מזונות ילדים – הקרן לטובת הילדים
הצעת חוק בנושא מזונות ילדים. עם הולדת הילדים, שני ההורים יפקידו כספים בקרן מיוחדת לטובת הילדים, למניעת חרפת רעב
הדין בישראל מכיר בחובת שני ההורים לשאת במזונות ילדיהם מגיל שש ואילך. מה קורה, כאשר אחד מן ההורים מפסיק לשלם ואף נעלם? לא תמיד המנגנונים החוקיים הקיימים, מספקים מענה מהיר דיו לבעיה הקשה ולעיתים הילדים נשארים אצל ההורה המטפל במצב של מחסור קשה, בהעדר צרכים בסיסיים למשך תקופה ממושכת.
פנתה למשרדנו, אישה אשר בעלה שירת 250 ימים במילואים. כשהוא שב הביתה, הוא לא היה מסוגל להתמודד עם הזוועות שחווה. הבעל טס לחו"ל, למה שהייתה אמורה להיות חופשה קצרה, אך הוא נעלם והאישה והילדים לא הצליחו ליצור עימו כל קשר. האישה פוטרה מעבודתה זה מכבר, מאחר שבזמן שבעלה היה במילואים, היא טיפלה לבדה בילדיהם הקטנים. היא נותרה מול שוקת שבורה, והיא והילדים הגיעו למצב קשה ביותר.
במקרה נוסף, פנתה למשרדנו אישה אשר בעלה עזב אותה עם שבעה ילדים, סרב לפרנס אותם, ביטל את כל ההרשאות בחשבון הבנק המשותף לרבות כרטיסי האשראי והאישה והילדים נותרו ללא יכולת לכלכל את עצמם.
במצב עניינים מעין זה, ניתן לפנות לביהמ"ש בבקשה ליישוב סכסוך ואף בבקשה דחופה לסעד זמני בעניין המזונות. אך ההליך הנו מסורבל ומשך הזמן במצבים כאלו הוא קריטי. כמו כן, בהעדר יכולת לאתר את ההורה שנעלם, גם בית המשפט יתקשה לסייע. ניתן לפנות לביטוח הלאומי, על מנת לקבל קצבת מזונות. אך לשם כך, יש לעמוד במספר תנאים. אף לאחר העמידה בתנאים, הביטוח הלאומי ישלם לידי האישה מדי חודש, את הסכום שנקבע בפסק הדין למזונות, או את הסכום שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי - הנמוך מבין השניים. כל הליך או פנייה, לוקחים זמן, זמן יקר, בו הילדים סובלים חרפת רעב ולא מקבלים מענה לצרכיהם ולו הבסיסיים ביותר.
נושא מזונות הילדים הוא נושא בעייתי שלא טופל בחקיקה באופן מתאים. במשך שנים רבות, הוטלו דמי המזונות במלואם על אבות, אשר חלקם הגיעו בגין כך למצב של עוני קשה. לאור חוסר הצדק החמור והעוול שנגרם במקרים מסויימים, בהם אבות שילמו דמי מזונות גבוהים לאימהות שהשתכרו יותר מהם, תוך כדי כך שהם מקיימים זמני שהות שווים עם ילדיהם, החליטו בתי המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי לקראת שנת 2017, לקבוע דמי מזונות, תוך התחשבות בזמני השהות של ההורים עם הילדים ובשכרם של שני ההורים.
ביולי 2017, קבע ביהמ"ש העליון בבע"מ 919/15 כי מגיל שש שנים, דמי המזונות יוטלו על שני ההורים בהורות משותפת בהתאם לשכרם, רכושם ובפועל תוך התחשבות בזמני השהות של ההורים עם הילדים. עד היום, לא קיימת פסיקה אחידה בנוגע למזונות הילדים ובתי הדין הרבניים, לא מקבלים ולא מכירים בפסיקת בע"מ 919/15. לאור זאת, נשים העדיפו בשנים האחרונות, לפנות בתביעות מזונות לבתי הדין הרבניים. בפברואר 2025, פסק בג"ץ בדעת רוב, כי לבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון במזונות ילדים, אגב כריכתם בתביעת הגירושין. זאת, בהתאם להלכת שרגאי משנת 1969. בכך, ביטל בג"ץ ארבעה פסקי דין של בית הדין הרבני בעניין מזונות ילדים.
