פגיעה בפטור ממס במתנה בין אחים פוגעת גם בהעברה בין דורית וגם בכלכלה
האם יתכן שחוקי מס שונים יפלו בין אחים בהתאם לאופיו של הנכס שבבעלותם? התשובה לכך, למרבה ההפתעה, היא חיובית.
במהלך השנים האחרונות, אנו עדים מצד אחד לרצונן של רשויות המס להקל עם ציבור הנישומים, אך מצד שני גם לכך, שרשויות המס פיתחו "חשדנות" רבה לגבי עסקאות המבוצעות בתוך המשפחה וכפועל יוצא מכך, ביצעו הן שינויים המהווים התערבות בוטה בעסקאות אלו באופן שפוגע בניהול נכסים תוך משפחתיים, מהלך שיש בו פגיעה של ממש בכלכלה.
סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין, בנוסחו המקורי, איפשר העברות ללא תמורה בין אחים, בפטור ממס שבח ללא שום החרגה למונח "אח" ו"אחות" במסגרת ההגדרה שניתנה בחוק ל"קרוב". תיקון 76 לחוק, צמצם אפשרות זו וקבע, כי העברה ללא תמורה של זכות בין אחים תיהיה פטורה רק אם נתקבלה מהורה או הורה הורה בירושה או במתנה. מטרת התיקון היתה למנוע עסקאות מלאכותיות. קרי – רשות המיסים "לא מאמינה" שאח יעביר נכס לאחיו ללא תמורה. יצוין, כי בהחלטת מיסוי שנתקבלה מספר שנים לאחר תיקון 76 לחוק, נקבע, כהקלה, כי העברת זכות כאמור, תהיה פטורה גם במידה ואח רכש נכס באמצעות כספים שקיבל במתנה מההורים.
לעומת זאת, סעיף 97 לפקודת מס הכנסה קובע, כי רווח הון יהיה פטור ממס אם הוא נובע, בין היתר, ממתנה מ"קרוב" כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה. הגדרת "קרוב" בסעיף זה, כוללת "אח" ו"אחות". כלומר, העברת נכס לפי פקודת מס הכנסה בין אחים, ללא תמורה, פטורה ממס וזאת בלי קשר לאופן בו נתקבל הנכס אצל האח המעביר.
למעשה, תיקון 76 לחוק יצר אפליה בין מתנה בין אחים, הכפופה להוראות חוק מיסוי מקרקעין לבין מתנה כאמור, הכפופה להוראות הפקודה.
נראה, כי רשויות המס מתערבות, יתר על המידה, בהסדרים פנים משפחתיים ובמקום להקל על העברות בתוך המשפחה, הם "מקשיחים עמדות". אי מתן הקלות במס בהעברות בתוך המשפחה יגרום לכך שיחידי התא המשפחתי ישארו "תקועים" יחד, ללא האפשרות להפריד נכסים ולנהלם בנפרד. הדבר יעורר מחלוקות וסכסוכים בתוך המשפחה, ימנע מכירות נכסים ובכך יפגע במסחר ובעסקים במשק ועלול לפגום בכלכלה.
"נקודת אור" קטנה ניתנה בפסק דין שנתקבל לאחרונה בערר שנתקיים בביהמ"ש המחוזי בחיפה. הורי העוררים העבירו קרקע במתנה לילדיהם. לאחר מכן הקרקע הועברה, ללא תמורה, לפי סעיף 104ב לפקודה, לידי חברה שהוקמה. נזכיר כי סעיף 104ב לפקודה, מאפשר לבעלים משותפים של נכס להעביר, בפטור ממס, זכויותיהם בנכס לידי חברה, בתמורה להקצאת מניות בחברה. בשלב מסוים, בוצעה העברה בין האחים של מניות החברה ללא תמורה לפי סעיף 62 לחוק.
מיסוי מקרקעין אשר קבעו, כי החברה הינה איגוד מקרקעין, טענו, כי סעיף 62 לחוק אינו חל שכן העברה לפי סעיף 104ב לפקודה ניתקה את הקשר בין המקרקעין המקוריים (שנרכשו על ידי ההורים) לבין מניות החברה. בית המשפט דחה טענה זו וקבע, כי סעיף 104ב לפקודה לא נועד לשלול פטור מהותי כדוגמת הפטור בסעיף 62 רק בגלל העברת ההחזקה בזכויות בנכס, מהחזקה ישירה, להחזקה בעקיפין באמצעות החברה.
נסיבות פסק הדין מראות את "האבסורד" באפליה הנזכרת לעיל, בין נכס הנתון לחוק מיסוי מקרקעין לבין נכס הנתון לפקודת מס הכנסה. הרי אם לא היה מדובר במניות ב"איגוד מקרקעין", אלא, במניות בחברה רגילה, אזי העברתן בין אחים, ללא תמורה, היתה פטורה ממס לפי פקודת מס הכנסה. אולם רק בשל העובדה, כי מדובר בהעברת מניות, ללא תמורה, בין אחים, בחברה שהיא "איגוד מקרקעין", רשויות מיסוי מקרקעין התעקשו למסותה.
מוטב לרשות המיסים לא לראות בהעברות בתוך המשפחה כהעברות שמצריכות התערבות יתר באמצעות מיסויין, אלא, לאפשר ניידות הנכסים התוך משפחתיים על מנת להתניע את המשק.
אודי ברזלי ואתגר קדם קאופמן הם עו"ד במשרד אודי ברזלי עורכי דין
