ב־24 ביוני אשתקד שררה אווירה חגיגית במשרדי חברת הנדל"ן אנשי העיר, שייסדו רון חן, ערן חפץ ורועי דור — טייסים וחברים עוד מימי הגיבוש לקורס טיס אי אז ב־1997. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע על הפסקת אש בין ישראל לאיראן, ומכרז מוסדי לפני הנפקה ראשונה של מניות החברה נערך באותו היום. "יצאנו להנפקה באווירה שניצחנו את המזרח התיכון, שהשלום עם סעודיה בפתח. שתבין מה חשבנו", מספר חן המנכ"ל. אבל האווירה האופטימית השתנתה בצהרי אותו היום.
"בדיוק יצאתי מהבור של חיל האוויר בקריה אחרי משמרת לילה במילואים, כשקיבלתי מ'כלכליסט' פוש על עצמי", נזכר ערן חפץ. ההתראה בנייד הפנתה לטור של גלית חמי, עורכת "כלכליסט" דאז, שכותרתו "השקעה בהנפקת אנשי העיר היא השקעה בהרס החברה הישראלית". חצי הביקורת נורו לכיוונם של הטייסים משום שבעל השליטה בחברת הבנייה רוטשטיין, שמחזיקה ב־41% ממניות אנשי העיר, הוא לא אחר מאשר יצחק מירילשוילי — האיש שהקים את ערוץ 14 ומממן אותו. על כך כתבה חמי: "השקעת כספי הציבור ברכישת מניות של חברת אנשי העיר, משמעותה העקיפה היא הזרמת כספים לבעלים של ערוץ 14".
"התחושות היה מאוד קשות", אומר חפץ. "לא ישנתי 13 יום רצוף בגלל המילואים, וברגע שאני יוצא משם אני מגלה פתאום שאני אויב המדינה, ומי שמשקיע בחברה שלי בעצם משקיע במכונת הרעל. הרגשנו שנעשה לנו עוול גדול מאוד גם ברמה האישית, כי אין קשר בין מה שבעל השליטה בשרשור החברות מייצג או מממן לבין מה שאנחנו עושים בחברה שלנו".
הקשר בין אנשי העיר למירילשוילי נולד בינואר 2018, כשהשותפים מכרו 51% מהמניות לרוטשטיין (לאחר ההנפקה הנתח דולל ל־41%). באותה עת מירילשוילי הפעיל את ערוץ המורשת (ערוץ 20), שלא משך אליו אש. אולם לאחר שזה הפך לערוץ 14 ב־2021, זהותו של בעל השליטה בו הפכה את הקשר העסקי עמו לרעיל.
חמי לא היתה הראשונה להתריע ולעודד את הציבור שלא לקנות את מניות החברה בגלל הקשר העסקי עם מירילשוילי. קדם לה קמפיין שהתחיל ברשתות החברתיות והגיע עד בניין משרדי החברה בתל אביב, שעל קירותיו הודבקו פוסטרים שקראו לא לקנות ממנה דירות.
"אנחנו יודעים בוודאות לפחות על ארבעה או חמישה שהחליטו שלא לקנות דירה אצלנו בגלל הקמפיין ההוא, ובטוח יש עוד כאלה שאנחנו לא יודעים עליהם", אומר חפץ. "זה קרה לנו גם לפני חודש. בא מישהו ואמר: 'רציתי לקנות מכם פנטהאוז, ובסוף לא קניתי כי אני לא רוצה שהכסף שלי יגיע למירילשוילי".
המחאה הצליחה. אומנם ביום המכרז היה ביקוש למניות בשווי 60 מיליון שקל, כ־10 מיליון שקל יותר מכפי שהחברה ביקשה לגייס, ושווי החברה הגיע ל־251 מיליון שקל, אולם כבר ביום המסחר הראשון המניה נפלה ב־6.5%. נכון לזמן הורדת הכתבה לדפוס שווייה בבורסה הוא 169 מיליון שקל.
"מה שקרה לאנשי העיר זה מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית", טוען דור. "אנחנו עוברים התקפה אוטואימונית, ממש גוף שתוקף את עצמו. וזה הגיע מכיוונים לא צפויים. בסיטואציה כזאת להגיד שיכולנו לצפות לפני כן שיהיה אירוע כזה בחברה הישראלית ושיהיו לו השלכות כאלה ואחרות, זה מגוחך. ואני מסתכל קדימה באופטימיות. יכול להיות שיש מה ללמוד גם מהעסקה הזאת. וואלה, יכול להיות".
