התחזית הסבירה לבחירות נעה בין נובמבר 2025 למרץ 2026
רבני יהדות התורה מאסו בחוסר היכולת של בנימין נתניהו לספק להם את מבוקשם בחוק ההשתמטות, והורו לשלוחיהם בכנסת לתמוך בחוק לפיזורה. ש”ס הצטרפה, יציאת הבחירות לדרך נראית כעניין מוגמר – אך מועדן עוד רחוק
היום (ד') החל מה שנראה כמו תהליך פיזור הכנסת לקראת בחירות, שצפויות להיערך אי שם בין החודשים האחרונים של 2025 לחודשים הראשונים של 2026, אלא אם בנימין נתניהו ישלוף שפן אחרון מהכובע.
הרב דב לנדו, מגדולי הרבנים הליטאים, הורה לח"כים מיהדות התורה לתמוך בחוק לפיזור הכנסת, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו לא הצליח להביא לקידומו של חוק ההשתמטות. הודעתו של הרב לנדו, יחד עם עמדתו של הרב משה הילל הירש, אף הוא מגדולי הרבנים הליטאים, תביא לפרישתה של יהדות התורה מהקואליציה. האדמו"ר מגור, ר’ יעקב אריה אלתר, כבר הודיע בשבוע שעבר לנציגי אגודת ישראל שיש לפרוש מהקואליציה.
להודעה זו הצטרפה גם הודעה שהתקבלה בישיבת סיעת ש”ס שנערכה מאוחר יותר אחרי הצהרים, ובה סוכם כי הח”כים שלה יתמכו גם הם בהצעות החוק לפיזור הכנסת. המשמעות היא כי יש רוב להצעות החוק הללו, בתמיכת יהדות התורה, ש”ס וסיעות האופוזיציה. בכך הושלמה הנכונות, המוצהרת לפחות, של החרדים להביא לנפילתה של ממשלת נתניהו.
זה השבוע החמישי בו הקואליציה נאלצה למשוך את הצעות החוק הפרטיות שלה משולחן המליאה, מחשש להיעדר רוב, בשל חרם הצבעות של הח"כים מיהדות התורה ומש"ס.
מקורבי נתניהו אותתו שהם לא מעריכים שהכנסת תתפזר, אבל גם הם מבינים שהכנסת כבר סופרת את ימיה לאחור, כי את חוק ההשתמטות לא ניתן לחוקק והחרדים לא מסכימים להבליג עוד על היעדרו של חוק שכזה.
אם החרדים יעמדו על דעתם, לנתניהו אין ברירה אלא לקדם את פיזור הכנסת, מאחר שאין לו רוב בעד חוק ההשתמטות, לנוכח התנגדותם של ח"כים מהליכוד כמו יולי אדלשטיין, דן אילוז, ומשה סעדה, וח"כים מהציונות הדתית כמו השר אופיר סופר, אוהד טל, משה סולומון ואחרים.
זאת ועוד: אדלשטיין, העומד בראש ועדת חוץ וביטחון, שנפגש גם עם נתניהו, מסרב להתגמש לדרישות הח"כים החרדים. הוא דורש להטיל במסגרת החוק סנקציות מגוונות על מי שלא יתגייס. החרדים לא מוכנים לספוג את הסנקציות הללו ודורשים שהסמכות להפעילן תהיה בידי שר הביטחון, שכמובן יוכל לא להפעילן. אדלשטיין מסרב לקדם חוק שיאפשר זאת, והדחתו מהוועדה לא תסייע מאחר שאין רוב בכנסת בעד חוק ההשתמטות.
נתניהו מבין שה”טיקט" של הבחירות יהיה ההשתמטות והמלחמה, ועל כן אולי עדיף לו לספר לציבור שהוא לא נכנע לחרדים, אף שברור שאם יזכה, מייד לאחר הבחירות ינסה לחדש את השותפות עימם. כך או כך, נתניהו לא מתכוון לשבת בשקט: הוא ייפגש וישוחח עם האדמו"רים כפי שעשה לפני כמה חודשים וינסה לשכנעם לפחות להגיע למועד מוסכם, הן על פיזור הכנסת והן על מועד הבחירות.
באופוזיציה כבר הגישו 16 הצעות חוק פרטיות לפיזור הכנסת מתחילת הקדנציה. סיעות האופוזיציה יש עתיד, ישראל ביתנו והעבודה הודיעו שיעלו ביום רביעי בשבוע הבא להצבעה בקריאה טרומית את הצעות החוק הללו. נתניהו צריך להחליט בשבוע הקרוב האם הליכוד יתמוך או אפילו יוביל את ההצעות לפיזור הכנסת. אם יהדות התורה וש"ס אכן יתמכו בהן, הן יעברו ביום רביעי הבא בקריאה טרומית. מחשש שיצטיירו כמי שהפילו "ממשלת ימין מלא על מלא", צפוי שבסופו של דבר הן ינסו לתאם מהלכים בעניין זה עם נתניהו.
בכל מקרה, מכאן ועד הבחירות, הדרך עדיין ארוכה. לאחר ההצבעה בקריאה הטרומית, הצעות החוק יועברו לוועדת הכנסת בראשותו של יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (ליכוד), שיכול לעכב אותן למשך כמה שבועות בלא להעלותן לדיון בוועדה ולהצבעה בקריאה הראשונה. כץ יכול לעכב את החקיקה עד לסוף כנס הקיץ ב־23 ביולי 2025, והוא ינהג כפי שיורה לו נתניהו.
האופציות על השולחן הן: אישור החוק לפיזור הכנסת בארבע קריאות עד צאתה לפגרת הקיץ ב־23 ביולי. בחוק לפיזור הכנסת נוהגים להעניק לוועדת הבחירות זמן היערכות של כ־100 ימים לפחות, כך שהכנסת יכולה לקבוע מועד לבחירות בסוף 2025 או בתחילת 2026. אופציה אחרת היא "משיכת זמן" כך שהחוק לפיזור הכנסת יאושר בקריאה שנייה ושלישית רק לאחר מועד פתיחת כנס החורף, ב-23 באוקטובר 2025. במקרה כזה הבחירות יידחו כנראה לפברואר-מרץ. באופוזיציה רוצים לקיים את הבחירות באוקטובר-נובמבר 2025, אבל בליכוד לא רוצים בבחירות סמוך לציון שנתיים לפרוץ מלחמת חרבות ברזל. בליכוד מבקשים לערוך אותן בתחילת 2026 בתקווה שעד אז יוחזרו החטופים, ישראל תכניע את חמאס ואולי גם תתקוף באיראן.
