הכניסה של הפניקס לדוראד תגביר את המתיחות בין השותפים בתחנת הכוח
לאחר שהפניקס חתמה על רכישת 25% ממניות דוראד מידי זורלו תמורת 700 מיליון שקל, השותפות מתכננות לנצל זכות סירוב ולרכוש 10% בעצמן. אלומיי ולוזון טוענות שאדלטק לא יכולה להפעיל את זכות הסירוב שלה, ורשות התחרות עשויה לפסול את הגדלת חלקה
עסקת הענק בין קבוצת הפניקס לחברת זורלו הטורקית, שבמסגרתה הראשונה רוכשת את חלקה של השנייה בתחנת הכוח דוראד, היא רק יריית הפתיחה לתקופה דרמטית ורוויה במאבקים בין בעלי המניות של תחנת הכוח.
כפי שנחשף בכלכליסט, הפניקס חתמה על עסקה לרכישת 25% מהמניות של דוראד מידי זורלו בתמורה ל־700 מיליון שקל, מה שמשקף לתחנת הכוח שווי של 2.8 מיליארד שקל, הנמוך בכ־15% מזה שלפיו היא רושמה בספרים של אחת השותפות, קבוצת לוזון הציבורית – 3.3 מיליארד שקל. את העסקה רקמה חטיבת ההשקעות של הפניקס, שבראשה עומד חגי שרייבר.
לפי ההסכם הקיים בין בעלי המניות הנוכחיים של התחנה, יש להם זכות סירוב ראשונה על מכירת מניות מצד כל אחד מהם, כאשר ניצול זכות הסירוב ייעשה פרו־ראטה (כלומר, כל בעל מניות ירכוש את המניות לפי חלקו היחסי, אם הוא מעוניין בכך).
אבל זכות הסירוב אינה לרכישת מלוא המניות, אלא על הנתח הנמכר בניכוי 10%. כלומר, ליתר בעלי המניות בדוראד יש את הזכות לרכוש במקום הפניקס 15% מהמניות מידי זורלו, לפי אותו השווי שנקבע בעסקה עם הפניקס.
כיום, המדינה היא בעלת המניות הגדולה בדוראד והיא מחזיקה באמצעות חברה־בת של קצא"א 37.5% מהמניות. אדלטק של משפחת אדלסבורג מחזיקה 18.75% מהמניות, אלומיי קפיטל שבשליטת רן פרידריך ושלמה נחמה מחזיקה בשרשור כ־9.4% מהמניות, וקבוצת לוזון, שבשליטת עמוס לוזון, מחזיקה בנתח זהה.
ככל הידוע, השותפות בתחנת הכוח מתכוונות לממש את זכות הסירוב ולרכוש 15% מהמניות של זורלו, אבל לא כולן מתכוונות לעשות זאת. המדינה החליטה למכור את הנתח שלה ושכרה לשם כך את שירותיו של בנק ההשקעות לידר. במילים אחרות, סביר להניח שהמדינה לא תנצל את חלקה בזכות הסירוב.
אדלטק, אלומיי ולוזון, לעומת זאת, מעוניינות לממש את הזכות ומוכנות לרכוש את מלוא המניות. אם אלומיי תוותר על מימוש הזכות מצידה, לוזון ירכוש במקומה את המניות, וזאת לפי ההסכם ביניהן, שכן שתי החברות מחזיקות במניות של דוראד באמצעות חברה משותפת, שבה הן מחזיקות בחלקים שווים.
בכל מקרה, בכוונת אדלטק לרכוש 7.5% מהמניות ובכוונת אלומיי ולוזון לרכוש, בתמהיל זה או אחר, נתח זהה.
אלא שאדלטק עשויה להיתקל במספר מכשולים בכל הנוגע לרכישת המניות של זורלו. בין אדלטק, אלומיי ולוזון זורמים נהרות של דם רע, על רקע מחלוקת בדבר הרחבת התחנה וכן קרב משפטי שהתנהל על הקמתה של התחנה, שהסתיים בפיצוי ענק של אדלטק לשותפות שלה.
בשל כך, אלומיי ולוזון רואות באדלטק גורם עוין, והדירקטורים מטעמן עשויים להצביע מנימוק זה נגד מימוש זכות הסירוב על ידי אדלטק – צעד שסביר להניח שאם יצא לפועל יגיע לפסים משפטיים, ואדלטק לא תראה בו צעד לגיטימי.
מכשול פוטנציאלי משמעותי יותר הוא רשות התחרות. אדלטק היא אחת מיצרניות החשמל הפרטיות הגדולות במשק. היא מחזיקה במספר תחנות כוח נוספות, דוגמת רמת חובב וחגית מזרח, שאותן רכשה יחד עם שותפים מידי חברת החשמל. לפי כללי הרגולציה, אף שחקן לא יכול להחזיק בנתח של יותר מ־20% מכושר הייצור החשמל של השחקנים הפרטיים בשוק. כלומר, בתחשיב זה לא נלקח בחשבון כושר הייצור של חברת החשמל.
כיום, הרגולטור רואה בכל מי שמחזיק בנתח של 5% ומעלה בכל תחנת כוח כמי שמחזיק בכוח הייצור של התחנה כולה. בהתאם, אדלטק כבר מתקרבת למגבלה הרגולטורית.
