הייבוא מתרחב, הייצוא מצטמק והגירעון המסחרי זינק ב-20%
לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2025, הגירעון זינק לכ-30 מיליארד דולר - המשך המגמה של השנים האחרונות; ומי שבכל זאת מונע הידרדרות חדה יותר הוא מגזר השירותים
נתוני סחר החוץ של ישראל לשנת 2025 מצביעים על החמרה ברורה במאזן המסחרי, שנובעת מפער מתמשך בין יבוא סחורות שממשיך להתרחב בקצב מהיר לבין הייצוא שממשיך לסגת. הנתונים השנתיים שפרסמה אתמול (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מראה כי הגירעון המסחרי בסחורות העמיק בשנה שעברה לרמות שיא של 38 מיליארד דולר, וכאשר מנטרלים את הרכיבים החד-פעמיים מגיעים למספר הזהב: כ-30 מיליארד דולר. מדובר בזינוק חד של כ-20% לעומת 2024 (כ־25.8 מיליארד דולר) כאשר המגמה בשנים האחרונות רק הולכת ומתחזקת. כתוצאה מכך, יחס הייצוא כחלק מהייבוא ירד אל מתחת ל-58%.
הייבוא הסתכם בשנת 2025 בכ־84.4 מיליארד דולר, עלייה של כ־7.2% לעומת השנה הקודמת, והיא אינה מרוכזת בסעיף אחד בלבד. יבוא חומרי הגלם, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה, הסתכם בכ־42.6 מיליארד דולר – תוספת של כ־3 מיליארד דולר בתוך שנה אחת. יבוא מוצרי ההשקעה, ללא אוניות ומטוסים, עלה לכ־15.4 מיליארד דולר, גידול של כמעט 8%, בעוד יבוא מוצרי הצריכה הסתכם בכ־26.3 מיליארד דולר – עלייה של כ־6%. הרכב זה מצביע על כך שהתרחבות הייבוא אינה תופעה נקודתית או צרכנית בלבד, אלא משקפת פעילות כלכלית פנימית רחבה: השקעות, ציוד ותשומות לייצור.
מנגד, הייצוא (ללא אוניות מטוסים ויהלומים) הסתכם בשנת 2025 בכ־53.4 מיליארד דולר בלבד, עלייה שולית של כ־1% לעומת 2024. הייצוא התעשייתי - לב ליבו של היצוא הסחורות, הכולל תעשייה, כרייה וחציבה ללא יהלומים - הציג קיפאון ואף ירידה קלה. הוא הסתכם בכ־53.1 מיליארד דולר לעומת כ־53.4 מיליארד דולר בשנה הקודמת.
בסקטור ההייטק - הקטר המרכזי של המשק - הירידה בשנים האלו היא יחסית מתונה (כ-5%) ומוסברת בעיקר בקיצוץ חד בייצוא התרופות (ירידה של 47%). זאת, למרות שייצוא המחשוב גדל בתקופה הזו בכ-7%. קל לזהות כי הירידה החדה היא בענף הטכנולוגיה והכימיקלים: הייצוא בסעיפים אלו ירד בכ-5 מיליארד דולר (ירידה של כ-22%) כאשר יצוא הכימיקלים צנח בכ-32%.
השאלה הגדולה היא איך במצב כזה השקל רק הולך ומתחזק, והתשובה היא פשוטה: המשק הישראלי הפך מזמן למעצמת שירותים, ורוב הייצוא של ישראל הוא בתחום זה. לפי הנתונים הכי עדכניים של הלמ"ס (החשבון השוטף של מאזן התשלומים), בזמן שהמשק יוצר גירעון רבעוני של כ-8 מיליארד דולר בחשבון הסחורות, במקביל הוא מייצר עודף רבעוני של 10 מיליארד דולר בחשבון השירותים (בין הרבעון הרביעי של 2024 לשלישי ל-2025). ולראייה: באותה תקופה, המשק הישראלי רשם עודף מסחרי כולל (גם סחורות וגם של שירותים) של יותר מ-8.6 מיליארד דולר.
כבר בפברואר 2017 ארבעה חוקרים של קרן המטבע הבינלאומית ניתחו את מגמת העלייה של יצוא השירותים ובאותה הזדמנות הכריזו על ישראל כ"האב" של יצוא שירותי הייטק. אך יצוא שירותים – ובעיקר עתירי ידע כמו תוכנה, מחשוב ומו"פ – מייצר ערך מוסף גבוה משמעותית לכל דולר יצוא לעומת סחורות. הוא אינו תלוי בחומרי גלם או בשינוע פיזי, ולכן תורם יותר להכנסה הלאומית ולתוצר לנפש. שירותים אלו נשענים על הון אנושי ומיומנויות, משלמים שכר גבוה יותר, ופחות חשופים ל"מירוץ לתחתית" של תחרות שכר בינלאומית.
