בלעדי
מספר התיירים בישראל התרסק, אבל הוצאות הזרים ירדו רק ב־7.8%
סך העסקאות בכרטיסי אשראי זרים במחצית 2026 הגיע ל־9.7 מיליארד שקל. בשבא מסבירים את הפער, בין היתר, ברכישות סיוע אונליין של ארגונים יהודיים עבור קהילות שנפגעו
בחינת מצב התיירות בישראל לפי ההוצאות בכרטיסי אשראי זרים יכולה לשקף מצב שבו התיירות כמעט חזרה לרמתה טרום המלחמה. לפי נתוני חברת שבא (שירותי בנק אוטומטיים), מנהלת מערכת התשלומים הלאומית שרואה את כל עסקאות האשראי בישראל, הוצאות התיירים במחצית הראשונה של 2026 עמדו על 9.7 מיליארד שקל. נתון זה משקף ירידה של 7.8% בלבד בהשוואה למחצית הראשונה של 2023, שבה עמדו ההוצאות על כ־10.5 מיליארד שקל.
אלא שמספר התיירים שהגיעו בפועל לישראל ירד בשיעור חד הרבה יותר: מנתוני משרד התיירות עולה כי במחצית הראשונה של 2026 נרשמו כ־430 אלף כניסות תיירים לישראל, צניחה של כ־78% ביחס ל־1.97 מיליון הכניסות שנרשמו במחצית הראשונה של 2023. אז מה מסביר את הפער בין היציבות בהיקף הסליקה לבין היעדרותם של המבקרים?
בחינת נתוני הענפים השונים מראה כי ההוצאות בענפי התיירות המובהקים מציגות ירידות משמעותיות: בתי המלון וחדרי האירוח רשמו במחצית הראשונה של 2026 ירידה של 43.9% בהוצאות לעומת התקופה המקבילה ב־2023, סעיף מסעדות ובתי קפה ירד ב־36.5%, וההוצאות בדיוטי פרי ירדו ב־52.8%. כלומר, נתונים אלו אכן ממחישים את הירידה בכניסת תיירים לישראל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
לעומת זאת, סעיפי הוצאה שאינם קשורים ישירות לתיירות קלאסית, דוגמת מעדניות, קצביות ומאפיות, רשמו זינוק של 52.4% בהוצאות בהשוואה ל־2023. הזינוק החד עשוי להעיד על צריכה שוטפת של אנשים השוהים בישראל כדרך קבע במקום נופשים, או לחלופין לנבוע מרכישות מרוכזות של מזון על ידי גופים וארגונים למען קהילות בישראל, כפי שמעריכים בשבא.
ברמה החשבונאית, הפער בין הצניחה בכניסת תיירים להתאוששות ההוצאות באשראי מוסבר בעלייה ברכישות המקוונות. סך הרכישות באונליין באמצעות כרטיסים זרים במחצית הראשונה של 2026 עלה בכ־1% לעומת הנתון המקביל ב־2023, זאת בעוד הקניות הפיזיות ירדו בכ־18%.
בשבא מייחסים חלק מהעלייה בהוצאות האונליין לארגונים יהודיים, אשר רכשו ציוד עבור קהילות שנפגעו בישראל באמצעות עסקאות שנעשו מרחוק. פעילות זו נרשמת במערכות כהוצאה בכרטיס תייר, אף על פי שאינה קשורה לתיירות נכנסת ולנוכחות פיזית של מבקרים בארץ. לצד זאת, גם האינפלציה בתקופה זו, שעומדת על קרוב ל־10%, יכולה להסביר חלק קטן מהפער. כלומר, במונחים ריאליים של נפח קניות, הירידה בצריכה הפיזית גדולה יותר מ־7.8%, ולכן הפער קטן יותר.
הסבר אפשרי נוסף לפער, שעשוי לתרום לנתוני ההוצאות הגבוהים באשראי זר, טמון בשינוי הדמוגרפי של תמהיל הנוכחים בישראל. נתוני משרד העלייה והקליטה מצביעים על כך שהירידה החדה במספר העולים הכולל בין 2023 ל־2026 נובעת כמעט כולה מצניחה בעלייה מרוסיה ואוקראינה. מנגד, קיימת מגמה של עלייה או יציבות במספר העולים ממדינות מערביות מבוססות, במרכזן צרפת, בריטניה וארה"ב. ייתכן כי אוכלוסייה זו מחזיקה באמצעי תשלום זרים ומשתמשת בהם לצורכי מחיה שוטפים וסידורי התאקלמות, מבלי לצרוך שירותי תיירות קלאסיים.
השערה נוספת היא שנוכחות מוגברת של דיפלומטים, עיתונאים ונציגי ארגוני סיוע בינלאומיים תורמת גם היא למחזורי הסליקה הזרים, וכך נוצרת תמונה כוללת של הוצאות גבוהות שמסוות את מצבם של העסקים הנשענים על ליבת ענף התיירות.
"הוצאות התיירים בישראל, באמצעות כרטיסי חיוב, נמצאות במגמה של התאוששות, אבל הן עדיין רחוקות מחזרה לשגרה שהיתה טרום המלחמה", אמרה לכלכליסט טלי הולנברג, סמנכ"לית שיווק, פיתוח עסקי ומכירות של שבא. "במחצית הראשונה של 2026 הוציאו תיירים כ־2.62 מיליארד שקל ב־5 ענפים שמייצגים את התיירות הקלאסית: מלונאות וחדרי אירוח, מסעדות ובתי קפה, השכרת רכב, דיוטי פרי וסוכנויות נסיעות. הנתון נמוך ביותר מ־40% לעומת כ־4.3 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2023". הולנברג הוסיפה כי "הפער חשוב יותר מהגידול במחזורי האשראי, שכן הוא מדגים מה קורה בשטח: כמה תיירים לנים במלונות, אוכלים במסעדות, שוכרים רכב וקונים בדיוטי פרי".