כעת נערכת החברה לדרך חדשה. המייסדים מימשו זכות סירוב ויקנו את החלק של רוטשטיין באנשי העיר ב־100 מיליון שקל, לפי שוויה בהנפקה. המהלך יאפשר להם להתנתק מהדימוי שדבק בהם בגלל בעל השליטה. וטמון בו יתרון נוסף: אפשרות להרחיב את פעילות מחוץ לגבולות העיר תל אביב, שלא היתה קיימת עד כה עקב הסכמות עם החברה־האם.
לא טעיתם כשהפכתם את מירילשוילי לשותף שלכם?
"אני לא בודק שושלת כשאני עושה עסקים", אומר חן. "אפילו שיצחק היה בעל השליטה, אנחנו עשינו עסקה עם רוטשטיין. באותם ימים ערוץ 20 היה ערוץ לגיטימי לחלוטין. סביר מאוד שהיום לא היינו עושים את העסקה הזאת, אבל אז — אני לא חושב שיש מישהו במדינה שלא היה עושה אותה. מי ידע מה יקרה".
איך בכלל הגעתם לרוטשטיין?
"דרך סמנכ"ל הכספים שלהם, שהיה איתנו בקורס טיס", אומר חן. "בניתוח לאחור זו היתה עסקה מצוינת. השווי שלהם עלה בערך פי שישה מאז התחלנו לעבוד איתם. פגשנו גם את מירילשוילי ואין לי שום דבר רע להגיד עליו. הוא לא מעורב עסקית, אבל הוא חד, חכם ואיש עסקים מצוין".
"האנשים ברוטשטיין הם שותפים מצוינים", מדגיש חפץ. "אי אפשר להתכחש להשפעה של בעל השליטה על איך שהחברה נתפסת. אבל מה שעצוב לנו הוא שזה הדבר הכי רחוק ממה שקורה אצלנו. יש לנו חברה צעירה וליברלית, עם עובדים מהקהילה הגאה ותקציבים שמושקעים בפעילויות למען העיר, כמו למשל הפופ־אפ מוזיאון של האוצרת יערה זקס שהיה בבניין שלנו".
אתם רוצים להגיד שבעלי החברה מעולם לא התערב בנעשה תחת שליטתו?
"היו ניסיונות עקיפים להשפיע על ההתנהלות שלנו אבל עמדנו על שלנו, לא התקפלנו", אומר חן ומבקש שלא לפרט מעבר לכך. "אנחנו מאמינים בערכים שלנו ואם לא היינו יכולים לנהל את החברה לפי הערכים האלה לא היינו פה". וחפץ ממהר להוסיף כי "יאמר גם לזכות הצד השני שזו רק היתה בקשה".
האם מירילשוילי התערב בחברה? "היו ניסיונות עקיפים להשפיע על ההתנהלות שלנו אבל לא התקפלנו", אומר חן. "אם לא היינו יכולים לנהל את החברה לפי הערכים שלנו לא היינו פה". וחפץ ממהר להוסיף כי "יאמר גם לזכות הצד השני שזו רק היתה בקשה"
4 צפייה בגלריה
יצחק מירילשוילי, בעל השליטה בחברת רוטשטיין ובעלי ערוץ 14 . "אין לי שום דבר רע להגיד עליו", אומר חן. "הוא חד, חכם ואיש עסקים מצוין"
(צילום: טל שחר)
"מעולם לא היו לנו חיים קלים מבחינה תקשורתית"
פעילים בשוק ההון מסכימים שהמחאה נגד החברה השפיעה על הביקוש למניותיה, אבל טוענים כי הגורם העיקרי לדשדוש היה כלכלי: לרוטשטיין ואנשי העיר יש הסכם תיחום פעילות, שלפיו החברה של הטייסים יכולה לפעול רק בתל אביב, בת ים, גבעתיים והרצליה. "גופים מוסדיים העריכו שמכיון שאנשי העיר אינה חברה גדולה, השקעה בה לא תקנה להם יתרון מיוחד על מתחריהם והעדיפו לא להיות מזוהים איתה, כדי שלא יופיעו עליהם כתבות", אומר פעיל בשוק ההון. "אבל לא הייתי מטיל את כל משקל ביצועי המניה על בעלי השליטה. זה שילוב של דברים: בגלל תיחום הפעילות לתל אביב, ההאטה בעיר, ההפיכה המשטרית, הריבית הגבוהה והמשקיעים שהדירו את רגלם מדירות להשקעה".