מהבחינה הזו, רכישת חלק מהמניות של זורלו על ידי אדלטק לא משנה את עמידתה במגבלה, אך רשות התחרות יכולה לפסול את הרכישה משום שהדבר יהפוך את אדלטק לשחקנית דומיננטית עוד יותר בשוק החשמל, בעיקר לאחר שבדצמבר האחרון החברה, יחד עם מנורה מבטחים, זכתה במכרז מטעם המדינה להקמת תחנת הכוח שורק, בצמוד למתקן השפד"ן, שלה עתיד להיות כושר ייצור של 630 מגה־ואט.
המגבלה הרגולטורית המדוברת היא שעומדת בבסיס חלק מהסכסוך בין אדלטק לאלומיי ולוזון. במאי 2023 קיבלה דוראד אישור להרחבת התחנה, פרויקט שנקרא דוראד 2.
מדובר על הקמה של תחנת כוח נוספת, שההספק שלה יעמוד על 650 מגה־ואט. העלות המוערכת של הפרויקט עומדת על 2 מיליארד שקל. כושר הייצור של דוראד, שהחלה לפעול ב־2014 ושבהקמתה הושקעו 4.7 מיליארד שקל, עומד כיום על 860 מגה־ואט, כך שמדובר על הרחבה משמעותית של כושר הייצור.
אדלטק מתנגדת להרחבת התחנה, מכיוון שבמקרה כזה היא תחזיק בנתח שוק של מעל 20% משוק ייצור החשמל בגז טבעי, בעוד שכיום החלק שלה עומד על 17.5%, ואם לוקחים בחשבון את תחנת שורק אז הנתח שלה כבר מגיע למגבלה של 20%. במילים אחרות, הרחבת דוראד תאלץ אותה לוותר על שורק.
ההתנגדות של אדלטק להרחבת דוראד הובילה לחילופי מהלומות ומכתבים חריפים בינה לבין המדינה. הקרב אף הגיע לבית המשפט. בספטמבר פנתה אדלטק לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה לאסור על השותפות לקדם את הרחבת התחנה.
לטענת אדלטק, בדוראד מקדמים את הפרויקט בשיטת "הסלאמי", כלומר בשלבים קטנים, שלא מחייבים את אישור בעלי המניות, אך אלו מצטברים למהלכים שהעלויות שלהם עומדות כבר על מיליוני שקלים. אדלטק טוענת שבהתאם להסכם בעלי המניות לא ניתן לקדם את הרחבת התחנה, אלא אם ישנה הסכמה גורפת של כלל בעלי המניות.
במסגרת התגובה שהגישו לבית המשפט, אלומיי ולוזון טוענות שבשל היותה של אדלטק גורם ריכוזי בשוק החשמל, שמתקרב למגבלה הרגולטורית, היא בכלל מנועה מלהצביע בנושא הרחבת דוראד.
זה לא העימות הראשון בין השותפות בתחנה. מתחילת הדרך, זורלו ואדלטק נחשבו בנות ברית, והן גם מצאו את עצמן נתבעות על ידי יתר השותפים. זאת, בטענה כי זורלו ואדלטק ניפחו את עלויות הבנייה של התחנה ושלשלו את הפער לכיסן.
בתביעה, שהוגשה על ידי יתר השותפות, נטען כי אודי אדלסבורג ויו"ר זורלו באותה עת נפגשו בחשאי בחו"ל במקביל להקמת התחנה וסיכמו שזורלו תדווח כי העלויות הרלבנטיות עבורה כקבלן עומדות על 877 מיליון דולר, בעוד שהסכום האמיתי היה נמוך יותר.
עוד נטען כי סוכם שאדלסבורג יסייע לזורלו לאשר את הסכומים הדרושים לתשלום בדירקטוריון דוראד, וכך ניתן יהיה לגרוף 140 מיליון דולר, שמתוכם 80 מיליון דולר יגיעו לזורלו ו־60 מיליון דולר לאדלטק כדמי ייעוץ. זורלו ואדלטק דחו את הטענות, אך בסופו של דבר, לאחר שהתביעה עברה לבוררות, בנובמבר האחרון הפסידו זורלו ואדלטק, ובדצמבר הן העבירו 94 מיליון דולר לשותפות שלהן (350 מיליון שקל), בתוספת 20 מיליון שקל הוצאות משפט.
כך או כך, העסקה של זורלו עם הפניקס קובעת תג מחיר חדש לתחנה, והוא נמוך מזה שלפיו המדינה שואפת למכור את הנתח שלה. המדינה תנסה למצוא רוכש שיסכים לשלם עבור חבילת המניות שלה סכום גבוה יותר, או לחילופין למכור את חבילת המניות שלה למספר גורמים.
"חבילת המניות של המדינה קצת שונה מהחבילה של זורלו, ואפשר יהיה לדרוש עבורה מחיר אחר", אמר לכלכליסט גורם שמעורב בעסקה. ישנה אפשרות שאחת מקרנות התשתיות הגדולות, תש"י או נוי, ירכשו את המניות יחד עם גוף מוסדי – יתכן אף שהפניקס, כך שגם אם השותפים הקיימים יממשו את זכות הסירוב והיא תרכוש מידי זורלו רק 10% במחיר אטרקטיבי יחסית, היא תוכל להגיע לנתח גדול יותר מהתחנה בסופו של דבר.
