בלעדי
בשל המחסור בפועלים: אתרי הבנייה בעיכוב של 8 חודשים מפרוץ המלחמה
התאחדות הקבלנים מתריעה בפני הממשלה שדירות יימסרו באיחור ושקבלנים יידרשו לפצות רוכשים בעשרות אלפי שקלים. העיכוב נגרם בעיקר מהחוסר בפועלים פלסטינים, בשל הסגר שהוטל עליהם
אתר בנייה שנשען בעבר על כוח אדם פלסטיני צבר בממוצע מאז פרוץ המלחמה ועד סוף 2024 עיכוב של 312 ימי עבודה, ואילו כל אתרי הבנייה, גם כאלה שמעסיקים עובדים ממדינות אחרות, צברו יחד בממוצע 247 ימי עיכוב. הנתונים הדרמטיים האלה עולים ממכתב של התאחדות הקבלנים בוני הארץ לראש הממשלה בנימין נתניהו. חישוב אובדן ימי העבודה מבוסס על מספר שעות העבודה של הפועלים על פי דיווחי חברות הבנייה. ללא התערבות המדינה, העיכובים האלה יעלו לקבלנים ולרוכשי הדירות הרבה מאוד כסף, ועלולים ליצור עומס חסר תקדים על בתי המשפט.
המכתב נשלח בסוף השבוע שעבר והגיע לידי כלכליסט. הקבלנים סבורים כי ייאלצו למסור דירות באיחור, וכתוצאה מכך יידרשו לשלם פיצויי עתק לדיירים. יש גם סבירות גבוהה שהאירוע הזה יתגלגל לעשרות ואולי מאות תיקים בבית המשפט. לכן הקבלנים דורשים מהמדינה להתערב באמצעות חקיקה, מתווה או לכל הפחות פרסום של נייר עמדה שיציע פתרון רוחבי, ויאפשר לצמצם את נזקי המלחמה. הקבלנים מודיעים במכתב כי אם הממשלה לא תתערב בתוך 14 ימים, הם יפנו לערכאות משפטיות.
חוק המכר דירות עודכן ביולי 2022 ועל כן חברות הבנייה כפופות לשני סוגי כללים לתשלום פיצויים בשל עיכוב במסירת דירה. בחוזים שנחתמו לפני שינוי החוק, הפיצוי לאחר 60 ימי עיכוב הוא תשלום של שכר דירה בשיעור של 150% מדמי השכירות באותו אזור. בחוק הישן, מי שחרג מ־60 ימי החסד היה חייב לפצות על כל ימי העיכוב, מהיום הראשון לאחר מועד המסירה הכתוב בחוזה.
אירוע שיסב נזק לכל הצדדים
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכר הדירה הממוצע בישראל הוא כ־4,800 שקל לחודש. כאמור, לפי נתוני הקבלנים יש עיכובים של כ־8 חודשים, כך שבחוזים אלה בממוצע קבלן יידרש לשלם 7,200 שקל לחודש לדייר או כ־57 אלף שקל לכל התקופה. בחוזים החדשים הפיצוי נמוך יותר - על 30 ימי העיכוב הראשונים אין פיצוי כלל. מהיום ה־30 ועד החודש הרביעי הפיצוי הוא בשיעור של 100% משכר הדירה באזור, ומהחודש החמישי ועד העשירי 125% משכר הדירה. במקרה הזה בממוצע החשיפה של קבלן היא של פיצוי של כ־31 אלף שקל לכל דייר לתקופה של 8 חודשים. את הסכומים האלה יש להכפיל במאות דיירים כדי להבין את גודל הנזק לקבלנים. מצד שני, גם רוכשי הדירות סופגים הוצאות כבדות, שלא באשמתם, בשל תשלומי שכר דירה לא צפויים.
