סגור
שר האוצר ו יו"ר סיעת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן
שר האוצר אביגדור ליברמן (צילום: אלכס קולומויסקי)

ותודה למיסים שאתם משלמים: האוצר מציג חודש שני ברציפות של עודף תקציבי

תשכחו מגירעון: בזכות גביית המיסים החזקה, ב-12 החודשים האחרונים עלה העודף התקציבי של הממשלה ל-0.6% - והוא עומד כבר על 10 מיליארד שקל. מתחילת השנה נרשם עודף תקציבי מרשים של 34.4 מיליארד שקל

כדאי להתחיל להתרגל: גם בחודש יולי האחרון רשמה ממשלת ישראל עודף תקציבי בפעילות שלה ובחישוב שנתי (העודף המצטבר על פני 12 החודשים האחרונים) היא הגיע ל-0.6% מהתמ"ג שהם כ-9.7 מיליארד שקלים.
נזכיר כי זהו החודש השני ברציפות שבו הממשלה רושמת עודף תקציבי. כלומר, שההכנסות המצטברות בו גדולות מהוצאות המצטברות. בחודש שעבר העודף התקציבי עמד על 0.4% מהתוצר.
הסיבה לכך היא כי גם בחודש יולי עצמו נרשם עודף תקציבי של כ-2.6 מיליארד שקלים, ולפי כלכלני אגף החשב הכללי הוא נובע ברובו מהיקף הגבייה של ההכנסות ממסים. בחשכ"ל מציינים כי למעט חודש יוני שהסתכם בגירעון קטן (והוא חודש אשר מאופיין עונתית בגירעון גבוה) מתחילת השנה נמדד עודף תקציבי מרשים שעומד על 34.4 מיליארד שקל.
הסיפור הגדול נוגע, כאמור, לגביית המיסים שממשיכה להתבצע ביתר שאת. עם זאת, העלייה החדה שנרשמה החל מסוף 2020 ואפיינה את 2021 הולכת ומתמתנת. למרות זאת, המספרים עדיין מרשימים וראש רשות המסים ערן יעקב יכול גם היום לנשום לרווחה: מתחילת השנה הסתכמה גביית המסים בסכום ענק של 281 מיליארד שקל - 50 מיליארד שקל יותר לעומת התקופה המקבילה אשתקד (המחצית הראשונה של 2021) שהיתה שנה כלכלית חזקה ביותר ואופיינה בפתיחה מחודשת של הכלכלה לאחר הקורונה. אגב, מדובר בזינוק חד של יותר מ-21% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ( ינואר-יולי 2021)
הגידול בהכנסות לווה הפעם גם בירידה בהוצאות הממשלה (כלומר, הגרעון הולך ומצטמצם בגלל שתי תנועות מקבילות - עליה בהכנסות וירידה בהוצאות. לפי נתוני החשב הכללי בראשות יהלי רוטנברג, הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על 246.5 מיליארד שקל המשקפות קיטון של כ-11% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד שמקורה בהוצאות תוכנית הסיוע הכלכלי (תוכנית הסיוע למגיפת הקורונה שהזניקה את הוצאות הממשלה).
בנטרול הוצאות תוכנית הסיוע מדובר בגידול של 3.2% ואם מנטרלים את העונתיות הקשורה לקרנות הפנסיה הוותיקות מדובר על גידול של ההוצאה הממשלתית בשיעור של כ-5.5%. כלומר, ההוצאה הממשלתית גדלה בקצב גבוה יותר מזה של התוצר (סביב 4%), אך הגרעון קטן.