מחקר: משרתי המילואים יסבלו מפגיעת שכר ארוכת טווח
מחקר של מרכז טאוב מצא כי משרת מילואים ממוצע, ששירת יותר מ־200 יום, צפוי לספוג ירידה של כ־5% בשכר לתקופה של חמש עד 20 שנה. במקביל נמצא כי חלה נסיגה של כ־10% בהצטרפות ללימודים באקדמיה של יהודים לא חרדים בגיל מילואים
משרתי המילואים צפויים לסבול מפגיעת שכר ארוכת טווח, כך נמצא במחקר של מרכז טאוב. משרת מילואים ממוצע, ששירת יותר מ־200 יום, צפוי לספוג ירידה של כ־5% בשכר לתקופה של חמש עד 20 שנה, והפגיעה גדולה יותר משום ששיעור הנשים הלא מועסקות בקרב משרתי המילואים זינק ב־40% מתחילת המלחמה. שניים מעורכי המחקר, אורי אוברמן ומיכאל דבאוי, משרתים במילואים בעצמם, והחוקרת השלישית, ד"ר שרית סילברמן, היא אשת מילואימניק. במקביל נמצא כי חלה נסיגה משמעותית בהצטרפות של יהודים לא חרדים בגילי המילואים לאקדמיה.
החוקרים בדקו את ההשפעות שיש לשירות מילואים ממושך בשנים הקריטיות ביותר לקריירה. על פי אומדן שמרני, המילואימניק הממוצע, ששירת 233 ימים, צפוי לפגיעה של כ־4.7% לפחות בשכרו לטווח הארוך. אבות לילדים ששירתו תקופה משמעותית (290 עד 320 יום), אוכלוסייה של יותר מ־100 אלף איש, צפויים לפגיעה בשכר של לפחות 6%. אלפים רבים מאנשי המילואים נעדרו ממקום עבודתם כשנה או יותר במצטבר — הפסד עצום מבחינת צבירת ניסיון מקצועי ואפשרויות קידום העלול לפגוע בשכר בטווח הארוך בשיעור של 7% ואף יותר.
מאחר שאנשי המילואים הם אוכלוסייה חזקה יחסית וגם נהנית מסיוע נרחב, החוקרים בחרו באומדנים שמרניים מאוד. לו התבססו על ממוצע המחקרים שעסקו בהיעדרות ממושכת מעבודה, היה מדובר בפגיעה של 21%-19% בשכר. "היעדרות של קבוצה גדולה כל כך משוק העבודה לאורך זמן ושיבוש תהליך רכישת ההשכלה שלה עלולים לפגוע במנוע הצמיחה המרכזי של המשק — ההון האנושי", ציינו חוקרי מרכז טאוב.
בנוסף, נפגעות גם המשפחות של אנשי המילואים. על פי סקר משפחות משרתי המילואים של הלמ"ס, 30% מבנות הזוג השכירות חוו פגיעה בשכרן ו־3% פוטרו מעבודתן. 73% מנשות אנשי המילואים שהן עצמאיות דיווחו על פגיעה בעסק עקב שירות המילואים של בן או בת הזוג. החוקרים העלו ממצאים קשים נוספים: שיעור אי־התעסוקה בקרב נשים יהודיות לא חרדיות בגילי העבודה שבני זוגן לא שירתו במילואים לא השתנה מתחילת המלחמה עד אמצע 2025. לעומת זאת, שיעור אי־התעסוקה של בנות הזוג של משרתי מילואים גדל מ־10% ל־14%, כלומר מספרן נסק ב־40%.
לדברי החוקרים, "סביר להניח שאוכלוסיית בנות ובני הזוג של אנשי המילואים תחווה פגיעה בקריירה גם בטווח הארוך. משקי הבית של המשרתים יחוו פגיעה כפולה בפרנסתם לאורך זמן. כמו כן, ברבים ממשקי הבית חיים פרטים הסובלים מפגיעות נפשיות שמקורן במלחמה, שעלולות להרע עוד יותר את עתידם התעסוקתי.
לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, כ־70 אלף סטודנטים שירתו במילואים במהלך שנת הלימודים תשפ"ה (2024/25). למרות מתווה ההתאמות והסיוע התקציבי, נרשמה באותה שנה צניחה חדה בשיעורי ההשתתפות באקדמיה. בקרב הנשים הצעירות (24-22) ובקרב הגברים הבוגרים יותר (29-25) חלה ירידה ל־91% משיעור ההשתתפות באקדמיה ב־2018/19.
החוקרים מזהירים ש"המגמה המוצגת משקפת תופעה רחבה של 'נסיגה אקדמית' בקבוצת האוכלוסייה הנושאת בעיקר הנטל (יהודים ואחרים) הכוללת הן נשירה מהלימודים והן צמצום בשיעורי הרישום של סטודנטים חדשים. נסיגה זו מתרכזת בגילי השיא של לימודים באקדמיה בכל מגדר, שהם התקופה הקריטית ביותר לעיצוב המסלול האקדמי והמקצועי. לכן לשירות מילואים ממושך בשלב זה בחיים זה עלולות להיות השלכות שליליות על עתידם של צעירים אלו, למרות חבילות התמיכה הנרחבות". בהיבט הלאומי "הנסיגה האקדמית עשויה לגרום לשיבושי עומק בהון האנושי העתידי של ישראל ולעיכוב בכניסת כוח אדם מיומן לשוק העבודה".
החוקר דבאוי (ששירת במילואים מעל 400 יום מאז 7 באוקטובר) אומר ש"המחקר מציג את ההשפעה השלילית של שירות המילואים המורחב על הלימודים האקדמיים והמשפחה, ומרמז לפגיעה משמעותית בתעסוקה ובקריירה בהמשך החיים. גם בחוויה האישית שלי בתור מ"פ במילואים, אני רואה סביבי דור שלם של מילואימניקים צעירים שחיים מסבב לסבב ותקועים במצב של המתנה אינסופית שאינה מאפשרת להם להתחיל את החיים האמיתיים".