התיקון לחוק מקשה מאוד על הקבלנים להתנער מתשלום הפיצויים - בעבר החוק איפשר להיתלות בכל אירוע שלא בשליטת הקבלן. על פי החוק החדש, רק במקרים מיוחדים הקבלן אינו מחויב לפצות.
אלא שלטענת הקבלנים, כתוצאה מהמלחמה מתקיימות נסיבות משפטיות שמאפשרות להם להימנע מפיצויים. אך משום שהממשלה לא נקטה שום עמדה, לא על ידי חקיקה ולא באמצעות חוות דעת, מחלוקות בין חברות בנייה לרוכשי דירות יתגלגלו למאות תיקים בבתי המשפט. האירוע הזה יסב נזק לכולם: הוצאות עתק לדיירים, לקבלנים, ועומס על בתי המשפט.
התקופה הארוכה ביותר בלי הפלסטינים
הנסיבות יוצאות הדופן והלא צפויות שהובילו לעיכוב באתרי הבנייה הן בראש ובראשונה הסגר שמונע כניסה של פועלים פלסטינים כבר 18 חודשים - התקופה הארוכה ביותר אי פעם. לשם ההשוואה, בתקופת הקורונה הוטלו 29 ימי סגר. על פי ההתאחדות, עד שפרצה המלחמה עבדו באתרי הבנייה 72 אלף פלסטינים. על פי דו"ח שפרסם בנק ישראל בשבוע שעבר, היו בישראל יותר פועלים, כ־106 אלף. ייתכן שהפער נובע מכמות הפועלים הלא חוקיים ששהו בעבר בארץ. משום שהממשלה לא הצליחה להביא מספיק פועלים זרים במקום פלסטינים, בבנק ישראל מעריכים כי חסרים בענף 30 אלף עובדים.
המלחמה יצרה עוד קשיים לא צפויים: אתרי בנייה נסגרו בגלל החלטות שרירותיות של ראשי רשויות. היו אתרים שנסגרו משום שהיו באזורים שחשופים לירי טילים. אם לא די בכך, חסרו לענף גם עובדים שגויסו למילואים. ביטוי של הקשיים האלה אפשר למצוא בהערכת התאחדות הקבלנים כי מאז פרוץ המלחמה נגרם לענף הבנייה אובדן של 131 מיליארד שקל - הערכה שמבוססת על נתוני הלמ"ס, שבהם ניכרת ירידה חדה בהשקעה הגולמית בענף.
הדרישה להתערבות ממשלתית נשענת על תקדים מהעבר הקרוב - גם בתקופת הקורונה היה חשש ממחלוקות משפטיות על רקע דומה. בעקבות זאת, משרד המשפטים הקים ועדה מיוחדת שפרסמה המלצות. במקביל, הממונה על חוק המכר דירות המליץ גם הוא, בחוות דעת שפרסם, לדחות את מועדי מסירת הדירות ב־40 ימים מהמועד שנקוב בחוזה. ההמלצה הזו מבוססת על עיקרון של חלוקה בנטל בין קונים לחברות הבנייה, משום שבאותה העת ההערכות היו כי אתרי הבנייה צברו 80 ימי עיכוב.
לעומת זאת, בתקופה שבה ענף הבנייה במשבר חמור יותר, שרובו ככולו נובע ישירות מהחלטת הממשלה לא לאפשר כניסת פלסטינים, הממשלה לא נוקפת אצבע כדי לפתור את הבעיה.
"התנהלות הממשלה ונציגיה פגומה ומהווה הפרה של החובה המוטלת עליהם להפעיל סמכויות שלטוניות ולפעול בהוגנות, וכן התנהלות בחוסר סבירות קיצוני", כותבים בהתאחדות הקבלנים. "התנהלות זו פוגעת פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות הקניין וחופש העיסוק של הקבלנים והיזמים".
את התאחדות הקבלנים מייצגים עו״ד איה רייך מינא ועו״ד דין כפרי ממשרד פישר FBC & Co.
