התרגיל של יפה בן דויד: ניצול יותר שעות נוספות בתגובה להורדת השכר
משרד האוצר רוצה לקצץ למורים שכר ב־1.2 מיליארד שקל. הסתדרות המורים הציעה לוותר על מימוש השעות הנוספות, אבל נוצרה מחלוקת על שווי ההטבה. בתגובה – בן דויד הורתה למנהלים לנצל את כל היקף השעות הנוספות המוקצבות
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד נקטה אמצעי לחץ מפתיע על האוצר במסגרת המשא ומתן בנושא הפחתת השכר למורים. בן דויד הורתה למנהלי בתי הספר לנצל את כל השעות הנוספות העומדות לרשות המורים, 40 שעות בשנה למורה, ששוות בסך הכל כ־800 מיליון שקל בשנה. אתמול בערב והיום עמד להיערך משא ומתן בין הסתדרות המורים לאוצר בנושא הפחתת השכר. בן דויד איימה גם בשיבושים קשים של הלימודים.
ועדת העבודה והרווחה אישרה לפני כשבועיים את החוק שיקבע הפחתה של 2.3% בשכר עובדי השירות הציבורי בשנת 2025 ושל 1.2% בשנת 2026. זאת, בשל הוצאות המלחמה ובהתאם להבנות שהושגו עם ההסתדרות הכללית. ההיגיון מאחורי ההצעה הוא שגם מקבלי השכר מתקציב המדינה ישתתפו בעלויות המלחמה. אלא שיו"ר עדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה, החריג מהקפאת השכר במשק את המורים החרדים במוסדות הפטור, בטענה שהמדינה משתתפת בתקציב מוסדות אלה בשיעור נמוך. המהלך של אייכלר הציף את הוויכוח הקשה על הפחתת השכר של המורים ביסודי ובחטיבות הביניים, שמייצגת הסתדרות המורים.
במכתב ששלחה בן דויד למורים היא כותבת ש"כפי שוודאי קראתם, בכוונת האוצר להשית קיצוץ שכר בהיקף של מיליארד שקל על ציבור עובדי ההוראה בישראל (בפועל, 1.2 מיליארד שקל — ש"א). המשמעות היא קיצוץ של 300 שקל בחודש (למורה חדש) עד 860 שקל בחודש (למנהל), ביחס לגובה השכר".
לדברי בן דויד, "ישבנו עם פקידי האוצר, עם שר האוצר וגם עם גורמים בלשכת ראש הממשלה, אך לצערי, עד כה לא הגענו להסכמות".
היא טוענת, ש"בניגוד לכל המגזרים האחרים, שלהם דוחים העלאות שכר, לנו מכניסים יד לכיס ולוקחים מהשכר הקיים. לא ניתן להפלות אותנו לרעה". היא מציינת ש"לא נוכל להשבית - בגלל שאנו מצויים בתקופת שקט בהסכם השכר שלנו — אך אין לי ספק שהמצב יוביל לשיבושים קשים של הלימודים".
ברקע העימות, העובדה שהעלאות השכר בהסכם הקיבוצי של הסתדרות המורים כבר הושלמו. לכן אצלם לא מדובר בביטול תוספות שכר, אלא בהפחתות. בנוסף, הפחתות השכר החלו כבר בדצמבר 2024, אבל בשל חוסר ההסכמה למורים הן לא בוצעו ולכן הניכוי בחודשים הבאים צפוי להיות גדול משמעותית. הסתדרות המורים הגישה הצעות לצעדים חליפיים, כמו ויתור על שעות נוספות או ויתור על חלקים שטרם בוצעו בהסכם הקיבוצי.
עם זאת, התברר שמתוך 40 שעות שמותר למורה לנצל בשנה, נוצלו בפועל רק 14 שעות (28%) בשווי של 225 מיליון שקל. וזאת, מתוך 800 מיליון שקל שאפשר להוציא. בן דויד דרשה להתחשב בוויתור על השעות הנוספות לפי השווי הפוטנציאלי, אבל במשרד האוצר הסכימו להפחתה רק לפי השימוש בפועל. בתגובה הוציאה בן דויד מכתב למנהלי בתי הספר שבו הורתה להם לממש את כל השעות הנוספות, כלומר להגדיל את הוצאות השכר של המדינה ב־575 מיליון שקל.
בארגון מנהלי בתי הספר "מנהיגים" פירשו את מכתבה של בן דויד כהנחיה לדווח על שעות נוספות שלא בוצעו בפועל. מנכ"ל מנהיגים, גיל מושקוביץ, הוציא מכתב לחברי הארגון שלפיו "מנהלי בתי הספר הם מנהיגים הפועלים ביושר ובהגינות, ודואגים לתגמל באופן הנדרש את המורים בהתאם לעבודתם בפועל – ולא בהתאם ללחצים מגופים שונים. תגמול תוספתי ישולם כנגד עבודה תוספתית בלבד".
בן דויד הוציאה מכתב הבהרה (בהסתדרות המורים טוענים שבתגובה לפניות מהשטח — ש"א) שלפיו ניתן לממש את השעות הנוספות באחד האמצעים הבאים: אסיפה בית ספרית, אסיפה כיתתית, אספת הורים פרטנית, אספת הורים כללית, פעילות לאחר שעות בית הספר - מסיבות על כל סוגיהן (כגון מסיבה בית ספרית, שכבתית, כיתתית וכו'), פעילות בית ספרית של עובדי הוראה ביום החופש.
בשבוע שעבר עתר ארגון המורים העל יסודיים לבג"ץ, באמצעות עו"ד סיגל פעיל, נגד האפליה בין המורים החרדים לשאר המורים בהפחתת השכר. העתירה נדחתה על הסף משום שהוגשה לפני אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. השופטת רות רונן גם דחתה בקשה לתיקון העתירה בעקבות אישור החוק במליאה, והסבירה שרוב ההנמקות בעתירה מתייחסות לפגמים מינהליים בהחלטות ועדת העבודה והרווחה ולא לבחינה חוקתית של תוקף החוק. היא ציינה שהארגון רשאי לעתור שוב עם הנמקות חוקתיות לביטול החוק.
