מבחן רכב
לינק אנד קו 08 - ההיברידית שהתחפשה לחשמלית
לינק אנד קו 08 היא פלאג־אין הייבריד שנוסעת עד 200 ק"מ על חשמל בלבד, צריכת הדלק שלה נמוכה, ואפשר לשייט איתה מאות קילומטרים בלי לחוש עייפות - גם אם הנדסת האנוש טעונה שיפור. אלא שברבע מיליון שקל, היא על תקן חלופה סבירה ל"מכונית מנהלים" חשמלית סינית בעסקת ליסינג
נניח, בתרחיש דמיוני כלשהו, שישראל מותקפת על ידי מדינת אויב, נניח שקוראים לה "איראן"; ונניח, סתם כך, שגם ארצות הברית מתערבת ונאמר, בקטע בידורי טהור, שמצר הורמוז נסגר, מאגרי נפט בוערים ברחבי המפרץ הפרסי, ומחיר חבית נפט מזנק למעל 100 דולר. בתרחיש דמיוני זה נשיא ארצות הברית מבקש להנמיך את הלהבות, תרתי משמע, ומשחרר הצהרות על סיום המלחמה מתישהו. אולי השבוע, אולי בשבוע הבא, קשה לדעת.
אבל דבר אחד בטוח: בעלי מכוניות בנזין זללניות ימתינו לתחילת אפריל כדי לדעת כמה יעלה הדלק. 8 שקלים לליטר, במקום כ־7 שקלים כיום, הם הבדל משמעותי מבחינת לא מעט ישראלים, ולא משנה שבפועל מדובר אולי ב־300 שקל בחודש. האפקט הפסיכולוגי משחק כאן תפקיד, וכאן באה לידי ביטוי עובדה חשובה: שוק הרכב הישראלי בכל מקרה נוטה לכיוון רכבי פלאג־אין הייבריד, רכבים חשמליים וכמובן גם היברידיים.
אבל יש פלאג־אין, ויש פלאג־אין מיוחס, ראו ערך לינק אנד קו 08, רכב כביש־שטח שמה שמיוחד בו תכלס הוא מערכת הנעה חשמלית למחצה. לפי היצרנית, זהו רכב שיכול לנסוע 200 ק”מ בכוח חשמל לפני שמנוע הבנזין נכנס לפעולה, כלומר הוא לא חשמלי, אבל הוא יכול לנסוע בתיאוריה כמו מכונית חשמלית קטנה, וזה מאוד מכובד.
אבל איך כל היתר? שאלה מצוינת. לינק אנד קו היא חלק מקונצרן ג'ילי, כלומר יש לה את הידע הסיני מבחינת טכנולוגיה, אבל מבחינת התנהגות הכביש ושאר התכונות - הידע הוא, לפחות ברמה התיאורטית, שבדי. לינק אנד קו נוסע צפונה, בשבוע שלפני התחלת גשם הטילים על ערי ישראל. המסקנה הכי חשובה: לינק אנד קו 08 יכול בהחלט לנסוע מעל 100 ק”מ בכוח חשמל, ואם לדייק — הוא נוסע גם 150 ק”מ על חשמל. למי שנסיעה מחשמלת כזאת, פחות או יותר מתל אביב לעכו, אינה מספיקה, אפשר גם להגיע ליותר. הטעינה היא DC, כלומר טעינה מהירה.
מערכת ההנעה של לינק אנד קו 08 מעניינת: יש לה מנוע בנזין בנפח 1.5 ליטרים, ולצדו פועלים שני מנועים חשמליים. ובמפתיע, יש לו תיבת הילוכים אוטומטית שיש לה רק שלוש מהירויות. העיקרון הוא שלא צריך יותר הילוכים, המנועים החשמליים דואגים לכל הגמישות הנדרשת. המערכת הזאת עובדת היטב: כל המנועים ביחד מפיקים 350 כוחות סוס, ו־08 מתנהל בקצב משביע רצון. קשה מאוד להגיע איתו למקומות האלה שמאפיינים פלאג־אין הייבריד אחרים, אלה שבהם מנוע הבנזין הצנוע צריך להתמודד לבדו עם מלאכת ההנעה אחרי שהחשמל נגמר. ועם זאת, כשהסוללה נחלשת, קל לשים לב שכאשר הרכב במצב ההיברידי לוקח לו יותר זמן להאיץ, התיבה מורידה הילוך, זה לוקח כמה רגעים, ואז הכוח בא, לפעמים מעט מאוחר מדי.
תא הנוסעים של 08 מרשים מבחינת השפע, פחות מבחינת קלות התפעול. בימים אלה יצרני הרכב הסיניים פועלים לפי רגולציות חדשות, שיאפשרו ללקוחות לפתוח את הדלתות בלי לחשוש מתקיעה ברכב בעת שריפה, ולהפעיל את האיתות וההילוכים בלי מסך. זה טוב וזה יגיע בעתיד גם אלינו. נתחיל דווקא מהחלק האחורי: תא המטען סביר ולא יותר, אין גלגל חלופי. הספסל האחורי בהחלט דורש יותר תשומת לב מהיצרן, ובהתחשב בעובדה שזה לא רכב זול, מפתיע שהמשענת של הנוסעים מאחור מעט באלכסון, כלומר צריך להטות את הגוף למרכז הרכב בישיבה. לא נעים. החלון לא יורד עד הסוף. מרווח יש בשפע.