ובכל זאת חן מתעקש כי "אנחנו מתנהלים כחברה ציבורית עוד מיולי 2023 כשהנפקנו אג"ח, ומעולם לא היו לנו חיים קלים מבחינה תקשורתית, מהסיבה הברורה שבעל השליטה של השותפים שלנו מחזיק בערוץ 14. ולכן זה ישב עלינו תמיד כמו איזה כתם".
איך זה בא לידי ביטוי?
"חלק מהגופים בשוק ההון העדיפו לא להשקיע בנו, ואמרו לנו את זה בצורה ברורה אחרי שהטור ב'כלכליסט' פורסם. אי אפשר להבין את זה אחרת. אנחנו יודעים על גופים מוסדיים שהעדיפו לא לקנות את המניות. אין להם שום בעיה עם החברה, אבל אם אתה גוף מוסדי ואתה יכול להשקיע בחברה אחרת במקום באנשי העיר ולא לקבל כתבה בעיתון — אז תעשה את זה. איזו סיבה אחרת יש לקנות מניה בהנפקה ולמכור אותה ב־10% פחות בתוך 24 שעות?".
"אם תשווה את החברה שלנו לחברות דומות לנו, מבחינת הון עצמי, היקף פרויקטים, מכירות, רווח והפסד, המניה שלנו לא התנהגה באותו אופן", מוסיף חפץ.
אתם יכולים להבין את הטענות נגדכם?
"אסור למי שפועל בשוק ההון להיות מונע משיקולים פוליטיים", אומר חן. "המוסדיים לא צריכים לבחור השקעות לפיהם, ואני מזכיר שיש נתח גדול בציבור שכן אוהב את ערוץ 14. אני מקפיד לא להציג עמדה פוליטית, וחושב שהשיח הזה שמתעסק כל היום בערוץ 14 הוא לא נכון".
"כל אחד פה בן אדם בפני עצמו", מוסיף חפץ. "אני יכול להעיד על עצמי שאין הפגנה שלא הייתי בה. חתמתי על מכתב הטייסים בזמנו ועשיתי מאות ימי מילואים מאז. ההפיכה המשטרית היתה אירוע שבר מאוד גדול בתוך המדינה, ועדיין המדינה מעל לכל".
העניין הוא לא העמדות הפוליטיות שמושמעות בערוץ, אלא שהוא פלטפורמה להפצת רעל, שקרים ופייק ניוז.
"הבעיה עם ערוץ 14 היא אך ורק עם בדיקת עובדות", אומר חפץ. "אבל הם לא היחידים שבעייתיים בתחום. גם מקומות אחרים חוטאים בכך. התיקון צריך לבוא אצל כל אחד בבית שלו ובחברה שלו על ידי פלורליזם, קבלה והכלה, ולהשאיר את הפוליטיקה בחוץ. אם יש בן אדם איכותי, שמביא ערך, אני רוצה לעבוד איתו".
ב־2018 מכרתם לרוטשטיין מניות ב־10 מיליון שקל ואתם הולכים לקנות אותן כעת ב־100 מיליון. מי שלא בקיא בפרטים יכול לחשוב שזו לא עסקה טובה במיוחד.
"מכרנו כשהיינו חברה עם 15 פרויקטים. היום אנחנו חברה של 52 פרויקטים", מבהיר חן. "החברה צמחה והתפתחה לפרויקטים גדולים בהיקפים של אלפי יחידות דיור, כי רוטשטיין נתנה לנו את יכולת הביצוע, איתנות פיננסית והרבה ידע. פיתחנו את החברה הזאת יחד".
העסקה מתבצעת בעקבות זכות סירוב שמימשתם, לאחר שגפן מגורים של צחי אבו ביקשה לקנות את החלק של רוטשטיין במחיר גבוה ב־50% משוויה הנוכחי. הייתם צריכים את אבו כדי להוציא את מירילשווילי?
