הקרב על הדמוקרטיה: האם בג״ץ המורחב יחזיר לנתניהו את מינוי נציב שירות המדינה
"זה לא פוליטיקה - זה איכות השירות לאזרח" מול "זה פוליטיקה - זו שאלת עדיפויות": הרכב מורחב של 5 שופטים יכריע האם הנציב יבחר בהליך תחרותי או שנתניהו ימנה אותו לבדו
כמו בדו קרב בצהרי יום התייצבו לרגע בכיכר העיר נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית מול ב״כ ראש הממשלה נתניהו עו״ד דוד פטר. הרגע הזה זיקק את האירוע כולו - את השאלה מיהו ומהו נציב שירות המדינה. "כאשר אתה ממתין זמן רב בשמש הקופחת לאוטובוס או חודשים ארוכים לבדיקה רפואית – זה טיב ואיכות השירות לאזרח, זה לא פוליטיקה", אמר עמית. ״זה פוליטיקה״, רעם בתשובה פטר, ״כי זו שאלת העדיפויות, במה להשקיע - באוטובוסים או בתשתיות – זו שאלה פוליטית״. וזו השאלה – האם לראש הממשלה שליטה בלעדית במינוי הנציב או שעליו להיבחר בהליך תחרותי, ועדת איתור למשל.
הרכב מורחב של חמישה שופטי בג״ץ דן היום בשאלה הזו. בזהירות המתבקשת ניתן להעריך שההרכב המורחב יהפוך את פסק הדין המקורי שפסל את ההליך שהציע נתניהו. עמית והשופטת דפנה ברק-ארז פסקו בהרכב השלושה בעד הליך תחרותי. שופט המיעוט, המשנה לנשיא נעם סולברג, קבע שהחוק לא מחייב הליך כזה. ועכשיו, צורפו לדיון הנוסף השופטים דוד מינץ ויעל וילנר. אם לא יהיו הפתעות, או תיוולד נוסחת פשרה כלשהי כפי שוילנר משוועת לה - יחזור המינוי לידיו של ראש הממשלה.
השופטים ניסו להבין מהו המקור המשפטי שממנו ניתן לחייב את הממשלה לקיים הליך תחרותי. החלטות הממשלה הקודמות, אמרה נציגת היועמ״שית עו״ד שוש שמואלי. תכלית חוק שירות המדינה שמחייב שירות עצמאי, ממלכתי, מקצועי שרואה את הציבור והחוק לנגד עיניו, אמר עו״ד גלעד ברנע ב״כ מכון לואיס ברנדייס. החשש שהמינוי יהיה לא סביר וידבקו בו שיקולים זרים, אמר עו״ד רונן ברומר, ב״כ ההסתדרות.
הסיפור הזה הוא לא רק בין שופטים ליברלים לשמרנים, אלא בין שופטי הראוי לשופטי המצוי. סולברג ביקש דוגמאות שבהן ערכי הראוי והרצוי הכתיבו החלטות שלא מתחייבות מהחוק. ברנע ציין את הפרטת בתי הסוהר. ניתן להוסיף גם את הלכת דרעי-פנחסי – פיטורי שר-נאשם למרות שהחוק לא קובע זאת. במקרים האלה, ויש עוד, הכריע בית המשפט למרות שהחוק לא הוביל לתוצאה הזו. לא בכדי, חזר עו״ד פטר שוב ושוב על כך שהעתירות הן רק על הראוי והרצוי. גם השופטת וילנר ציינה שהליך תחרותי הוא האידיאלי, אבל התעקשה להבין מהו המקור המשפטי-הנורמטיבי שמחייב את התוצאה הזו. לא בכדי העיר עו״ד ברנע שוילנר תהיה לשון המאזניים, בהינתן האפשרות שעמית וברק-ארז ידבקו בעמדותיהם אל מול סולברג ומינץ.
סולברג זעם על העותרים שפירשו את פסק דינו המקורי ככזה שמכשיר פוליטיזציה בבחירת נציב שירות המדינה. ״כתבתי על קירבה רעיונית מקצועית ואדוני מייחס לי שיקולים פוליטיים״, זעם על ברומר, ״לא היה ולא נברא״. עמית: ״אני שמח על ההבהרה של חברי״. סולברג: ״ואני עצוב על כך שמייחסים לי דברים שלא אמרתי״.
כמו שכולם חושבים שהליך תחרותי הוא הראוי, כך מבינים כולם שנתניהו רוצה נציב צייתן כמו שהוא רוצה ראש שב״כ ויועץ משפטי לממשלה שאותם כבר פיטר כדי למנות יס-מנים עושי דברו. הקרב על הנציב הוא הוא עוד חוליה בשרשרת הזו של ריסוק השירות הציבורי. הג׳יבריש המשפטי היום מסתחרר לאין סוף מעגלי טיעונים ופלפולים שבהם נציג הממשלה חוזר ומבהיר שדווקא הוא מקיים כאן את לשון החוק. הוא הדין המצוי, הוא ההלכה המשפטית הקובעת. וזהו הסיפור כולו, במאבק על השירות הציבורי, על הדמוקרטיה. אם החוק לצדנו – נדרוס בעזרתו. ואם החוק נגדנו – נהרוס אותו.
