דו"ח המבקרלמרות העלייה במספר דו"חות המס, ברשות המסים עדיין אין מספיק כוח אדם שעוסק בגבייה
דו"ח המבקר
למרות העלייה במספר דו"חות המס, ברשות המסים עדיין אין מספיק כוח אדם שעוסק בגבייה
למרות ששיעור העובדים ברשות המסים ביחס לאוכלוסיה הוא גבוה, רק 7% מכוח האדם עוסק באכיפת חובות מס, לעומת 12% בממוצע ה-OECD. בנוסף, בניגוד למדינות אחרות, הרשות לא מציגה נתונים שמאפשרים לבחון את ביצועיה, מתקשה לתעדף בין תיקים וסובלת מחוסר בהירות
לפני כחודשיים חשפה כוכבת הרשת הדר מוכתר כי אביה רכש דירה ורשם אותה על שמה, תוך זמן לא רב רשות המסים נכנסה לתמונה וגבתה מהוריה של הצעירה את המס בגין הדירה הנוספת שהם רכשו. המהירות והיעילות שבה פעלה רשות המסים בתיק זניח למדי יכולה להיות מוסברת על ידי הרעש הציבורי שנוצר סביב התיק, אלא שמדו"ח מבקר המדינה עולה כי מדובר בדפוס פעולה עמוק של הרשות, שמתקשה לתעדף בין תיקים ולהפנות לתיקים מרכזיים את התשומות והאנרגיות הנדרשות.
רשות המסים אחראית על כלל גביית המסים בכלכלה, אך אסור להתבלבל, רוב מוחלט של המסים (88.5%) נגבים באופן אוטומטי. הפעילות האקטיבית של משרדי השומה אחראית לכ-11.5% מסך גביית המס (שהם 18 מיליארד שקל בשנת 2019). ולכן, כשבאים להעריך את היעילות של הרשות צריך להתמקד ביעילות של פעולות הרשות, בהקשר זה ישראל מקבלת ציון נמוך בהשוואה בינלאומית, ישראל נמצאת במקום ה-29 ביחס שבין תקציב רשות המס לבין גביית המס, שיעור קטן של עובדים מטפל בעסקים גדולים (מקום 29). אך מנגד, ישראל היא מקום 5 בעולם במספר הביקורות שהיא עורכת, לסיכום, מבקר המדינה מותח ביקורת על כך כי בשונה מרשות המס האמריקאית ורשויות אחרות בעולם, רשות המס בישראל לא מציגה נתונים שמאפשרים לבחון את הביצועים שלה. או במילים אחרות: כשרשות המסים מתגאה בהכנסות המדינה היא לא מדייקת, השאלה העיקרית היא מה 'תרומתה' של רשות המסים לזרם ההכנסות.
עלויות הגבייה של רשות המסים בישראל גבוהות בהשוואה בינלאומית, אם בישראל עלויות רשויות המס מגיעות ל-1.1% מסך הגבייה. הרי שממוצע ה-OECD הוא רק 0.8%, והחציון רק 0.7% מסך הגבייה. אך תופעה מעניינת יותר היא בנוגע להתפלגות כוח האדם של רשות המסים, מחד, יש ברשות המסים ירידה דרמטית במספר מפקחי המס, ירידה של 20.6% בין השנים 2012-202, זאת בזמן שהייתה עלייה של 71% בדוחות שהוגשו לרשויות המס. מאידך, שיעור העובדים ברשות המסים ביחס לאוכלוסיה הוא גבוה, כלומר, כל עובד ברשות המסים 'מטפל' בפחות אנשים. ההסבר לכך הוא ככל הנראה האופן שבו רשות המסים מקצה את כוח האדם הפנימי שלה, בישראל רק 7% מכח האדם ברשות המסים עוסק באכיפת חובות מס, לעומת 12% בממוצע ה-OECD. ורק 24% מכוח האדם מוקצה לפעולות שומה או לפעולות אימות אחרות, לעומת 30% בממוצע ה-OECD.
שאלת האפקטיביות של פעולות הרשות משמעותית מאוד גם בכל מה שנוגע לממשק עם האזרח, כך לדוגמה המבקר מצביע על כך שיש עלייה חדה במספר הדוחות שהרשות דורשת מהעוסקים בישראל, הגידול העיקרי בקבוצת ה'עצמאים', אשר מספר חייבי הדיווח מגיע שם ל-825 אלף שהם 70% מכלל הדוחות המוגשים למס הכנסה. אך כל הדוחו"ת של העצמאיים מניבים רק 6% מסך גביית המסים בכל שנה. המבקר ממליץ לרשות המסים לבחון הקלות ופישוט של הדוחות, במיוחד אצל עצמאיים אשר התרומה שלהם לסך המס לא משמעותית. הסיבוכיות של מערכת המס והקושי של האזרח באים לידי ביטוי גם בנתון הבא, הזמן הנדרש למילוי דיווחים שנתיים של חברות הוא 110 שעות, הזמן הרב ביותר בכל מדינות ה-OECD, שהממוצע בהן הוא 44 שעות בלבד.
מבקר המדינה מעלה שוב את הביקורות השגרתיות אך הקריטיות על מערכת המס בישראל, המערכת בישראל מורכבת ומבלבלת, היא מורכבת מחקיקה, הנחיות, חוזרים, והחלטות פרטניות, ומשתנה לעיתים תכופות. המבקר ממליץ לרשות המסים לבחון לפני כל רפורמה כמה היא עשויה לסבך את מערכת המס. חוסר הבהירות קשור גם לריבוי הטבות המס במערכת הישראלית אשר צפויות להגיע בשנת 2020 ל-80 מיליארד שקל. המבקר מותח ביקורת ספציפית על חוק עידוד השקעות הון אשר לא הצליח למשוך חברות תעשייתיות לארץ.
