ועדת החינוך צפויה לאשר חוק שיהפוך את הארכיאולוגיה הישראלית למצורעת
ועדת החינוך צפויה לאשר היום לקריאה שנייה ושלישית הקמת רשות מורשת ישראלית שתנהל אתרי עתיקות בשטחי הרשות ובעזה. המשפטנים מתנגדים, גורמי המקצוע מזהירים: זו תחילתו של סיפוח זוחל שיביא להחרמת המדענים והארכיאולוגים הישראלים
ועדת החינוך של הכנסת צפויה לאשר מחר לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שתעביר את סמכויות הטיפול בארכיאולוגיה ביו"ש ועזה מקמ"ט ארכיאולוגיה של צה"ל לרשות מורשת אזרחית.
זו הפעם הראשונה שבה חוק ישראלי מעניק סמכויות לגוף אזרחי כלפי שטחי הרשות ואזרחיה והדבר מתפרש כסיפוח זוחל וכתקדים לחוקי סיפוח נוספים. כל גורמי המקצוע הביעו חשש מנזק בינלאומי גדול לישראל, לאקדמיה ולארכיאולוגיה הישראלית, כולל החרמת הארכיאולוגים הישראלים. אבל על רקע הפריימריז בליכוד ומערכת הבחירות, יוזמי ההצעה מהליכוד וכן יו"ר הוועדה צבי סוכות מהציונות הדתית נחושים לקדם אותה. בשבוע שעבר אף הרחיבו את תחולת החוק מיו"ש גם לעזה.
מאחר שמדובר באזור כיבוש, הטיפול בעתיקות ביו"ש מופקד בידי קמ"ט ארכיאולוגיה במינהל האזרחי, שנמצא תחת סמכות אלוף הפיקוד. על פי הצעת החוק של חברי הכנסת עמית הלוי ואביחי בוארון מהליכוד תוקם רשות מורשת יהודה, שומרון ועזה שתהיה אחראית לטיפול בכל נושאי המורשת, העתיקות והארכיאולוגיה באזור, ובכלל זה שימור ושחזור של עתיקות, חפירה ופיתוח וניהול של אתרים. לרשות תוקנה סמכות הפקעת שטחים.
יועמ"שית ועדת החינוך תמי סלע פרסמה חוות דעת ולפיה הצעת החוק מפרה את כללי המשפט הבינלאומי, מעוררת קשיים משפטיים ועלולה להתפרש כסיפוח זוחל.
לדבריה, מדובר בהצעה חריגה מאוד ותקדימית משום שרשות אזרחית ישראלית שאינה כפופה לצה"ל תקבל סמכויות בשטחים פלסטיניים ועל אזרחי הרשות. כמו כן, החוק המוצע עומד בסתירה להסכמי אוסלו ומהווה "הפרה של כללי המשפט הבינלאומי". סלע מציינת שסמכות הצבא ביו"ש נחשבת זמנית וכי "חקיקת הצעת החוק עשויה לחזק טענות על מהלך של סיפוח זוחל".
סלע מזכירה כי "בוועדה הועלו על ידי נציגי הממשלה וגורמים אחרים חששות לנזקים של ממש שעלולים להיגרם בשל חקיקת החוק, דוגמת נזקים ביטחוניים, נזק למאבק המשפטי־מדיני של ישראל בעולם בכלל ובפני טריבונלים בינלאומיים בפרט, נזק ליחסי החוץ של מדינת ישראל ופגיעה במעמדם של ארכיאולוגים ישראלים בעולם, בשיתופי פעולה בינלאומיים, בתקציבים ובמענקים". לדבריה "ככל שתתקיים בחינה חוקתית (בבג"ץ) עלול להתעורר קושי להצדיק את התועלת של החקיקה אל מול הנזקים האמורים".
גם גורמי הביטחון מתנגדים לחוק. נציגת יועמ"ש איו"ש רס"ן מרטה קרמנקו אמרה כי צה"ל מתנגד להצעת החוק. לדבריה, "החלה של חקיקה ישראלית על שטח שאינו מצוי בריבונות ישראלית, ובפרט הקניית סמכויות ניהול, פיקוח, אכיפה, הפקעה וגביית אגרות לגוף אזרחי, ביחס לאתרים ברצועה עלולה לפגוע במעמד הגורמים הצבאיים והביטחוניים ולהיתפס בזירה הבינלאומית כצעד בעל מאפיינים של סיפוח דה־פקטו".
נציג המטה לביטחון לאומי גדעון שביב אמר שעל החוק לעמוד בתנאים שנקבעו בוועדת השרים לחקיקה: "שלא ישתמע כי מדובר בשינוי מעמד השטח ושהחוק יקודם בכפוף להתחייבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל".
האקדמיה הישראלית למדעים, הגוף המאגד את החוקרים בישראל, פנתה בשבוע שעבר לראש הממשלה בדרישה למנוע את החקיקה. "העברת החוק תיתפס בעולם המדיני והאקדמי כסיפוח שטחי יהודה ושומרון. דבר זה יביא ללא ספק להחמרה מיידית בקשרים הבינלאומיים של ישראל בתחום הארכיאולוגיה, ותהיה לו השפעה גם על תחומי מדע ומחקר אחרים", כתבה האקדמיה.
מועצת רשות העתיקות העבירה נייר עמדה לוועדה ובו נכתב כי "הצעת החוק עלולה להסב נזק רב לקשרים האקדמיים של רשות העתיקות ומדינת ישראל עם גורמים בינלאומיים ולפגוע במוניטין המקצועי שלהן".
המועצה לארכיאולוגיה, שהיא הגוף המייעץ העליון לרשות העתיקות, העבירה לוועדה נייר עמדה שלפיו "ההצעה תתפרש כעבירה על החוק הבינלאומי, תפגע קשות בחברות של ארכיאולוגים ישראלים בארגונים בינלאומיים, ובשיתופי פעולה מחקריים כולל בפרויקטים משמעותיים של חפירות בארץ".
ח"כ גלעד קריב מהדמוקרטים אמר: "הצעת החוק הזו אין בה שום דבר שתכליתו לשפר את הטיפול בעתיקות בשטחי יהודה ושומרון... היא תאפשר הפקעת אדמות ונישול של פלסטינים". לדבריו, החקיקה מסכנת את הסכם שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי. "כל הדגלים האדומים מתנופפים מעל החוק. נהפוך את כל הארכיאולוגים בישראל למצורעים", הזהיר.
יו"ר הוועדה צבי סוכות הגיב: "אשמח מאוד להיות יו"ר הוועדה הראשון שמחוקק חוק על חבל עזה וגם ביהודה ושומרון, ולעשות את ההיסטוריה הזו. אם בית המשפט העליון יפסול — זה עניין שלו".
בהודעה שפרסם נתניהו בשבוע שעבר נאמר כי "הממשלה אישרה תוכנית חסרת תקדים בסך 250 מיליון שקל להצלה, שימור, פיתוח והנגשת אתרי המורשת והעתיקות ביו"ש. במסגרת ההחלטה יוקמו מרכזי מורשת אזוריים חדשים, יפותחו תשתיות תיירות, יוגברו פעולות ההגנה מפני שוד והרס עתיקות, ויחוזק החיבור של הציבור הישראלי לנכסי המורשת". מדובר בתוכנית רב שנתית שמקצה סכום של כ־50 מיליון שקל בממוצע לשנה: 68 מיליון שקל ב־2026, 52.5 מיליון ב־2027 ו־40 מיליון שקל ב־2028.