"אבו היה טריגר למהלך. לא סתם בא איש עסקים מאוד ממולח ומוצלח עם רקורד רציני בשוק ההון והציע 50% מעל שווי המניה. הוא גם ראה את מה שאנחנו רואים בהסתכלות קדימה. אם אתה משקיע בשוק ההון, אתה רוצה לקנות חברות שהן בתקופות הפחות טובות שלהן ולא בשיא. עכשיו כל השוק בתקופה פחות טובה, ולכן זו הזדמנות מצוינת להרחיב את הפעילות. עוד שנה־שנתיים יהיה פה הרבה יותר טוב. אנחנו קונים את החלק לפי שווי החברה בהנפקה ואני מקווה שהעסקה תיסגר בחודשים הקרובים".
אתם חוששים מעוד ירידת מחירים? "לתוצאות הבחירות תהיה השפעה רבה", אומר חן. "הרבה אנשים מחכים עד אז עם ההחלטה אם לקנות דירה או לא. תוסיף לזה ירידת ריבית ואולי הפחתת מס רכישה על משקיעים, וכל אלה ישפיעו מאוד"
4 צפייה בגלריה
עבודה שהוצגה ב־2019 על קיר בניין בבעלות אנשי העיר בתל אביב שבו פעל מוזיאון הפופ־אפ. "אין הפגנה שלא הייתי בה", אומר חפץ
"עדיף למכור 15 פנטהאוזים בשנה מ־40 דירות סטנדרטיות"
המחאה נגד אנשי העיר תפסה את השלושה בתקופה של האטה בשוק הדיור, שהחלה באמצע 2022 לאחר שבנק ישראל החל להעלות ריבית. שתי תופעות שלובות זו בזו גרמו לכך שתל אביב הפכה למוקד הדשדוש: הדירות בה יקרות במיוחד, והתייקרות המשכנתא מרחיקה קונים ממנה. במקביל, היצע הדירות החדשות זינק בשנים האחרונות בזכות פרויקטים של התחדשות עירונית ופיתוח הרובע החדש שנבנה על חורבות שדה דב.
אבל חן בטוח שהמגמה הזו תשתנה בקרוב. "תמיד יהיו ביקושים לדירות בתל אביב, ואין עוד עיר בעולם שעוברת שינוי כמותה. כמעט 20% מהבניינים מתחדשים פה, בונים בה שלושה קווים של רכבת קלה בו־זמנית, מתכננים מטרו, וסוללים שבילי אופניים בכל העיר. וכל זה בשלוש שנים שבהן נופלים טילים, יש מלחמה והפיכה משטרית".
מנכ"ל תדהר הודה שבארבע השנים האחרונות המחירים ירדו ב־20%. אתם לא חוששים שאם תצטרכו להוריד מחירים תיכנסו לאזור מסוכן?
"לתוצאות הבחירות תהיה השפעה סופר־משמעותית", אומר חן. "אין לי ספק שהרבה אנשים מחכים עד אז עם ההחלטה אם לקנות דירה או לא. תוסיף לזה טיפה ירידת ריבית ואולי גם הפחתה של מס רכישה שמוטל על משקיעים, וכל אלה ישפיעו מאוד".
"השאלה בביקוש וההיצע היא איפה הדבר הזה יפגוש אותנו בעוד חמש או שש שנים", אומר דור. "אנחנו מסתכלים על ישראל ועל תל אביב בראייה של שנים קדימה כי אנחנו לא מוכרים את כל הדירות היום אלא במשך תקופה".
"יש לנו מלאי של 3,000 דירות למכירה לשבע־שמונה השנים הקרובות", אומר חפץ. "ונוסף על כך, החברה עשתה המון דברים כדי לייצר רווחיות. ברבעון האחרון, למשל, מכרנו מחצית מפרויקט לה גוארדיה לחברת מנרב, וזה העלה ב־40% את ההון העצמי של החברה. ואנחנו רואים מכירות מאוד יפות בפנטהאוזים בתקופה האחרונה".
לנוכח השחיקה במחירי הדירות האם נאלצתם לצמצם תמורות כגון גודל הדירה, חניה או מרפסת שמקבלים הדיירים המקוריים בפרויקטים שלכם?
