סגור
היועמ"שית גלי בהרב מיארה בדיון בוועדת הכנסת
היועמ"שית גלי בהרב מיארה (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הממשלה ביקשה 42 פעמים ייצוג של עו"ד פרטי - אבל ברוב המקרים הפסידה

מאז הקמת הממשלה הנוכחית הוגשו 42 בקשות לייצוג משפטי נפרד – פי עשרה מבשש השנים שקדמו לה. ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה כי רוב מכריע של ההליכים הסתיימו בבתי המשפט באימוץ עמדת היועצת המשפטית לממשלה 

מאז הקמת הממשלה הנוכחית בדצמבר 2022 הגישו ראש הממשלה, השרים והממשלה 42 בקשות לקבלת היתר לייצוג נפרד בבתי המשפט, שלא באמצעות היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה. היועצת אישרה 33 מהבקשות ודחתה תשע. מאז יולי 2025 הוגשו 14 בקשות חדשות, בנוסף ל־28 שהוגשו מאז הקמת הממשלה. כלומר, בשליש האחרון של תקופת כהונת הממשלה הוגש שליש מכלל הבקשות.
מניתוח שערכו עו"ד דפני בנבניסטי ועו"ד ענת טהון־אשכנזי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי ב־29 הליכים שכבר הסתיימו, ושבהם התגלעה מחלוקת מהותית בין הממשלה לבין היועמ"שית, והממשלה קיבלה ייצוג נפרד, אימץ בג"ץ ברוב המכריע של המקרים את עמדת היועצת — אם בפסקי דין שקיבלו את העתירות ואם בעקבות החלטת הממשלה לחזור בה מעמדתה או ליישר קו עם הנחיות הייעוץ המשפטי במהלך הדיון.
למעשה, רק בשלושה מקרים פסק בג"ץ בניגוד לעמדת היועמ"שית וקיבל את עמדת הממשלה. מהניתוח עולה עוד כי קצב הבקשות לייצוג נפרד זינק בקדנציה הנוכחית. כאמור, מאז הקמת הממשלה הוגשו כאמור 42 בקשות על ידי ראש הממשלה, הממשלה והשרים, לעומת ארבע בקשות בלבד בין השנים 2016 ל־2022, בתקופת ממשלות נתניהו וממשלת בנט־לפיד.
מנתונים שמסר משרד המשפטים בשבוע שעבר לוועדת החוקה עולה כי הוצאות הייצוג הפרטי של הממשלה והשרים בארבע השנים האחרונות הסתכמו ב־1.051 מיליון שקל. החלוקה היא: 103 אלף שקל ב־2022, 262 אלף שקל ב־2023, 314 אלף שקל ב־2024 ו־372 אלף שקל ב־2025. לשנת 2026 הוקצו במסגרת הצעת התקציב של הלשכה המשפטית במשרד המשפטים 700 אלף שקל למטרה זו. מאחר שבמהלך הקדנציה נשכרו עורכי דין חיצוניים ב־33 תיקים שבהם הממשלה או שרים ביקשו ייצוג נפרד, מדובר בעלות ממוצעת נמוכה יחסית לכל תיק.
כיום, היועצת המשפטית לממשלה היא הגורם המוסמך לייצג את המדינה בערכאות השיפוטיות ולפרש את הדין עבור הממשלה והשרים. במקרה שבו היועצת מחליטה שלא להגן על עמדת הממשלה ולא לייצג אותה, הממשלה יכולה לבקש את אישורה לקבל ייצוג נפרד. בממשלה שואפים לשנות את המצב הזה, לאחר שהחליטו להדיח אשתקד את בהרב־מיארה מתפקידה — מהלך שנבלם בבג"ץ. השבוע צפויה הכנסת לאשר בקריאה שנייה ושלישית את החוק שנועד לצמצם באופן משמעותי את מעמדה וסמכויותיה של היועצת המשפטית לממשלה. בין היתר, החוק קובע כי חוות דעתה המשפטית לא תחייב את הממשלה, מקל את תנאי הכשירות לתפקיד, משנה את הליכי המינוי והפסקת הכהונה, וכולל מנגנונים נוספים המפחיתים מעצמאותה וממעמדה. בתחילה ביקשה הממשלה לכלול בחוק גם את פיצול תפקיד היועמ"שית לשלושה תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות. ואולם, בשל לוח הזמנים לקראת התפזרות הכנסת לבחירות ביום שישי הקרוב, הוחלט לדחות את סוגיית הפיצול לקדנציה הבאה. החוק מאפשר לממשלה לקבל ייצוג נפרד מבלי להזדקק לאישור משרד היועץ המשפטי לממשלה במקרה של מחלוקת.
בעקבות הניתוח שערכו, בנבניסטי וטהון־אשכנזי טוענות כי אין צורך בהרחבת מוסד הייצוג הנפרד, וכי הנתונים דווקא מוכיחים שבמרבית המקרים בית המשפט מאמץ את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה. לדבריהן, "הממשלה מבקשת לטעון כי היקף הבקשות לייצוג נפרד מעיד, כשלעצמו, על חילוקי דעות מהותיים וממושכים עם היועצת המשפטית לממשלה. אולם, מאחר שבמרבית המקרים עמדת היועצת מאומצת בבית המשפט, מספר הבקשות עשוי דווקא להעיד על ניסיון מתמשך מצד הממשלה לפעול בניגוד לדין ועל עמידתה של היועצת המשפטית לממשלה בבלימת ניסיונות אלה".
2 צפייה בגלריה
יצחק עמית נשיא בית המשפט העליון בג"ץ עתירה הדחה איתמר בן גביר תפקיד שר
יצחק עמית נשיא בית המשפט העליון בג"ץ עתירה הדחה איתמר בן גביר תפקיד שר
נשיא העליון יצחק עמית. הממשלה מנסה לשנות את מנגנוני הדין
(צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
עורכות הניתוח סבורות כי בחינת המקרים שבהם ביקשה הממשלה ייצוג נפרד מלמד כי במקרים רבים מדובר "ביוזמות המבקשות להחליש את הדמוקרטיה הישראלית באמצעות פגיעה בסמכות בית המשפט לביקורת שיפוטית על החלטות הממשלה, פגיעה בעצמאות מערכת המשפט, פגיעה בזכות לשוויון, פגיעה במינהל התקין ובהליכי מינויים ופיטורים בשירות הציבורי".
לדבריהן, "העלייה הדרמטית במספר הבקשות בקדנציה הנוכחית מעידה על שינוי מהותי בהתנהלות הממשלה, המבקשת להפוך את החריג לכלל, ובמקביל גם לעגן זאת בחקיקה באמצעות הצעת החוק בעניין חוות הדעת המחייבת והייצוג. יתרה מכך, הנתונים מראים כי במרבית המקרים בג"ץ אימץ את עמדת היועמ"שית ודחה את העמדה של הממשלה. הדבר מחזק את הטענה כי אין מדובר במחלוקות משפטיות לגיטימיות, אלא בניסיון לשנות את כללי המשחק, להחליש את מערך האיזונים והבלמים וליצור מסלול עוקף לשלטון החוק הקיים".
בנבניסטי וטהון־אשכנזי מדגישות לגבי שלטון החוק כי "התנהלות הממשלה הזו היא המשך ישיר של הצעדים שלה להחלשת הדמוקרטיה ומהווה ניסיון לערער את אחד המנגנונים המרכזיים לשמירה על החוקיות של פעולות הממשלה".