היועמ"שית לבג"ץ: להוציא צו ביניים נגד סגירת גלי צה"ל
בתגובה שהוגשה בעתירות נגד סגירת התחנה, מזכירה היועמ"שית כי החלטת הממשלה על הסגירה התקבלה "חרף פגמים משפטיים מהותיים ותהליכיים". על פי בהרב מיארה, "מבחינה משפטית לא ניתן לקדם את החלטת הממשלה במתכונתה הנוכחית, ובהיבט של סיכויי העתירה יש מקום למתן צו ביניים"
בתגובה שהוגשה מטעם משרד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לעתירות נגד החלטת הממשלה לסגור את תחנת הרדיו גלי צה"ל, מבקשת היועצת להוציא צו ביניים שיורה להקפיא כל פעולה לצורך סגירת התחנה עד לקבלת הכרעה בעתירה.
בתגובה שהוגשה לבג"ץ נאמר: "מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק ביותר לכיוונה של הקפאת המצב הקיים עד להכרעה השיפוטית, בשים לב לרגישות והמורכבות של סגירת תחנת שידור רדיו ציבורית או של קידום צעדים לסגירתה. מעבר לכך, בהינתן שהחלטת הממשלה התקבלה חרף שורת פגמים משפטיים, מהותיים ותהליכיים, שנפלו בה לעמדת היועצת המשפטית לממשלה – אשר צוינה בפני הממשלה ובהתאם לכך גם נמסר לממשלה, כי מבחינה משפטית לא ניתן לקדמה במתכונתה הנוכחית – הרי שגם בהיבט של סיכויי העתירה יש מקום למתן צו ביניים".
עוד נטען בתגובת היועמ"שית שקידום מהלכים לסגירת התחנה לפני קבלת הכרעה סופית בבג"ץ יכולים לגרום לנזקים ממשיים וכבדי משקל. "השפעתם המעשית של מהלכים אלה לא תורגש רק במועד הסגירה עצמו, אלא צפויה להיות מורגשת עוד קודם לכן, בשלב מוקדם בהרבה, תוך יצירת מצב ממשי ומעשי, שיש בו כדי לפגוע בתפקודה השוטף של התחנה" נכתב. "מדובר בהחלטה המתניעה מהלך מורכב ורב-שלבי, בעל דינמיקה מתגלגלת ואף לא צפויה, ואין לשלול כי פגיעה זו תהא בלתי הפיכה הלכה למעשה, גם אם בסופו של תהליך יתקבלו העתירות וההחלטה תבוטל.
"עצם ההתקדמות בנתיב הסגירה, לרבות פתיחה בשיח או משא ומתן עם עובדים על תנאי סיום ההעסקה, טומנת בחובה פוטנציאל ברור וממשי לגרום לכך שעיתונאים ואנשי תקשורת המשרתים בשירות התחנה יפעלו למציאת אפיקי תעסוקה חלופיים ויעזבו את עבודתם בתחנה. גם מצב שבו חיילים, עובדים וגורמים אחרים, המעורבים בפעילות התחנה, עוזבים אותה, אינם משובצים בה על אף הצורך בכך, יש בו כדי להשליך באופן ישיר על תפקוד התחנה, על תוצריה, ועל האופן שבו הציבור תופס את שידוריה".
כן נטען בתגובה שסיכויי העתירות להתקבל גבוהים "בהינתן הפגמים הרבים" בהחלטת הממשלה. "פגמים אלה כרוכים בפגיעה בזכויות יסוד, בעקרונות חוקתיים ובאינטרסים ציבוריים מן המעלה הראשונה, ובהם חופש הביטוי וחופש העיתונות", נכתב. "סגירת גלי צה"ל משתלבת במסכת אחת אחודה של שורת צעדים שננקטו ושננקטים בתחום התקשורת, ביוזמת הממשלה או במעורבותה, אשר בהצטברותם מביאים לפגיעה ולהחלשה משמעותית ורחבת היקף של השידור הציבורי ושל עצמאותם העיתונאית של גופי החדשות הפועלים בשוק התקשורת".
ביום רביעי בשבוע שעבר פנה ועד עובדי גלי צה"ל לבג"ץ בבקשה דחופה להוצאת צו מניעה, בטענה שמשרד הביטחון כבר החל במהלכים לפגיעה מיידית בשידורי התחנה. לפי תצהיר שהגישה רמ"ד אזרחים ויועצים בגלי צה"ל, סיגל זיו שרמי, ביום שלישי ב־19:36 היא קיבלה שיחה מראש המערכה לרכש וכוח אדם במשרד הביטחון, שרון אליהו, שבה נמסר לה שהייעוץ המשפטי של המשרד הורה לעצור את כל ההתקשרויות עם עשרות האזרחים שמועסקים בתחנה כיועצים החל מ־1 בינואר.
היום (א') הגיש משרד הביטחון את תגובתו לבקשה, וטען: "לא היו דברים מעולם". לטענת המשרד, צוות היישום שמוביל את המהלך לסגירת התחנה ביקש רק שלא לחדש את החוזים עם היועצים ל־2026 במלואה, אלא רק עד ל־28 בפברואר, ושנוצר קשר טלפוני עם התחנה לצורך איסוף הנתונים. "מעולם לא נמסרה הנחיה להפסיק את עבודתם בפועל", נכתב. "אין כל שינוי במצב היועצים חיצוניים עד ליום 28.2.2026"
תשובת משרד הביטחון חשפה פרטים בנוגע לצוות היישום שהקים השר ליישום הסגירה. הבולט שבהם: אחד מחברי הצוות, אלעד מלכא, היה גם חבר הוועדה שהמליצה על סגירת התחנה. מלכא הוא פעיל ליכוד בולט, ונחשב למקורב לשר התקשורת ד"ר שלמה קרעי. בין השאר, הוא היה המשנה למנכ"ל משרד התקשורת ומועמדו של קרעי לתפקיד מנכ"ל המשרד. הוא משך את מועמדותו לאחר שהתגלה שלא ציין בטופסי המועמדות שנרשם להתמודדות בפריימריז בליכוד.
