כשהאקדמיה פוגשת את המטופל
כך הופך אתגר קליני לפרויקט פיתוח: יעל אבני, מנהלת מעבדת MADE ב־HIT מכון טכנולוגי חולון, מסבירה את הצורך במודל אקדמי יישומי, המשלב מומחים רב-תחומיים לקידום חדשנות בעולמות הרפואה והשיקום
צוותי הטיפול במוסדות הרפואה, במערכי האשפוז ובקהילה, מזהים לא פעם צרכים של המטופלים ומעלים רעיונות לפיתוחים טכנולוגיים, שיכולים לשפר באופן משמעותי את איכות הטיפול ולייעל את עבודת הצוות, אך אין בידם המשאבים והכלים לייצר לצרכים אלה פתרונות. בין זיהוי הבעיה לבין פיתוח פתרון יש מרחק גדול. לעיתים קרובות, הרעיון נשאר בגדר צורך שאין לו מענה.
מתוך הצורך הזה הוקמה בפקולטה לטכנולוגיות רפואיות ב־HIT מעבדת MADE (Medical Assistive Design & Engineering lab), הפועלת כמרחב פיתוח רב-תחומי (MakerSpace), שבו חוקרים וסטודנטים מפתחים ומעצבים יחד טכנולוגיות מסייעות לאתגרים רפואיים ושיקומיים, בשיתוף עם בתי חולים, קופות חולים ומוסדות שיקום.
חדשנות רפואית אינה יכולה להתבסס רק על ידע רפואי או יכולות הנדסיות. מתוך הבנה זו, במעבדה פועלים חוקרים המגיעים מתחומים שונים – הנדסה, עיצוב, בינה מלאכותית, מדעי הנתונים, טכנולוגיות רפואיות ומדעי הבריאות והרפואה, שהשילוב ביניהם הוא תנאי הכרחי להצלחה. כל אחד מהם מביא נקודת מבט אחרת על אותה בעיה, ורק החיבור ביניהם מאפשר לפתח פתרונות רלוונטיים ובני קיימא.
בעידן שבו אפשר לפתח כמעט כל דבר, נדמה שהאתגר הטכנולוגי כבר אינו המכשול המרכזי. האתגר האמיתי הוא ליצור פתרונות שאנשים ירצו להשתמש בהם. מוצרים רפואיים רבים נכשלים לא בגלל שהטכנולוגיה שלהם אינה טובה, אלא משום שאינם משתלבים בחיים עצמם ולא משרתים נאמנה את הצרכים שלשמם פותחו ואת המטופלים שאמורים להיעזר בהם. הם מסורבלים מדי, מורכבים מדי או פשוט לא עונים על הצורך כפי שהוא נחווה ביומיום. כאן בא לידי ביטוי הייחוד האמיתי של המעבדה – השילוב בין פרדיגמות עיצוב למתודולוגיות פיתוח מוצר.
הפרויקט STREAM שנוצר במעבדה הוא דוגמה לכך. הפרויקט נעשה בשיתוף עם המכון להפרעות תנועה במרכז הרפואי "שיבא", שם זיהו צורך במעקב מרחוק של דרגת הרעד בידיים של מטופלים הסובלים ממחלת "רעד ראשוני" (Essential Tremor). מטופלים הסובלים מתופעת הרעד בידיהם, חווים ירידה באיכות החיים ומתקשים בביצוע פעולות יומיומיות (כגון: אכילה, שתיה, צחצוח שיניים) ואף נמנעים לעיתים בשל כך מלהיראות בציבור. ניטור מצב הרעד בידיהם, נעשה כיום אחת למספר חודשים בקליניקה באמצעות שאלונים ו/או מבדקים פיזיים המבוצעים על ידי הרופאים.
בכדי לבצע ניטור מדויק, שיסייע בדיוק של הטיפול התרופתי ואף יתריע במקרה של החמרה, פיתח צוות המעבדה עבור מטופלים אלו ערכת כלים, הכוללת כוס שתייה, סכו"ם ומברשת שיניים, אשר בהם משולבים חיישנים. המטופלים משתמשים בכלים בביתם, והנתונים שנאספים מועברים לצוות הטיפול באמצעות תקשורת מאובטחת. כיום נמצאת המערכת בניסויים קליניים במרכז הרפואי "שיבא", ועתידה לשפר את הניטור והטיפול במצבם של מטופלים רבים.
היתרונות העיקריים של המודל האקדמי, בניגוד לעולם העסקי, הם חופש המחשבה (היצירתית) והמחקר הרב-תחומי מחד, והגמישות המימונית מאידך. מעבדה רב-תחומית כדוגמת מעבדת MADE, יכולה להוביל פרויקטים שהשוק עדיין לא בשל להם. אב־טיפוס ראשוני לא תמיד מצריך השקעה של מאות אלפי דולרים, ולעתים קרובות הוכחת היתכנות ראשונית היא בדיוק מה שמאפשר גיוס תקציבים בהמשך. הרחבת מענקי המחקר וחיזוק שיתופי פעולה עם מוסדות הבריאות, יאפשרו להמשיך ולפתח מוצרים מבוססים טכנולוגיות מסייעות, אשר יכולים לשפר ואף להציל חיים.
יעל אבני היא ראשת מעבדת MADE הפקולטה לטכנולוגיות רפואיות, HIT מכון טכנולוגי חולון
