אין הפתעות: בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%
אין הפתעות: בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%
זו הפעם השלישית ברציפות שהבנק מותיר את הריבית ללא שינוי. ההחלטה תאמה את התחזיות בשוק בשל עליית האינפלציה מחד ומאידך נתוני צמיחה טובים, עלייה בשיעור המשרות הפנויות וירידה באבטלה. באשר לגירעון צופה הבנק כי הממשלה תעמוד בתקרה שהציבה לעצמה בסוף השנה
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה היום (ב') להותיר את הריבית ברמה של 4.5%. כתוצאה מכך ריבית הפריים תישאר ברמה של 6%.
זו הפעם השלישית ברציפות שבנק ישראל מותיר את הריבית ללא שינוי, לאחר שהחל בתהליך הורדת ריבית בינואר השנה. הבחירה של הבנק לא להוריד ריבית היתה ידועה מראש ולא הפתיעה אף גורם בשווקים, זאת מכיוון שהאינפלציה בחודשיים האחרונים עלתה בחדות (מדד אפריל עלה ב-0.8%, מדד מרץ ב-0.6%). האינפלציה השנתית עומדת על 2.8%, אחרי שבפברואר האינפלציה ירדה לרמה של 2.5%. בנוסף, מדובר בעליית מחירים שהתפשטה על פני סעיפים רבים. כמו כן, קיים חשש שהאינפלציה תימשך, הן בשל העובדה שיש מחוללי אינפלציה שעלו (הבולט שבהם הוא הארנונה, אך גם מסים אחרים), והן בשל חשש מהגדלת ההוצאה הממשלתית בצורה מהירה.
חברי הוועדה המוניטרית כתבו בנימוקי ההחלטה כי קצב האינפלציה בשלושת החודשים האחרונים (בניכוי עונתיות) גבוה מהקצב השנתי (שהוא 2.8%). הוועדה נקבה בכמה סיכונים להאצה אפשרית של האינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעתן על הפעילות במשק, פיחות בשקל, מגבלות ההיצע המתמשכות על הפעילות בענף הבנייה והתעופה, ההתפתחויות הפיסקליות ומחירי הנפט בעולם.
הריבית הגבוהה היא כלי שעשוי לדכא פעילות כלכלית, אך בבנק ישראל קיבלו מספר מסרים מרגיעים לפני החלטת הריבית. ראשית, הצמיחה ברבעון הראשון הייתה טובה ותאמה את התחזיות. שנית, שיעור המשרות הפנויות המשיך לעלות בתקופה האחרונה. כמו כן, שיעור האבטלה גם המשיך לרדת לרמה של 5%. לכן, מבחינת הבנק המרכזי לא היתה דילמה בין יציבות מחירים לבין הפעילות במשק.
בהודעת הועדה המוניטרית נכתב כי "בסביבת האינפלציה חלה עלייה מסוימת" וכי "הציפיות לאינפלציה עלו ונמצאות בסביבת הגבול העליון". הוועדה המוניטרית פתחה את הודעתה בכך ש"מידת אי הוודאות הגיאופליטית המתמשכת מתבטאת ברמה גבוהה של פרמיית הסיכון של המשק". בנוגע לצמיחת המשק כתבו כלכלני הועדה כי נתוני הלמ"ס לרבעון הראשון מלמדים על "גידול בצריכה הפרטית ובהשקעה בנכסים קבועים", אך " למרות התרחבות זו התוצר נותר נמוך ב-2.8% ביחס לרמתו טרם המלחמה".
בנוגע להמשך המדיניות המוניטרית כתבו כלכלני הבנק כי "מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".
המשמעות של הריבית הגבוהה היא שמשקי בית רבים נאלצים להתמודד עם תשלומי משכנתא גבוהים במיוחד, ועסקים רבים נמנעים מלהשקיע בשל מחיר ההון הגבוה. ואולי חמור מכל זה, יש חשש ליציבותן הפיננסית של חברות שלא הכינו עצמן לעליית ריבית כה ממושכת.
בנוגע לתעשייה, מדגישים בבנק שיש עדיין מחסור בציוד ובחומרי גלם - 18% מהחברות בתעשייה דיווחו על מגבלות להגדלת הפעילות עקב מחסור כזה. בנוגע לענף הבינוי מתווסף גם המחסור במועסקים - מספר המועסקים כעת נמוך עדיין ב-20% לעומת המועסקים טרום המלחמה. בבנק מציינים כי האטת הפעילות בענף והסטת האוכלוסיה מהדרום והצפון למרכז הארץ "עלולות להקשות על התמתנות מחירי הדיור והשכירות".
בחודש זה בנק ישראל לא הוציא תחזית מאקרו כלכלית חדשה, אך התייחס לגירעון בסוף שנת 2024. בבנק ישראל מעריכים כי על אף שהגירעון צפוי לעלות בחודשים הקרובים, הרי שבסוף השנה הממשלה תעמוד – פחות או יותר – בתיקרת הגירעון שהציבה לעצמה (6.6% תמ"ג). תחזית זו של בנק ישראל מצטרפת למה שאומרים הגורמים המקצועיים באוצר, ומנוגדת להערכות של כמה מומחים שפורסמו בכלכליסט לפיהן הגירעון בסוף 2024 עלול לזנק ל-8.5%. עם זאת, בבנק מסייגים תחזית זו בכך שהיא תתממש בתנאי ש"לא תהיה חריגה מהותית בהוצאות הביטחון".