"אנחנו קוראים לזה אופטימיזציה של פרויקטים", אומר חן. "אי אפשר לעשות פרויקט בישראל בלי ליווי בנקאי, ובנק לא יספק ליווי בפרויקט שהרווחיות שלו נמוכה מ־15%. גם בעלי הדירות לא רוצים יזם שלא מרוויח, ואנחנו לא רוצים לתקן את התכנון ולחזור שנים אחורה. לכן אנחנו מציעים לבעלי הדירות לשלם על חניה או מחסן או להפחית מעט את שכר הדירה שאנחנו משלמים בתקופת בנייה. אבל אם הפרויקט יהיה רווחי מעל 15% הם יקבלו את העודף".
בכמה פרויקטים עשיתם את זה?
"בשלושה־ארבעה פרויקטים מתוך 52 שיש לנו. יש גם כאלה שלא הסכימו ואז ביטלנו את הפרויקט. זה קרה לנו בפרויקט אחד ואני חושב שהיום הם מתחרטים על זה. אנחנו מסתכלים על בעלי הדירות כעל שותפים, הם רוצים פרויקט מצליח ובאיכות טובה".
4 צפייה בגלריה
הדמיית פרויקט של אנשי העיר ברחוב לה גוארדיה. מניית אנשי העיר נפלה ב־6.5% כבר ביום הראשון למסחר. "בעיקר בשל תיחום פעילות החברה לתל אביב, שעוברת האטה", אומר פעיל שוק ההון
(הדמיה: באדיבות אנשי העיר)
לפי הדו"ח הרבעוני האחרון שלכם, אתם מצפים למכור דירות במחיר ממוצע של כ־60 אלף שקל למ"ר. זו לא הערכה גבוהה מדי ביחס לקשיים בשוק התל אביבי?
"זה מחיר ממוצע", אומר חפץ. "המחיר של הפנטהאוזים יקר יותר באופן משמעותי והם גם גדולים יותר, לכן ההשפעה שלהם על המחיר הממוצע בפרויקט מאוד גבוהה. נכון שאתה יכול למצוא בפרויקט דירות ב־50 אלף שקל למ"ר, אבל גם ב־85 אלף שקל למ"ר".
"ההיצע מוביל לירידת מחירים בדירות מהסוג שממנו יש עודף, אבל מייצר ביקוש לדירות מיוחדות", מוסיף חן. "יש אחת או שתיים כאלה בבניין, פנטהאוזים או דירות בקומות גבוהות, ובקטגוריה הזו דווקא אין ירידת מחירים.
"הפרויקטים בתוך תל אביב יחסית קטנים, אתה יכול למכור את כל הדירות ולהציג רווחיות של 12%–13%, ואחרי שתמכור את הפנטהאוז הרווחיות תקפוץ ל־17%. בדצמבר האחרון דיווחנו על שני פנטהאוזים שנמכרו בכ־23 מיליון שקל, זה כמעט 100 אלף שקל למ"ר. עדיף לי למכור 15 פנטהאוזים בשנה מאשר 30–40 דירות סטנדרטיות".
מי קונה את הדירות האלה?
"אנשי עסקים, בני 60 שעוזבים בתים פרטיים ביישובים בשרון ובאים לתל אביב. ולא תמיד הם מוכרים את הבית הקודם".
אתם מסכימים עם ההערכה שמחירי הדירות הרגילות ירדו?
"כן, המחירים טיפה ירדו. בין 5%–10% ותלוי באיזו דירה מדובר, איפה היא ממוקמת ומה מצבה. בשורה התחתונה, מכל ה־30 פרויקטים שיש לנו בשיווק וכמעט 13 בניינים בביצוע, יש לנו רק שתי דירות מוכנות שלא נמכרו. זה מעיד שיש ביקוש לדירות בבניינים קטנים בתוך תל אביב. אנשים עדיין רוצים להיות במרחק הליכה מהקאמרי, מכיכר רבין, מהים ולשלם על זה טיפה יותר".
ועדיין, בשלוש השנים האחרונות יש ירידה בקצב המכירות בתל אביב.
"אחד הדברים הגדולים כשקרו כתוצאה מקניית השותפים שלנו הוא שנוכל לפתוח את תיחום הפעילות ולצאת מתל אביב".
מתי להערכתם שוק הנדל"ן יחזור לשגשג?
"צריכים לקרות כאן שלושה שינויים לא גדולים: ירידת ריבית, שינוי משטר ושינוי ברגולציה", אומר חן.