כעת לחלק הקדמי, ההשפעות המערביות ניכרות: איכות החומרים בחלק העליון של לוח המחוונים טובה מאוד. מערכת השמע, מה שחשוב כיום ללא מעט לקוחות שמבלים זמן רב ברכב, מקבלת ציון "מעולה". תנוחת הישיבה מקדימה לנהג ולנוסע טובה מאוד. פתחי המזגן ממוקמים במקומות מעט בעייתיים, אבל זה לא העניין. אף שטכנית עדיין יש ימים חורפיים, המזגן לא תמיד עושה עבודה מושלמת. הבעיה היא בפשרה שבין עיצוב לנוחות תפעול, כלומר אפשר להעביר את המזגן לעוצמה מרבית, אבל אז הוא מרעיש. אפשר להעביר את בקרת האקלים למצב האוטומטי, זה שמטפל היטב בדרך כלל בעניינים כאלה, אבל אז העוצמה לא מספיקה. אז צריך להיכנס לתפריט המזגן בצג המידע, לכוון את פתחי המזגן באמצעות פיקוד מעצבן מהמסך, לנסות להגיע לנוסחת קסמים שמאפשרת שילוב מיטבי בין עוצמת מאוורר לטמפרטורה. זה ניתן לביצוע, זה פשוט מתסכל. בהיבט הזה חשוב לציין: כמו לא מעט דגמים אחרים, ל־08 אין כמעט כפתורים פיזיים. התפעול מהמסך מסורבל. כדי לפתוח את תא הכפפות נכנסים לתפריט, אבל לא כדי לסגור, גימיק מוזר. כדי לפתוח את הגג נכנסים לתפריט. כדי לשנות תאורה אותו הדבר. אפשר גם לבצע את הפעולות האלה באמצעות הפיקוד הקולי, אבל הוא לא תמיד מדייק. לא לכולם יש אנגלית מושלמת שהרכב יבין, לא לכולם יש סבלנות לזה. לנו אין.
08 היא מכונית גדולה, פיזית, היא משתרעת על כמעט חמישה מטרים, גודל של רכבי כביש־שטח עם שבעה מקומות. אבל לה יש ארבעה מקומות, או חמישה מקומות אם ממש משתדלים לדחוף עוד ילד בספסל האחורי. הגודל לא משפיע על הנכונות שלה לטוס בכבישי הגליל. תכלס, בלינק אנד קו למדו היטב כיצד להנדס שלדה. קשה לומר שזה רכב ספורטיבי מדי, רך מדי, או נוקשה מדי. הוא פשוט עושה את כל מה שמוטל עליו בצייתנות, בלי להתרסק לבורות, בלי לאבד אחיזת כביש. זה רכב שיכול לשייט בכיף מאות קילומטרים בכבישי ישראל בלי שהנהג יחוש שמץ של עייפות. גם חשוב לציין שצריכת הדלק כשהמנועים החשמליים אינם פעילים היא כ־17 ק”מ לליטר. מרשים.
למי מיועדת לינק אנד קו 08? התשובה תלוית מחיר. ברמת הגימור הבכירה, זה רכב שעולה רבע מיליון שקל. כיום ברבע מיליון שקל אפשר לרכוש רכבי כביש־שטח עם שבעה מקומות, החל בצ'רי וכלה בג'אקו, שלא לדבר על MG הזולה יותר. גם הם פלאג־אין הייבריד, גם הם עמוסים לעייפה באבזור. הם לא ייסעו 200 ק”מ בין טעינות, אבל מתל אביב לנתניה הם יגיעו בקלילות. אז אולי מדובר ב"רכב מנהלים" שמהווה, למשל, חלופה לרכבי כביש־שטח חשמליים טהורים, למשל זיקר 7X? ייתכן שזו התשובה, אבל כדי להיחשב לרכב מנהלים אמיתי צריך יותר ממערכת הנעה טובה. צריך גם הנדסת אנוש מרשימה וספסל אחורי ראוי. אף על פי שבתכלס, גם אצל לא מעט מתחרים סיניים הנדסת האנוש רחוקה מלהרשים.
התשובה האמיתית? היא מיועדת לליסינג. כיום ללא מעט יבואני רכב יש חברת ליסינג. במקרה של יבואנית לינק אנד קו מדובר בחברת הרץ. אותו הדבר, למשל, קורה עם שלמה מוטורס (BYD) ושלמה סיקסט, או הליסינג של פריסבי, יבואנית צ'רי. סביר להניח שכעסקת ליסינג (שאת פרטיה לא ניתן לדעת, כל חברה מקבלת עסקה שונה) מדובר בחלופה לא רעה ל”מכונית מנהלים" חשמלית סינית. כרכישה, סביר להניח שרכב כביש־שטח פלאג־אין הייבריד עם שבעה מקומות יהיה עסקה יותר משתלמת.
