בלעדי
משרד האנרגיה מנסה שוב להשתלט על קצא"א, אבל האוצר לא יוותר בקלות
משרד האנרגיה מנסה להכפיף אליו את קצא"א הפועלת תחת משרד האוצר בחסות חיסיון ביטחוני דרקוני וללא שקיפות ציבורית • לאחר 10 חודשים ללא יו"ר מונה לתפקיד רונן פרץ לשעבר מנכ"ל משרד הפנים • רשות החברות תומכת במהלך כולל מיזוג פעילות קצא"א עם עוד חברת אנרגיה ממשלתית (תש"א)
משרד האנרגיה מנסה להכפיף אליו את הסמכויות על קצא״א, שבהן מחזיק כיום משרד האוצר, וזאת במסגרת מתווה המתואר ככזה שישפר את יכולות הפיקוח והבקרה על מהלכיה של החברה הממשלתית, הפועלת תחת חיסיון דרקוני וללא שקיפות ציבורית. הנימוק המרכזי של משרד האנרגיה לצורך בקידום המהלך הוא שתחום פעילותה של קצא״א נמצא באחריותו, ומנגד, בהיותה הכפופה למשרד האוצר, אין לו סמכויות כלפיה ואינו מעורב בהחלטות המתקבלות בה.
קצא״א (קו צינור אסיה-אירופה, בעבר קו צינור אילת-אשקלון) מנהלת את שני אתרי אחסון הנפט המרכזיים בישראל. היא אמונה על הפעלת מערך צנרת הנפט הגולמי ואספקתו לבתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד - תחום שבו היא נחשבת למונופול, כמו גם בתחום הייבוא של גפ״ם (גז ביתי) לישראל. הניסיון של משרד האנרגיה לקבל את הסמכויות על קצא״א נובע, בין היתר, מכך שחברות אנרגיה ממשלתיות אחרות – תש״א (תשתיות אנרגיה) ותש״ן (תשתיות נפט) – נמצאות ממילא תחת סמכותו, ואף שהן מקיימות פעילויות המשיקות לאלה שמתקיימות בקצא״א, אין ביכולתו לפקח ולתאם עימה מהלכים רוחביים במשק האנרגיה.
קצא״א כפופה למשרד האוצר מסיבות היסטוריות הקשורות לבעלות עליה מן העבר הרחוק, שהיתה משותפת לממשלת ישראל ולחברת הנפט הלאומית של איראן. היא הוקמה בסוף שנות ה־60 של המאה הקודמת, תקופה שהתאפיינה ביחסים ידידותיים וקרובים מאוד בין ישראל לאיראן, במטרה להזרים נפט איראני מאילת לאשקלון ומשם לשווקים באירופה. יחסים אלה קרסו כעשור לאחר מכן בעקבות המהפכה האסלאמית באיראן והפיכתה למדינת אויב.
ברקע של כל אלה, קצא״א נחשבת לחברה הממשלתית הרגישה ביותר בישראל. היא פועלת מכוח חיסיון ביטחוני המאפשר לה להימנע מפרסום דו"חות כספיים ונתונים הקשורים לפעילותה העסקית, שוויין והיקפן של עסקאות הנפט שהיא מבצעת, זהות בעלי המניות בה ועוד.
אין זו הפעם הראשונה שמשרד האנרגיה מנסה לקבל את הסמכויות על קצא״א. לפני כחמש שנים מנכ״ל המשרד דאז, אודי אדירי, פנה למשרד ראש הממשלה בבקשה להעביר את האחריות על החברה למשרדו, בנימוק שהרגישויות ההיסטוריות הקשורות אליה כבר אינן קיימות. הפנייה למשרד ראש הממשלה נעשתה ברקע ההתקשרות השנויה במחלוקת של חברת קצא״א עם חברת Med-Red מאיחוד האמירויות, במסגרת הסכמי אברהם עימה. מטרת ההתקשרות היתה להפוך את ישראל למסדרון שבאמצעותו איחוד האמירויות תספק נפט לעולם, באופן שיגדיל פי 10 את שינוע הנפט במפרץ אילת ותוך חשיפתו לסכנת אסון אקולוגי.
