"חיכה שתאסוף את הכסף": כשהונאות הקשישים דוברי הרוסית פוגשות את אוזלת היד של המשטרה
ניצולת שואה מכפר סבא נפלה קורבן ל"עוקץ הרוסי" ומסרה לנוכל עשרות אלפי שקלים שחסכה במשך שנים. למרות שהחשוד תועד במצלמות אבטחה והמשיך להגיע למקום, המשטרה טרם אספה את התיעוד. מתחילת 2025 ועד אוקטובר נפתחו 2,220 תיקי חקירה על הונאות דומות כלפי קשישים דוברי רוסית
סבטלנה, קשישה ניצולת שואה המתגוררת במתחם דיור ציבורי בכפר סבא, קיבלה יום אחד טלפון מאדם דובר רוסית, ובמהלכה שוכנעה להתקין אפליקציית שליטה מרחוק (AnyDesk) בטלפון שלה בטענה לצורך תיקון תקלות אינטרנט. מנקודה זו החל מבצע עוקץ מתוחכם שהסתיים בגניבת מזומן בהיקף של עשרות אלפי שקלים – כספים שנשמרו בבית בשל חוסר אמון במערכת הבנקאית. סבטלנה נפלה קורבן למה שמכונה "העוקץ הרוסי", שיטה רב-שלבית המשלבת השתלטות טכנולוגית ומניפולציה רגשית, שהיא חלק ממכת הונאות הממוקדת בדוברי רוסית מבוגרים. לאחר התקנת אפליקציית השליטה מרחוק, הנוכלים יכולים היו לצפות בזמן אמת במסך הטלפון שלה, לאתר אפליקציות בנקאיות ולשאוב את רשימת אנשי הקשר שלה. למרות שבתה של סבטלנה, ילנה, גילתה את הפריצה ומחקה את האפליקציה באותו ערב, הנוכלים כבר הספיקו לזהות את הבנק שבו מנוהל החשבון.
למחרת, ב-19.1, המלכודת נסגרה סופית: נוכלת שהתחזתה לנציגת הבנק בו מתנהל חשבונה וטענה כי הבנק מודע לכך ש"נוכלים תקפו אותה אתמול", וכדי לבסס אמינות הוסיפה כי ילנה נמצאת פיזית איתם בסניף.
המניפולציה הפסיכולוגית עברה מהמרחב הדיגיטלי למרחב הפיזי, כשהנוכלים טוענים כי פורצים בדרכם לביתה של סבטלנה והפתרון היחיד הוא מסירת המזומן ל"שליח מוסמך" לצורך ביטוחו. "אלה היו שעתיים וחצי של שטיפת מוח", מתארת ילנה. "היא הייתה כבר כמו זומבי. כשהיא חזרה אליי היא אמרה 'הכל בסדר, אני עשיתי הכל מה שביקשת'. אמרתי לה שאני לא ביקשתי כלום, והיא ענתה: 'נתתי את כל הכסף לדוד'". כתוצאה מהמניפולציה, מסרה סבטלנה לאדם שהזדהה בשם דוד 11.5 אלף דולר, 5,500 יורו ו-5,500 שקל במזומן.
"היו לה דולרים שהיא צברה במשך שנים, חלק זה כסף מגרמניה שקיבלה כניצולת שואה. היא לא נתנה את הכסף לאף אחד, החזיקה אותו ביד. ועכשיו הנוכל הגיע והיא נתנה לו הכל. הוא ישב בדירה שלה, ישב בכיסא וחיכה עד שהיא אספה את כל הכסף".
המקרה בכפר סבא ייחודי בכך שקיים בו תיעוד פיזי ברור של החשוד. מצלמות האבטחה של מתחם המגורים תיעדו אותו נכנס למקום, יוצא עם השקית ועוזב ברכב שפרטיו ומספר לוחית הזיהוי שלו זוהו בתיעוד. למרות זאת, הטיפול המשטרתי נקלע לשיהוי משמעותי. בערב האירוע, כשילנה התקשרה להגיש תלונה וביקשה שיגיעו לאסוף טביעות אצבעות, נמסר לה בתחנת המשטרה כי "מאוחר מדי" לשלוח כוחות לשטח.
