600 ימים למלחמה
הפגיעה בכיס הפרטי: עלייה מתמדת במחירים ובמסים – וירידה בהכנסה
אחרי 600 ימי מלחמה, משקי הבית מתמודדים עם הכנסה נטו מצטמצמת, שירות מילואים מתמשך שמשפיע גם על בנות הזוג, ועלייה מדאיגה בפיגורים בהחזרי הלוואות ומשכנתאות
את התמשכות המלחמה משקי הבית מרגישים היטב — ובמקום הברור והכואב ביותר: הכיס. אינפלציה שאינה מרפה ועליית מסים ישירה ועקיפה גורמות לשחיקה בהכנסה הפנויה של משפחות רבות, ומחריפות את הלחץ הכלכלי שהחל כבר בשנת 2022 עם עליית הריבית, והועצם עם פרוץ המלחמה בחודש אוקטובר.
כדי לממן את עלויות המלחמה, הממשלה העלתה את נטל המס, תוך ניסיון שלא לכנות זאת העלאת מס. דמי ביטוח לאומי עלו בקרוב ל־600 שקל בשנה לעובדים, ובכ־900 שקל בשנה למעסיקים. במקביל, הוקפא עדכון מדרגות המס לשנים 2024 ו־2025, מה שגורם לשחיקת שכר והוקפאו גם שווי נקודות זיכוי ממס - אחת מהטבות המיסוי המשמעותיות ביותר לציבור העובד.
המשמעות היא שחיקה של יותר מ־2,000 שקל בהטבות מס בשנת 2025 למשק בית שבו ההורים מרוויחים שכר ממוצע. לצד הפגיעה בהכנסה השוטפת בכל חודש, תורגש פגיעה נוספת בקיץ, אז משולמים לרוב ימי ההבראה שלהם זכאי לפי חוק כל עובד במדינה. שווי יום הבראה של עובד במגזר הפרטי הוא 418 שקל, ובמגזר הציבורי 471 שקל. בהסכמה בין האוצר להסתדרות הופחת יום הבראה אחד לכל עובד ב־2025, זאת בנוסף להפחתה של יום אחד שבוצעה כבר ב־2024.
לפי ניתוח כלכליסט, זוג הורים ששניהם משתכרים שכר חודשי ממוצע (כ־12,900 שקל ברוטו בחודש) מאבד השנה כ־7,000 שקל נטו מההכנסה המשפחתית — סכום שמשקף היטב את ההכבדה הסמויה על השכירים ומשקי הבית, גם ללא העלאה ישירה של מסים. ולא מדובר רק בשנה הנוכחית: ברוב הסעיפים, הפגיעה תהיה גם ב־2026, ובאופן חלקי ב־2027. ככל שהשכר שמשק הבית מרוויח גבוה יותר, כך גם הפגיעה גבוהה יותר. עבור משק בית שבו כל אחד מבני הזוג מרוויח פעם וחצי את השכר הממוצע (כ־18,500 שקל נכון לתחילת השנה), הפגיעה מגיעה ל־10 אלף שקל בשנה.
וזאת מבלי להתייחס לעובדה שמאות אלפי אנשי מילואים שנקראו לשרת מאז תחילת המלחמה. אלו אומנם קיבלו את שכרם הממוצע ומענקים מיוחדים, אך ישנו "מס" שקשה לאמוד: הקיפאון המקצועי, העומס על שאר משק הבית והפגיעה בעבודות של בנות הזוג, וכן עצמאיים רבים שנאלצו להשבית את עסקיהם וכעת אולי צריכים להתחיל מחדש.
הפגיעה בהכנסה של משקי הבית ניכרת גם בקושי להמשיך לשלם את ההלוואות שנטלו. היקף המשכנתאות בפיגור בתשלומים של מעל 90 יום זינק לאחר פרוץ המלחמה מ־2.7 מיליארד שקל (0.49% מתיק המשכנתאות) ל־3.2 מיליארד שקל (0.59% מהתיק).
מאז, בין השאר הודות למתווה ההקלות שגיבש בנק ישראל שאיפשר דחיית תשלומים, היקף המשכנתאות בפיגור ירד בהדרגה, אך התמשכות המלחמה תוך החרפת החזית הצפונית הביאה לכך שמספטמבר האחרון חלה עלייה מחדש בנתון זה, שטיפס מאז ב־15.9% להיקף של 3.6 מיליארד שקל, זאת בזמן שתיק המשכנתאות גדל ב־4.3% בלבד.
גם באשראי הצרכני התרחב הפיגור, אם כי הנתונים המעודכנים הקיימים הם עד לסוף 2024. בעוד שיעור האשראי בפיגור מסך האשראי הצרכני עמד בדצמבר 2022 על 0.96%, בדצמבר 2023 הוא טיפס ל־1.5%, ובדצמבר 2024 עלה מעט ל־1.57%.
נתונים אלו משקפים לחץ הולך וגובר שבו נמצאים משקי הבית, שנאלצים לתמרן בין ההכנסה שירדה, עליית מחירים רחבה, שכוללת עליות מחירים בארנונה, בחשבונות החשמל והמים, בתחב"צ ובמוצרי המזון, וההלוואות שצריך לחזור לשלם. מה שנראה בתחילה כמאמץ זמני — הפך לשגרה מתמשכת.
