"הר השקלים" משתק את המשק הפלסטיני
לקשיים שהמשק הפלסטיני נאלץ להתמודד איתם מאז 7 באוקטובר נוסף לאחרונה עודף אדיר בשקלים, שנוצר בגלל המגבלות שהטילה ישראל על הוצאת כספים מהרשות. התוצאה: הבנקים מסרבים לקבל שקלים ועסקים לא יכולים לרכוש סחורה
המערכת הפיננסית הפלסטינית מתמודדת בימים אלה עם אחד המשברים החריפים בתולדותיה. הסיבה: עודפי שקלים בשווי חסר תקדים. "הר השקלים" שנוצר בחודשים האחרונים במערכת הבנקאית הפלסטינית משבש את פעילותה, חונק את הפעילות העסקית ויוצר תסיסה כלכלית הולכת וגוברת ברחבי איו"ש. משבר זה מצטרף לשורה של קשיים עימם נאלץ המשק הפלסטיני להתמודד מאז 7 באוקטובר, ובראשם הירידה החדה במספר הפועלים הפלסטינים המתפרנסים מהשוק הישראלי.
בתקשורת הפלסטינית ובגופי מחקר כלכליים בינלאומיים פורסמו הערכות ולפיהן עודף השקלים שמוחזקים במערכת הבנקאית הפלסטינית נאמד בין 6 ל־8 מיליארד שקל. הבנקים הפלסטינים טוענים כי אינם מסוגלים להמיר את השקלים לדולרים או לדינארים ירדניים בשל מגבלות להוצאת כסף שהוכרזו על ידי ישראל.
בכירים במערכת הפיננסית הפלסטינית אמרו כי מדובר ב"משבר נזילות משתק", במסגרתו שטרות חוקיים הופכים בפועל לבלתי סחירים.
הפלסטינים מטילים את האחריות על ישראל, אולם שורש הבעיה טמון בעיקר בהתנהלות הפיננסית בשוק הפלסטיני שמבוססת ברובה על כסף מזומן. הבעיה משמעותית במיוחד עבור עסקים בתחום הקמעונאי, נותני שירותים, תחנות דלק וכדומה שפעילותם מבוססת כמעט לחלוטין על מזומנים בלבד. חוסר היכולת של בעלי עסקים אלה להפקיד את השקלים בבנקים ולהמירם לדולר או לדינאר ירדני עבור יבוא ציוד וסחורות גורם לשיתוקם ההדרגתי. בעלי חנויות, סוחרי חומרי גלם ובתי מלאכה אינם יכולים לרכוש סחורה או לשלם לספקים, שכן השקל שבידם לא מתקבל על ידי הבנקים וגם לא תמיד על ידי גורמים מסחריים. לפיכך, בעלי עסקים נאלצים לפנות לשוק השחור כדי להמיר שקלים לדולרים או לדינארים, תוך תשלום עמלות גבוהות שנעות סביב 10%–12%. עקב המשבר, חלק מהסוחרים אף מסרבים לקבל תשלום בשקלים, מחשש שלא יוכלו להפקידם. כך, בסקר שנערך בבית לחם 63% מהעסקים על פגיעה ישירה בפעילות כתוצאה מהמשבר.
השקלים ממשיכים לזרום
למרות הירידה בהכנסות מצד פועלים פלסטינים בישראל, שלפני המלחמה מספרם הוערך בלפחות 180 אלף (חוקיים ולא חוקיים), יש חזרה מסוימת של עבודה פלסטינית לשוק הישראלי. פועלים אלה מזרימים את שכרם בשקלים לשוק המקומי. פעילות מסחרית וכן רכישות של ערבים ישראלים בשטחי הרשות הפלסטינית אחראיות אף הן לזרם השקלים לשוק הפלסטיני.