"אמרו לנו מילה במילה: 'אנחנו מצטערים אבל זה כבר מאוחר, בזמן הזה אף אחד לא ייצא כבר'. ב-6:30 בערב מאוחר למשטרה?". למחרת הגיעה למתחם שוטרת שלא אספה את קובצי הווידאו. גורמים נוספים במקום אישרו כי הביקור המשטרתי לא הניב תוצאות מעשיות, וכי למרות הצהרות המשטרה, איש מקצוע טכני טרם הגיע להפיק את המידע מהמערכת. מצב זה יוצר מרוץ נגד השעון, שכן מערכת ההקלטה דורסת את המידע הישן באופן אוטומטי, כך שהמידע עלול להימחק תוך מספר ימים.
ילנה אף מעידה כי מכיוון שהמשטרה עדיין לא פעלה, אותו נוכל שהגיע לאמא שלה ממשיך להגיע אל הדיור הציבורי. מדובר במערך דיור ציבורי לדיירים עצמאיים ולכן אין במקום שמירה. ככל שילנה העמיקה בבירור המקרה, התברר כי אמה אינה היחידה. "כשאמא התחילה לדבר שם בתוך הקהילה, הסתבר שכל כך הרבה אנשים נפלו. פשוט הייתה להם בושה, הם לא רצו להגיד," היא מספרת. שבוע בלבד לפני השיחה, כמעט נפל קורבן נוסף באותה שיטה בדיוק. במקרה ההוא, בעלה של הדיירת הבחין כי היא אוספת כספים בבית במצב של סערת רגשות תוך כדי שיחת טלפון. השכנים הצליחו לעצור את האישה רגע לפני שמסרה את השקית לשליח, אך למרות שהמשטרה הוזעקה והחשוד נראה נמלט מהמקום באותו הרכב שתועד במקרה של סבטלנה, לא בוצע מעצר. "הוא כל כך בטוח בעצמו שהוא ממשיך להגיע עם אותו אוטו וחונה מול המצלמות", אומרת ילנה.
"אני מתקשרת לתחנת כפר סבא כל יום. אף אחד לא חוזר אלי. הנהלת המקום לא משתפת פעולה ולא מסכימה אפילו לשמור תיעוד מהמצלמה כדי שהמידע לא יימחק, כדי שיהיה ניתן להעביר למשטרה כשהיא תתעורר סוף סוף ותגיע".
ממשטרת ישראל נמסר כי "עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה, במסגרתה מבוצעות כלל הפעולות הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת".
הנתונים הארציים שהוצגו באוקטובר האחרון בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת חושפים כי לא מדובר באירוע בודד, אלא בתופעה בהיקף נרחב המנצלת את חוסר האמון של קשישים במערכות הבנקאיות ואת פערי השפה. מתחילת שנת 2025 ועד חודש אוקטובר בלבד נפתחו 2,220 תיקי חקירה על עבירות מרמה והונאה כלפי קשישים מחבר המדינות, זינוק משמעותי לעומת שנת 2020 שבה נפתחו 383 תיקים בלבד. בסך הכל, בין השנים 2020 ל-2025 נפתחו 5,790 תיקי חקירה בגין עבירות אלו.
הקושי בטיפול בנזקי העוקץ ניכר גם במישור הפיננסי. לפי נתוני הפיקוח על הבנקים, משנת 2023 ועד היום התקבלו כ-90 תלונות של לקוחות במתווה "העוקץ הרוסי", אך רק ב-40 מתוכן ניתן פיצוי לפונים, בסכום כולל של כ-3.12 מיליון שקלים.
