראד מתנהל קרב, כשבצד אחד ניצבת אדלטק ובצד השני יתר השותפים. אדלטק מתנגדת להרחבת התחנה, מכיוון שבמקרה כזה היא תחזיק בנתח שוק של 19.5% משוק ייצור החשמל בגז טבעי (כיום הנתח שלה עומד על 17.5%), מה שיקשה עליה להקים תחנות חדשות.
זאת, מאחר שלפי התקנות הרגולטוריות הקיימות, לאף שחקן אסור להחזיק ביותר מ־20% מכלל ייצור החשמל בגז טבעי. המדינה, מצידה, רואה בכל בעל מניות שמחזיק ב־5% ויותר מתחנת כוח כמי שיש לייחס לו את כלל כושר הייצור של התחנה לצורך חישוב המגבלה, ומשום כך אדלטק מעדיפה לקדם פרויקטים שבהם החלק שלה גדול יותר.
בספטמבר האחרון פנתה אדלטק לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לאסור על השותפות לקדם את הרחבת התחנה. לטענת אדלטק, בדוראד מקדמים את הפרויקט בשיטת "הסלאמי", כלומר בשלבים קטנים, שלא מחייבים את אישור בעלי המניות, אך אלו מצטברים למהלכים שהעלויות שלהם עומדות כבר על מיליוני שקלים.
אדלטק טוענת שהתקנון והסכם בעלי המניות של דוראד לא מאפשר לקדם את הרחבת דוראד 2 בלי הסכמה פה אחד, בעוד יתר השותפות טוענות שלאדלטק יש אינטרסים זרים בנושא. עם זאת, את התקנון של דוראד ניתן לשנות ברוב של שני שליש. במובן זה, אין כל שינוי נוכח כניסתה הפוטנציאלית של הפניקס לתחנה, שכן גם קודם לכן ניתן היה לשנות את התקנון של דוראד.
מרשות התחתרות נמסר: "הפנייה התקבלה ברשות ונבחנת על ידה".
מהפניקס לא נמסרה תגובה.