למשבר השקלים השלכות מאקרו־כלכליות ניכרות ובהן פגיעה בצמיחה שכן עסקים קטנים ובינוניים המהווים את עמוד השדרה של הכלכלה הפלסטינית אינם מצליחים לחדש מלאים או להפעיל קווי אשראי. מצב זה משליך גם על התעסוקה שכן עסקים רבים נאלצים לצמצם שעות עבודה או לפטר עובדים, לא בגלל ירידה בביקוש אלא בשל היעדר יכולת לנהל את תזרים המזומנים. בנוסף, יש חשש מהתגברות האינפלציה, צמיחת שוק שחור והתגברות תופעות כמו זיוף דולרים ודינארים.
משבר השקלים יוצר לחץ על הבנקים ברשות הפלסטינית שמדווחים על עלויות גוברות של אחסון, סידורי ביטחון וביטוח עבור עודפי מזומן עצומים שאינם ניתנים להמרה. במבט לעתיד, הסירוב של הבנקים לקבל שקלים מהמפקידים שוחק את אמון הציבור במערכת ובפועל יוצר תמריץ להחזיק מזומן מחוץ למערכת. מגמה זו לאורך זמן צפויה להחליש את יציבות הבנקים עצמם.
מסלולים עוקפי ישראל
במערכת הפלסטינית גוברים הקולות בדרישה לפעול כדי לנסות ולפתור אותו, אם כי אף אחד מהפתרונות המוצעים אינו אידיאלי ולרוב הם סובלים מקשיי יישום. בין השאר מוצע לפעול להרחבת מערכות התשלום הדיגיטליות במטרה להפחית את התלות במזומן. פתרון כזה דורש חינוך של ציבור הלקוחות הפלסטינים להעדיף את הפלטפורמות הדיגיטליות על פני מזומן.
הצעות אחרות כוללות מסלולים "עוקפי ישראל", כלומר שיתופי פעולה עם מדינות ערביות כגון ירדן, מצרים ואיחוד האמירויות לפתרונות סליקה ומימון סחר שאינם תלויים בישראל. למשל: העברת שקלים מהרשות הפלסטינית לבנקים בירדן, איחוד האמירויות או מצרים שינהלו חשבונות תיווך או יבצעו המרות לדולרים על פי שער מוסכם.
אפשרות נוספת היא שספקים מירדן יעבירו סחורה לרשות ויקבלו את התשלום דרך בנק ירדני בתיווך הרשות, בלי לערב את המערכת הישראלית. אפשרות נוספת היא יצירת קרנות ערביות שיספקו הלוואות או ערבויות למימון פעילות עסקית, לצורך גישור תזרימי בשקלים.
יש גם מי שמציעים להיערך למעבר עתידי למטבע חלופי – מטבע פלסטיני או לדולר ולדינאר. עם זאת, הנפקת מטבע פלסטיני היא תהליך מורכב, יקר ובעייתי, הן ברמה הכלכלית והן ברמה הפוליטית וספק אם בתנאים הקיימים הוא ישים. דוגמה אחת לבעייתיות של מהלך כזה היא המחסור של הפלסטינים בעתודות מט"ח שיכולות להבטיח את ערכו של המטבע הלאומי.
המעבר לדולר ולדינאר אינו פחות בעייתי. הפסקת מעמדו של השקל כהילך חוקי בשוק הפלסטיני היא הפרה משמעותית של הסכם פריז המסדיר את היחסים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית. מעבר לכך, הפלסטינים ייתקלו בבעיה שכן כ־60% מהעסקאות כיום מתבצעות בשקלים, ופלסטינים שישתכרו בשקלים בישראל ייתקלו בבעיה מאחר שהמטבע שברשותם אינו הילך חוקי בשוק המקומי.
בסופו של דבר נראה כי הפתרון נמצא במישור הדיפלומטי. ואכן, בכירי הרשות הפלסטינית מנסים בשבועות האחרונים לשכנע מנהיגים בעולם ללחוץ על ממשלת ישראל להסיר את המגבלות על העברת השקלים לבנק ישראל.