מה תרצו לשנות ברגולציה?
"כרגע אין עם מי לדבר. צריך פה מישהו שיהיה אפשר לעבוד איתו. אני מקווה שתהיה פה ממשלה אחרת, של אנשים שיהיו הרבה יותר קשובים".
4 צפייה בגלריה
דור (מימין), חפץ וחן עם ילדיהם על רקע מטוס 16־F בבסיס חיל האוויר. "יש בינינו רמת אמון מאוד גבוהה, שכנראה מגיעה מהשורשים שלנו בחיל האוויר"
(צילום: באדיבות המרואיינים)
"היינו אחד בתחת של השני כמעט שמונה שנים בצבא"
חן, חפץ ודור הם ילידי אותו שנתון — כולם בני 47. "הקשר בין ערן ורועי התחיל ביבנה ב־1979", אומר חן. "שם הם נולדו, ומאז הם ביחד: גן ביחד, בית ספר ביחד, תיכון ביחד, משפחות ביחד, שיכון של חיל האוויר ביחד. אני הכרתי אותם בגיבוש לקורס טיס. רועי היה אז עם ראסטות".
הצמד הפך לשלישייה בשירות?
"היינו אחד בתחת של השני כמעט שמונה שנים בצבא. סיימנו מגמת קרב ביחד, טסנו על אותו מטוס, ובתקופות מסוימות היינו באותה טייסת. רק רועי טס קצת על פאנטום, שזה דינוזאור שלא קיים היום. רועי הוא גם היחיד שטס עם נווטים. אני וחפץ תמיד טסנו לבד. לכן רועי הוא קצת יותר איש צוות".
השלושה השתתפו במבצעים רבים, וב־2006, אחרי שירות במלחמת לבנון השנייה, הם השתחררו והקימו יחד בר בתל אביב, שאותו ניהלו באמצעות קבוצת 141, שנקראה על שם מספר קורס הטיס שלהם. "כבר בצבא אהבנו לארח אנשים. וכשהשתחררנו רצינו קצת לשבור שגרה ולהיכנס להרפתקה משותפת", אומר דור. "הקמנו בכיכר דיזנגוף בר בשם אברבוך, על שם ג'ניה אברבוך, אדריכלית כיכר דיזנגוף המקורית". בהמשך הם היו מעורבים בעוד מיזמי אוכל וחיי לילה בתל אביב, ובהם המסעדה ויקי כריסטינה במתחם התחנה, קפה אמיליה ומסעדת Little Italy.
"מכירים אותנו כשלושת הטייסים — לא משנה איזה עסק אנחנו עושים ואם הוא טכנולוגי או נדל"ן, בניו יורק או פה בארץ", אומר חן. "זו גאווה וזו הזהות שלנו. זה גם פותח לנו המון דלתות בעולם העסקי".
למה?
"כי לטייסים יש תכונות שחשובות מאוד גם לעולם העסקים, כמו היכולת להחליט מהר, עבודת צוות וקור רוח במצבים קשים".
"מה שיפה בסיפור שלנו הוא שאנחנו שותפים בכל מה שאנחנו עושים", אומר דור. "לא יכולנו להמשיך לנהל דברים יחד כמו בהתחלה, ולהיות טובים ומצוינים תוך כדי שאנחנו עושים דברים כל כך שונים. וזה יצר סיטואציה נחמדה כי אנשים בדרך כלל לא מקבלים הזדמנות לעשות הרבה דברים במקביל".
ואכן, במקביל לעבודתם המשותפת, השלושה פועלים עצמאית בעוד תחומים: בעוד חן מכהן כמנכ"ל אנשי העיר, דור מנהל מארצות הברית את חברת הפינטק אובליגו, שהקים ב־2018 ומציעה תחליף לפיקדון ששוכרי דירות בארצות הברית מתבקשים לספק לבעל הבית, וחפץ מנהל את Bites, חברה שייסד ב־2020 עם טל נגלר וחגי הורוביץ המייצרת סרטוני הדרכה לעובדים באמצעות AI. שלושתם מושקעים באחוזים שונים בחברות האלה.
"יש בינינו רמת אמון מאוד גבוהה, שכנראה מגיעה מהשורשים שלנו בחיל האוויר", מסכם דור. "זה מה שמחבר פה את הסיפור".
