פרשנותכספים קואליציוניים תחילה: הנגיד משרטט את הגבול לממשלה
פרשנות
כספים קואליציוניים תחילה: הנגיד משרטט את הגבול לממשלה
פרופ' אמיר ירון דוחה את הפחתת הריבית כמהלך לתמיכת המשק במלחמה. הוא מזהיר את הממשלה מחוסר אחריות פיסקלית והנהגת חל"ת כללי: "זו לא הקורונה". ועדיין, בנק ישראל משדר אופטימיות בכל הקשור לתוצאות המערכה
1. כצפוי, בנק ישראל לא הוריד את הריבית והותיר את השימוש בכלי המוניטרי העיקרי ליום סגריר אף יותר. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הבהיר אחרי ההודעה המוניטרית שבה נקבע כי הריבית תישאר ללא שינוי ברמה של 4.75% כי המשימה כעת היא ייצוב השווקים, לרבות שוק המט"ח אך לא רק. לצורך ייצוב השווקים הפיננסיים והגברת הוודאות והיציבות - הריבית לא יכולה לרדת, למרות שבנק ישראל פועל לתמיכה במשק בעת מלחמה. זה נעשה בתוכנית למכירת מט"ח וייצוב הדולר, שכבר ברור כי היא בעלת אפקט מייצב גם בשווקים אחרים, ובתוכניות הייעודיות של הפיקוח על הבנקים באמצעות המערכת הבנקאית.
ירון הדגיש שוב ושוב במסיבת העיתונאים שערך – לפחות ישנו מבוגר אחראי אחד שמודע לכך – כי מפת הסיכונים של ישראל רותחת וכעת התגובה של המדיניות הכלכלית־פיננסית צריכה להיות הורדה שלהם מהר ככל האפשר: "הריבית עובדת יד ביד ובהלימה מלאה עם המכירה של המט"ח. כל עוד יש את הלחצים על פרמיית הסיכון, צריכים להמתין. הלחצים האלו יירדו, ואז יהיה מקום לפעול בריבית - בכיוון של תמיכה במשק כמובן". כלומר, תהיה לבטח הפחתת ריבית, אך לא כעת. זה הזמן שהריבית חייבת להישאר גבוהה. "פרמיית הסיכון של ישראל עלתה – אנו רוצים לוודא שהמערכת הפינסית עובדת. תקראו את דבריו של בן ברננקי (יו"ר הפד בזמן המשבר הפיננסי הגדול ב־2008), וגם אני כתבתי על זה לא מעט, חייבים לייצב את הצד הפיננסי. אם יהיו שם בעיות, יהיו בעיות הרבה יותר גדולות בצד הריאלי (צמיחה, תעסוקה ופעילות עסקית, א"פ.). אנו עובדים בכמה חזיתות כדי לייצב את השווקים, גם באמצעות כלי הריבית", ציין.
לפי תחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל הריבית תרד ובחדות. לפי אותן תחזיות, בעוד שנה (רבעון שלישי 2024), ריבית בנק ישראל תעמוד על 4%–4.25% וזו ההערכה שמרנית. בתחזית של בנק ישראל גם הוצגו התחזיות של כלכלני שוק ההון שלפיהן היא גם עשויה להגיע לרמה של עד 3.25%. כלומר, הריבית תרד ב־12 החודשים הקרובים ב־0.5% בגישה של שמרנות קיצונית, ועד 150 נ"ב לפי הגישה ההפוכה. לזכות בנק ישראל ייאמר כי אכן אין גוף בכל המדינה שהפעיל כמות ואיכות תוכניות כמו הבנק המרכזי. הם כבר עשו הכל והיום אף נכנסו לתחום האשראי החוץ־בנקאי. כלומר, הנגיד מבקש להדגיש ובצדק: אני לא פועל עם הריבית, אבל אני בהחלט מפעיל הרבה מאוד כלים נוספים ויש לי עוד כמה בשרוול. הכוונה כמובן היא לרכישת אג"ח – הן ממשלתיות והן קונצרניות. בנק ישראל רואה נכון: הסיכון המאקרו־ציבותי הוא מאוד מתעתע ונכלולי. הוא לא מתפתח ליניארית ויכול להוציא את המשק משיווי משקל. זה יהיה אסון כלכלי על גבו של אסון ביטחוני. זו גם הסיבה מדוע ירון נמנע מלבקר את המערכת הבנקאית והדגיש כמה פעמים כי היא יציבה וחזקה ותדע להתמודד עם האתגרים העומדים בפניה לפי כל "מבחני קיצון" שכבר בוצעו. בהקשר של סיכונים, ניכר כי הנגיד מוטרד מהמתרחש בשוק הנדל"ן. יש בסקטור הזה, שהוא קריטי לכל המשק, קיפאון מדיר שינה. ויש עוד סיכון שירון רמז עליו רק בתשובה לשאלות העיתונאים: היציבות הפוליטית. לגבי המשך הקדנציה שלו, שלבטח יתרום רבות ליציבות ולוודאות, הוא הפנה את השאלה לראש הממשלה. הוא גם השיב כי כל מינוי, לרבות של נשיא בית המשפט העליון, יוסיף ודאות שכל כך חסרה.
