מס גלובלי – את עודפי המס יש להסיט לעידוד הצמיחה בישראל
לא מכבר פרסם האוצר תזכיר להצעת חוק שתחייב, החל בשנה הבאה, גביית מס מינימלי מקומי של 15 אחוז על הכנסות תאגידים רב לאומיים בישראל במקום מס החברות האפסי שהם משלמים היום. זאת על פי תקנות המס הגלובלי של ארגון המדינות המתועשות. הגדלת הגבייה תזרים מיליארדים לקופת האוצר. בהכירנו את האוצר, יש לדרוש להסיט את עודפי הגבייה שיזרמו לאוצר עם החלת המס הגלובלי לעידוד הצמיחה בישראל, עידוד ומשיכת השקעות למשק הישראלי.
ב-2021 אישר ארגון המדינות המתועשות (ה-OECD) מערך כללים המטיל על קבוצות רב-לאומיות גדולות ועל קבוצות מקומיות גדולות חובה לשלם מס משלים, כך ששיעור המס האפקטיבי של הקבוצה לא יהיה נמוך מ-15% במדינה מסוימת. כללים אלה גובשו במטרה להילחם בתופעה של הימנעות של תאגידים רב-לאומיים מתשלומי מס על ידי שחיקת בסיס המס או הסטת רווחים למקלטי מס. הצורך בתוכנית פעולה מיוחדת התעצם בשל תנועת ההון החופשית והתרחבות הכלכלה הדיגיטאלית, שיצרו פערים בחקיקת המס אותם היה ניתן לנצל להימנעות ממס.
במסגרת תכנית פעולה זו גובשו כללים הקרויים "הנדבך ה-2" לגביית מס מינימום גלובלי של 15 אחוז מחברות רב לאומיות. הכללים שפותחו במסגרת ה-OECD יסייעו למדינות להבטיח שהרווחים ימוסו במקום בו מתרחשת הפעילות הכלכלית של התאגיד ובו נוצר הערך.
.כיוון שישראל אינה אי, בתחום המיסוי הבינלאומי לפחות, נאלץ האוצר לפרסם תזכיר להצעת חוק להטמעת כללי "נדבך 2" בהתאם להסכמות הבין-לאומיות לגביית מס מינימום גלובלי. תחת המתווה החדש, חברות ישראליות שהן חלק מקבוצה רב-לאומית הכפופה לכללי "נדבך "2, יידרשו לשלם "מס משלים", אם שיעור המס האפקטיבי החל עליהן היום הוא נמוך מ-15%.
בתזכיר החוק צוין כי יישום החוק צפוי להגדיל את הכנסות המדינה ב- 3.5 מיליארד ₪. על פניו, שיעור מס החברות בישראל, העומד על 23%, ככל הנראה יחריג את רוב החברות ממשטר המס החדש. אך יש להדגיש כי ישראל מעניקה למפעלי תעשייה הטבות מס נרחבות לפי חוק עידוד השקעות הון, אשר איפשרו עד עתה להוריד את שיעור המס לשיעור של 6-16 אחוזים.
החלת תקנות המס הגלובלי תבטל את מרבית ההטבות שמציעה ישראל למשקיעים זרים על פי החוק לעידוד השקעות הון. וכך, נדרשת חשיבה חדשה לתמריצים למשקיעים זרים שיעמדו בתקנות המס הגלובלי. טובת המדינה מחייבת כי תמריצים אלה יוצגו בד בבד עם אישור החוק.
משרד האוצר ישמח מאד על מקור הכנסה נוסף. אנו חוששים כי משרד האוצר יתקשה, כדרכו, להיפרד מן הכסף. אנו מתריעים כי את עודפי הגבייה שיזרמו לאוצר עם החלת המס הגלובלי יש להסיט לעידוד הצמיחה בישראל, עידוד ומשיכת השקעות למשק הישראלי, בענפים מוטי מו"פ, אך לא רק בהם. אפשר ללמוד מניסיונן של ארצות אחרות. למשל, כפי שמציע מציע נשיא התאחדות התעשיינים במזכר לשר האוצר, לבחון זיכויי מס מוחזרים בגין מחקר ופיתוח, זיכויים מוחזרים בגין השקעה (אותם משווקת סינגפור בהצלחה), ופטור מארנונה.
גם האוצר יסכים אתנו כי תמריצים נכונים למשקיעים זרים יתרמו לעידוד הצמיחה בישראל. לכן יש חשיבות יתרה לשיתופם של ארגונים כמו התאחדות התעשיינים ורשות החדשנות בתהליך גיבוש התמריצים החדשים כדי לשמור על סביבה עסקית מושכת למשקיעים זרים. זאת בהתחשב במצב הביטחוני בישראל לאחר שנתיים של מלחמה, הצורך בשיקום הכלכלה וגלי האנטישמיות בעולם. כל זאת מול התחרות המחריפה בעולם למשיכת השקעות זרות. מכאן, ככל שייווצרו עודפים מ"המס המשלים" שיזרום לקופת האוצר, יש להקצותם עבור רשות ההשקעות ורשות החדשנות.
ההכנסה הנוספת לאוצר בגין "המס המשלים" היא הזדמנות פז לתיקון כל העיוותים בחוק לעידוד השקעות הון. הרפורמות בחוק לעידוד השקעות שנעשו במשך השנים הביאו לכך שהחוק במתכונתו הנוכחית אינו מעודד בפועל השקעות בתעשייה המקומית, אלא מהווה חוק שמסדיר הטבות במס לחברות ייצוא, ושיעורי מס-חברות דיפרנציאליים, נמוכים מן המס אותו משלמים יתר מפעלי התעשייה ושאר המגזר העסקי בישראל.
מדיניות עידוד השקעות מתוקנת צריכה להשיב לידיה של המדינה את הסמכות להעניק תמריצי עידוד לפי שיקול דעת ובתכנון מראש, וזאת כאמצעי להגשמת מטרות ברורות ומוגדרות ובהן יצירת מקומות עבודה בשכר גבוה ובעיקר באזורי הפריפריה. כל זאת כדי להחזיר את החוק ממסגרת לעידוד הון למסגרת לעידוד השקעות.
פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א
עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק
