סגור
הדמיית קו ה מטרו M2  מ פתח תקווה ל תל אביב
הדמיית המטרו (צילום: נת"ע)

סימן שאלה סביב מימון המטרו: פער תזרימי ענק לאחר זינוק התקציב ל־184 מיליארד שקל

החשבת הכללית באוצר מזהירה כי מימון פרויקט המטרו ייצור לחץ על תקציב המדינה ויגדיל את יחס החוב־תוצר והגירעון. עלויות הפרויקט העדכניות לא נקבעו ולא פורסם פתרון לפערי התזרים

הדו"חות הכספיים של מדינת ישראל הם מסמך עב כרס, שקל ללכת בו לאיבוד. לכן יש להעריך את החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו שהדגישה את מה שבעיניה חשוב שהציבור יידע. אחד מהנושאים שהיא וצוותה הדגישו במיוחד הוא "מימון פרויקט המטרו".
האוצר מדווח כי בעקבות ההצמדות המטרו התייקר והגיע ל־181 מיליארד שקל. הנתון המדויק כבר גבוה יותר ועומד על 184 מיליארד שקל. לא מדובר על התייקרות מפתיעה, שכן כבר בתכנון המקורי הוחלט להצמיד את תקציב המטרו. עבאדי־בויאנג'ו בחרה להדגיש את הנושא משום שהיא ביקשה לרמוז כי ייתכן שמימון המטרו יביא לכך שהגירעון והחוב הציבורי יעלו מעט. והיא ראתה, בצדק, את חובתה להודיע לבעלי המניות במדינת ישראל: אזרחיה, היהודים בעולם ומחזיקי האג"ח, כי יש כאן סימן שאלה שעלול להשפיע על הנתונים הפיסקאליים של ישראל. ככל שמימון המטרו ייצור לחץ על תקציב המדינה, גובר החשש כי המימון יגדיל את יחס החוב לתוצר והגירעון.

מודל מימון לא ודאי

בשביל להבין את הסוגיה, צריך לחזור אחורה. המטרו הוא פרויקט יקר במיוחד, שעלותו צפויה להגיע בחלק מהשנים לכ־15–20 מיליארד שקל בשנה, ולכן נקבע בחוק מנגנון תקצוב מיוחד. רק 50% יבואו מתקציב המדינה, ה־50% הנותרים יבואו מ־5 מקורות הכנסה ייעודיים וחדשים: היטל השבחה ומימון מטרו, העברות מרשויות מקומיות, היטל גודש, היטל מפיתוח מסחרי של מתחמי תחנות ודיפו, והשתתפות רמ"י. כבר בעת חקיקת החוק היה ברור שחלק משמעותי מההכנסות יגיע רק אחרי שהמטרו ייבנה ויפעל בפועל. ולכן יש "פער תזרימי" בין הזמן שבו צריך להוציא את הכסף לבין הזמן שבו הכסף ממקור ההכנסה הייעודי צפוי להיכנס.
בבנק ישראל הזהירו אז כי ההתבססות על מנגנוני הכנסות לא ודאיים שלא תלויים במדינה, עלולה להביא לאי־ודאות ולעיכוב הפרויקט, והם הציעו או להעלות כבר עכשיו על כולם מסים למימון המטרו או להקים קרן חוץ־תקציבית למימון המטרו שלא תיחשב בגירעון. אבל בסוף הוחלט לקבל את עמדת האוצר, שמימון המטרו יבוא מההכנסות העתידיות תוך כדי שיימצא פתרון פיננסי ל"פער התזרימי". נכון לעכשיו עדיין לא פורסם המתווה להתגברות על ה"פער התזרימי", וגם לא פורסם באופן רשמי מה היקף ה"פער התזרימי" הזה, האם הוא גדול יותר או נמוך יותר ממה שחשבו בהתחלה.
נחזור לדו"חות הכספיים של מדינת ישראל, שם נכתב כך: "מבוצעות בימים אלו עבודות לתיקוף ועדכון אומדן הפרויקט המתוכנן, מבוצעות מספר עבודות לתיקוף ועדכון אומדני ההכנסה מכל מקור של הכנסה, ונערכת עבודת מטה ממשלתית לגיבוש תפיסת פתרון למימון הפרויקט, ולקביעת דרכי התמודדות עם פערי התקציב והמימון בפרויקט".
השפה אמנם גבוהה, אבל המסר במילים פשוטות הוא: בשלב זה יש סימן שאלה על עלויות הפרויקט העדכניות, על השאלה האם ההכנסות שאותן תכננו אכן יגיעו ובכזה היקף. יש אחרים בממשלה שמתעקשים כי כל הנתונים כעת חיוביים, ואין שום סימן שאלה על עלויות הפרויקט או על ההכנסות העתידיות. אך כאמור, כשזה מגיע לניסוח משפטי בדו"חות הכספיים – רמת הוודאות נחלשת מעט.
למעשה, צריך להגיד ביושר, מבחינה מאקרו־כלכלית אין ספק שפרויקט המטרו הוא חיוני, ובימים כתיקונם, כל חברת דירוג הייתה מקבלת הגדלה של הגירעון ושל החוב בשביל פרויקט כזה שמניב תשואה. אלא שכעת המצב הפיסקאלי יותר מורכב, עוקבים אחרינו מקרוב, מעבר לעלות המטרו, יש לנו עלויות ביטחון וריבית שזינקו. ואז יכול להיות שיהיו כאלו שיירתעו מהגדלת החוב בשביל לממן את המטרו. באוצר ובמקומות אחרים בממשלה אומרים כי קיים כבר מודל מימון ל"פער התזרימי" הזה, אך הם בוחרים שלא לפרסם אותו, מכיוון שהוא לא סופי. עם זאת, לכלכליסט נודע כי מודל המימון הזה עשוי להשפיע על היקף הגירעון והחוב. כדאי גם לציין כי היקף הפער התזרימי לא צוין, אבל ניתן להעריך כי הוא רלוונטי לשנים 2028–2034, שבהן בניית המטרו צפויה להיות יקרה, והוא יכול להגיע למספר מיליארדים מדי שנה.

חלופות להתמודד עם הפער

בממשלה מבקשים להדגיש כי הם רואים את חשיבות המטרו, וכי אין שום סיבה שהמטרו יעוכב. וכי הדיווח של ישראל בדו"חות הכספיים מלמד על המחויבות של ממשלת ישראל כולה לפרויקט וגם לדיווח שקוף על התקציב. ההדגשה הזו חשובה, שכן בשבוע הבא מקיימת נתע כנס חשיפה לפרויקט המטרו בברלין. הפרויקט מתקיים צמוד לתערוכת InnoTrans 2026, שהיא תערוכת התחבורה והרכבות הגדולה בעולם. בתערוכה צפויות להשתתף חברות תשתית מרכזיות בעולם שעשויות להשתתף בפיתוח המטרו הישראלי.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "במהלך שנות השלושים צפוי פער תזרימי בהוצאות הפרויקט שהיה ידוע ונלקח בחשבון בעת חקיקת החוק ובמסגרת גיבוש מודל המימון. גורמי המקצוע ביצעו הערכה של החלופות להתמודד עם פערי התזרים באופן שלא יפגע בלוחות הזמנים של הפרויקט. עבודה זו צפויה להסתיים בקרוב ללא פגיעה או סיכון לביצוע הפרויקט".