במקום לחוקק חוק אשר יאפשר אחידות בפסיקת המזונות, ביהמ"ש העליון נאלץ בלית ברירה, למלא את תפקיד המחוקק, על מנת לסייע לציבור הרחב לחיות את חייו בהוגנות ובצדק. הגיעה העת זה מכבר, שהמחוקק ימלא את תפקידו וידאג לכך שלאף ילד לא יחסר לכל הפחות מזון, שתיה וצרכים בסיסיים נוספים, על מנת לחיות בכבוד. כמו כן, מן הראוי היה כי המחוקק יקבע, כי שני ההורים יהיו אחראים על פרנסת ילדיהם, בהתאם לזמני השהות שלהם עם הילדים, לשכרם, לכושר ההשתכרות שלהם ולרכושם.
נחזור לבעיה האקוטית של ילדים, אשר אחד מהוריהם נעלם. יש לומר ש"החכם אינו נכנס למצבים שהפיקח יודע לצאת מהם" – אפשר למנוע את בעיית מזונות הילדים במצבים אלו ואת עניין מילוי צרכיהם, באמצעות חקיקה חדשה.
הצעתנו היא, לקבוע בחוק, כי כל הורה יהיה חייב להפריש אחוז מסויים ממשכורתו, מעת שנולד כל אחד מילדיהם ולהפקיד סכום זה, בקרן מיוחדת לשם חיסכון עבור הילד. אם הורי הילד יישארו ביחד עד הגיעו לגיל 18 שנים או לחילופין, יפרדו/יתגרשו, אך לא תתעורר כל בעיה בעניין מזונות הילדים, ההורים ימשיכו להעביר אותו אחוז משכרם לקרן, אשר תועבר על שם הילד כשהוא יגיע לגיל 18, לצרכים שיוגדרו בחוק (כגון השכלה גבוהה, טיפולים בריאותיים וכיוצ"ב). אך במידה שמי מן ההורים יחליט לא לשאת במזונות הילדים, יעלם ויפסיק כל תמיכה כלכלית בהם, תועבר הקרן על שם ההורה שיישאר עמם והוא יוכל להשתמש בכספים לטובת סיפוק צרכי הילדים. זאת, על מנת לאפשר לילדים ולהורה המטפל קיום הולם בהליך מזורז וקצר.
ביום 20/09/2012, הגישה ועדת שיפמן את מסקנותיה בעניין מזונות הילדים במדינת ישראל ובין היתר, היא המליצה על תיקוני החוק בעניין מזונות ילדים, על מנת להתאימו להתחייבותה של מדינת ישראל מבחינה בינלאומית בהתאם לאמור באמנת האו"ם לזכויות הילד בעניין האחריות ההורית למזונות. ועדת שיפמן הוציאה דו"ח ובו המליצה על שיטות על מנת להגיע לאחידות בפסיקת מזונות הילדים, תוך קביעת קווים מנחים אובייקטיביים לחישוב גובה המזונות וחלוקתם בין ההורים. עד היום, לא טרחה הרשות המחוקקת להתייחס להמלצות חשובות אלו.
כפי שעולה מן האמור לעיל, נדרש שינוי משמעותי בחקיקה הארכאית בעניין מזונות ילדים. במקום להלין על ביהמ"ש העליון, יש לברך על פסיקותיו החשובות, בהעדר חקיקה הולמת במשך עשרות שנים גם בנושא חשוב זה, אשר נוגע לאוכלוסיה גדולה ביותר. קיימת חשיבות עליונה, למנוע פגיעה בילדים ובהורה שלוקח עליהם אחריות ומטפל בהם ולוודא שלכל ילד במדינת ישראל יתאפשר לחיות בכבוד.
מאת עו"ד יעל גיל בעלת משרד עו"ד יעל גיל ועו"ד אור פינקלשטיין, משרד עו"ד יעל גיל
d&b – לדעת להחליט