משרד האנרגיה נחשף לעסקה הבעייתית דרך התקשורת, מבלי ששותף בתהליכי קבלת ההחלטות שקדמו לה. כבר אז טענו במשרד כי קצא״א פועלת כרצונה ומחילה על עצמה חופש פעולה כמעט מוחלט, וזאת משום שהגורמים האחראים עליה אינם מעורים בתחום האנרגיה, כך שאין בכוחם לבקר את מהלכיה.
הכאוס הפוליטי הממושך, שהקשה על הרכבת ממשלה ואילץ יציאה לסבבים תכופים של מערכות בחירות, מיסמס את הניסיון של משרד האנרגיה להכפיף אליו את קצא״א. בשבועות האחרונים שר האנרגיה אלי כהן ומנכ״ל משרדו יוסי דיין חידשו את המאמץ בנושא, תוך קבלת גיבוי מרשות החברות הממשלתיות התומכת במהלך.
לפני כחודשיים, ולאחר תקופה של כ־10 חודשים שבהם קצא״א פעלה ללא יו״ר, מונה לתפקיד רונן פרץ, שכיהן עד לפני כשנה כמנכ״ל משרד הפנים, ולפני כן היה ממלא מקום מנכ״ל משרד ראש הממשלה. הוא נחשב למקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ופרש מתפקידו במשרד הפנים בכוונה להתמנות לתפקיד בקצא״א. מינויו התעכב במשך חודשים ארוכים בוועדה לבחינת מינויים בחברות הממשלתיות, שבראשות השופטת (בדימוס) שולמית דותן.
אישור מינויו של פרץ, כמו גם כניסתו לתפקיד, נעשו הרחק מעין הציבור וללא שקיפות, וזאת בשונה ממינויים בכירים אחרים בשירות הציבורי. פרץ החליף את ארז כלפון, שכיהן בתפקיד במשך שלוש קדנציות, משנת 2016 ועד 2025. כהונה בדירקטוריון של חברה ממשלתית מעבר לשתי תקופות ברצף היא חריגה, ואישור הארכת כהונתו ב־2022 התאפשר בזכות התערבות שר האוצר דאז, אביגדור ליברמן, שהסביר את המהלך באתגרים הרבים העומדים לפתחה של קצא״א.
עם סיום כהונתו הארוכה של כלפון וההליכים הממושכים לאישור מינויו של פרץ במקומו, גם דירקטוריון החברה היה משותק במשך חודשים ארוכים, לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ והשר האחראי על החברות הממשלתיות דודי אמסלם התווכחו ביניהם על זהות הדירקטורים שימונו לחברה.
במאי 2025 כלכליסט חשף מצב כאוטי שבו רק ראש מטה החשכ״ל באוצר, גל לנדו, היה דירקטור פעיל יחיד בחברה הרגישה. מצב זה מנע ממנה לקיים ישיבות חוקיות, תוך הפרת הוראות הממשל התאגידי של רשות החברות. בחודשים האחרונים הצטרפו למועצת המנהלים הדירקטורים אבנר מרקוביץ ודור עמית, המכהנים בה לצד היו״ר החדש פרץ, לנדו ממשרד האוצר ומנכ״ל החברה עמית שקד.
הסחבת במינויים בקצא״א, על רקע המריבות בין סמוטריץ׳ ואמסלם, היוותה הדגמה נוספת לאוזלת היד של הממשלה בניהול נכסיה והפיקוח עליהם, במיוחד בזמן של מלחמה מתמשכת. דווקא היותה חברה הפועלת תחת חיסיון המגן עליה מביקורת ציבורית מגבירה את חשיבותו של דירקטוריון מתפקד ומקצועי שיפקח על מהלכיה. זאת, בין השאר, בשל עבר של זיהומים סביבתיים נרחבים שגרמה בעקבות דליפות מהצנרת שלה בשמורת עברונה ב־2014 ובנחל צין ב־2011.
