"חוק בנט" הוגש לכנסת: כספים שמגייסת מפלגה חדשה - ישמשו תחילה להחזרת חובות
ח"כ בוארון מהליכוד הגיש הצעת חוק שלפיה כל הכספים שתגייס מפלגה חדשה ישמשו תחילה להחזר חובות של מפלגה אחרת שבראשה עמד אותו יו"ר; הצעה נוספת של חברי כנסת מהימין: כל הדיונים בבג"ץ יועברו בשידור חי
ח"כ אביחי בוארון (ליכוד) הניח על שולחן הכנסת את הצעת "חוק בנט" שקובעת שכל הכספים שתגייס מפלגה חדשה ישמשו תחילה להחזר החובות של מפלגה אחרת, לפני שיעמדו לרשותה של המפלגה החדשה.
הצעת החוק תחול על מפלגה שראשה עמד בראש מפלגה אחרת ב-7 השנים שקדמו להקמת המפלגה החדשה, ומבקר המדינה קבע שהמפלגה האחרת כלומר הקודמת, התנהלה בצורה לא תקינה שהובילה אותה לחובות.
לדבריו, הצעת החוב תסייע לצמצום תופעת "חובות אבודים" של מפלגות במקרים שבהם התנהלות לא תקינה הובילה ליצירת חובות במפלגה קודמת, כאשר הקמת מפלגה חדשה לא תאפשר בעצם התחמקות (באמצעות המפלגה החדשה) מלהחזיר את חובותיה של המפלגה הקודמת.
בסוף 2022 שיגר חשב הכנסת דאז מכתב אל ימינה בראשותה אז של איילת שקד ובה דרישה להחזר חוב לכנסת של 15 מיליון שקל. בנט אומנם לא התמודד בבחירות האחרונות לכנסת, אבל בעבר עמד בראש "הבית היהודי" שהפך אח"כ ל"ימינה". אתמול (ראשון) הודיע בנט כי מפלגתו "בנט 2026" קיבלה את אישורו של רשם המפלגות והיא נרשמה כמפלגה. כתוצאה מכך, היא יכולה לגייס תרומות מהציבור בהיקף של כ-2,500 שקלים בשנה מיחיד בשנת בחירות, ומחצית מכך בשנה רגילה.
מפלגה חדשה יכולה לקבל ערבויות מאנשים פרטיים לצורך קבלת הלוואה מהכנסת של כ-10 מיליון שקלים בתקופת בחירות. אם המפלגה תעבור את אחוז החסימה "כספי מימון הבחירות" המגיעים לה ישמשו לפרעון ההלוואה, וכספי המימון השוטף לכל אורך הקדנציה. אם המפלגה לא עברה את אחוז החסימה או קיבלה רק 1% הקולות ותקבל 1.4 מיליון שקלים בלבד - אז במידה שההלוואה שהיא נטלה מהכנסת גבוהה יותר - יחולטו הערבויות.
בתוך כך, הח"כים יצחק קרויזר, לימור סון הר מלך, צביקה פוגל (עוצמה יהודית) הניחו היום על שולחן הכנסת הצעת חוק שלפיה הדיונים בבג"ץ יועברו בשידור חי. כיום, האפשרות הזו נתונה לשיקול דעתם של שופטי בג"ץ.
לפי הצעת החוק, "שידור חי יתקיים, בין היתר, גם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים שיבטיחו נגישות של השידורים לכלל האזרחים, לרבות אלה המתגוררים בפריפריה או מתקשים להגיע לדיונים בבית המשפט עצמו". בהצעת החוק קיימים מנגנוני הגנה המאפשרים הימנעות משידור חי של דיונים המתקיימים בדלתיים סגורות או שפרסומם נאסר, כמו גם במקרים רגישים, של פגיעה בביטחון או פרטיות הצדדים.
הח"כים הסבירו כי "מערכת המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט, מהווים נדבך מרכזי בדמוקרטיה הישראלית. על מנת להגביר את השקיפות ולחזק את אמון הציבור במערכת המשפט, מוצע לאפשר שידור חי של הדיונים הפומביים בבית המשפט העליון. כך, הציבור הרחב יוכל לצפות בהליך המשפטי באופן בלתי אמצעי".