1 צפייה בגלריה
אסון הזיהום האקולוגי של קצא"א בערבה, 2014. הגורמים האחראים על החברה אינם מעורים בתחום האנרגיה ואין בכוחם לבקר את מהלכיה
(צילום: טל שחר)
כך, בתחילת 2025 מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם דו"ח ביקורת שהתריע כי במהלך מלחמת 7 באוקטובר ישראל הייתה על סף פגיעה במשק הדלקים שלה לשעת חירום, כאשר נקודות הפריקה של קצא״א באשקלון, אשדוד וחיפה היו בסכנת השבתה, ונמל אילת לא היה כשיר לקליטת תזקיקים. כל אותה עת, בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת נדונה סוגיית הארכת תקופת צו החיסיון על קצא״א, כאשר היועץ המשפטי שלה, עו״ד צבי ניקסון, טען כנגד הקריאה להסרתו כי "כל אזרח במדינת ישראל, אילו היה יודע את הסיבות האמיתיות לחיסיון זה, היה מצטרף לבקשת הארכת הצו ללא היסוס".
במקביל לניסיונות להעביר את קצא״א לאחריות משרד האנרגיה, צוות בראשות מנכ״ל המשרד דיין בוחן מתחילת השנה אפשרות למזג את פעילות החברה עם זו של תש״א. במשרד האנרגיה סבורים כי אין סיבה ששתי חברות הפועלות בתחומים דומים יפעלו בנפרד, כאשר כל אחת מהן מעסיקה כ־400 עובדים. קצא״א אמונה על הולכה ואחסון של נפט, ותש״א פועלת בתחום התזקיקים.
הצוות בוחן, בין השאר, אם מיזוג כזה יהיה כרוך במכירת חלק מנכסי החברות בשל חפיפה וכפל תשתיות, לרבות פיצול פעילות קצא״א למקטעים שונים. מימוש תוכנית כזו עלול להוביל לתסיסה בקרב מאות עובדי קצא״א, הנהנים מתנאי עבודה מיטיבים לעומת עובדי תש״א, וגם לא ברור איזו מהחברות תמוזג לתוך השנייה.
יו״ר תש״א הוא חיים אביטן, לשעבר ראש עיריית חדרה, הנחשב מקורב לשר האנרגיה כהן ולשר האחראי על החברות הממשלתיות אמסלם. בין השיקולים שיכולים להשפיע על מיזוג כזה נמצא גם כוחם הפוליטי ומידת השפעתם של שני היו״רים על שרי הליכוד.
לפי גורמים פוליטיים, קצא״א היא "נכס" בהיותה חברה הפועלת הרחק מן העין הציבורית וכר פורה למינויים.
אחד השמות הבולטים בהקשר זה הוא דוד שרן, שכיהן בעבר כמזכיר החברה, ולפני כן היה ראש הסגל בלשכת נתניהו וראש המטה של יובל שטייניץ בעת שכיהן כשר אוצר. שרן הואשם בהמשך בקבלת שוחד במסגרת פרשת הצוללות וכלי השיט, וב־2025 מונה לממלא מקום מנכ״ל הליכוד.
ממשרד האנרגיה נמסר לכלכליסט בהתייחס למהלך המשותף עם רשות החברות כי "המשרד סבור שלנוכח חשיבותה של קצא״א למשק האנרגיה, נכון לבחון את הסדרת פעילותה תחת משרד האנרגיה, בדומה לחברות תשתית אחרות במשק. בימים אלה מקדמת רשות החברות החלטת ממשלה בנושא, והמשרד מצטרף אליה, במטרה לאפשר פיקוח מקצועי על משק האנרגיה תוך ראייה מערכתית בשגרה ובחירום. המהלך מחייב בחינה בין־משרדית והשלמת עבודת מטה ממשלתית בהתאם לסמכויות הגורמים הרלבנטיים".
מקצא״א נמסר כי "החברה פועלת תחת פיקוח מוקפד של משרד האוצר, לצד הנחיה מקצועית של משרד האנרגיה. קצא״א תמשיך במאמציה לשמור על אספקת אנרגיה סדירה ורציפה לישראל".
ביחס לכאוס שאליו נקלע דירקטוריון החברה בשנה האחרונה, נמסר כי "הדירקטוריון פועל באופן תקין ובקוורום מלא, ובתקופה האחרונה מונו אליו מספר דירקטורים".
בלשכת שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אמרו אתמול בהתייחס למהלך המתוכנן על ידי משרד האנרגיה ורשות החברות כי "טרם נעשתה אלינו פנייה בנושא, ולפיכך לא דנו בו ולא גיבשנו לגביו עמדה".