2. לכן המסר השני של ירון היה מכוון לממשלה. בבנק ישראל סבורים, והדבר הודגש מאוד, כי על הממשלה לצייד את הצבא במשאבים הנדרשים, ועליה גם לפצות את הקורבנות, את המפונים, את העסקים שנפגעו. זה בגדר הברור מאליו. אבל המדיניות חייבת להיעשות בזהירות ובחוכמה. "חשוב שהמתווה שיגובש ייתן מענה הולם ומהיר ככל שניתן לצרכי העסקים שנפגעו לצד שמירה על מסגרת פיסקלית אחראית", אמר בנאומו. "ברצוני להדגיש כי מאמץ של הממשלה להמשיך ולשמור על אחריות פיסקלית גם בעת הנוכחית, מהווה מסר חשוב לשווקים הפיננסיים, שיתמוך בשמירה על עלויות גיוס נמוכות של המימון הנדרש בתקופה רגישה זו. חשוב לזכור כי בעת הזאת שוררת כמובן אי ודאות רבה לגבי התפתחות המלחמה ואורכה. זו גם אחת הסיבות שבעקבותיה אנו צריכים לשמור על דרגות חופש להתאמת המדיניות הכלכלית שלנו".
לדבריו, "מדיניות פיסקלית אחראית הביאה את המשק ליחס חוב תוצר רצוי בתחילת המלחמה. יחס זה עומד לצידנו כעת כאשר צפויות למשק הוצאות משמעותיות כתוצאה מהמלחמה. חשוב להמשיך לנהל מדיניות פיסקלית אחראית, ולשדר זאת לשווקים, שעוקבים היום יותר מתמיד אחר הפעילות בישראל".
הנגיד הבהיר כי ברור שהגירעון יגדל וכך גם החוב. בשלב השאלות הנגיד חידד את המסר לכל מי שיתקשה להבינו: "לא צריכים לקפוץ ישר לעוד 'קופסה'. חייבים להתחיל בהתאמות - והכוונה כמובן היא גם לכספים קואליציוניים. אני לא יכול להדגיש את זה יותר. אם נתחיל כבר בהתחלה עם 100 מיליארד שקל לקופסאות ייכנסו כל מיני דברים שלא רלוונטיים. אם נגיע למצב שהדבר נדרש - אז הדבר ייעשה. אבל כבר כעת ייכנסו דברים שלא קשורים וזה גם ינטרל את המאמצים לאתר את המקורות הנדרשים להתאמות הנדרשות".
ירון גם הסביר את הטכניקה: "תהיה הרחבה תקציבית, זה ברור. אבל בד בבד יש לעשות סריקה של תקציבים שטרם בוצעו ב־2023 וכן של כל תקציב 24' בצורה יסודית, ולפנות מקורות. הדרג הנבחר צריך לקבל את ההחלטה וזה הסיגנל הכי חשוב לשווקים". הנגיד הדגיש את המסר לממשלה, שטרם הפנימה את תנאי הרקע שהשתנו ללא היכר מאז 7 באוקטובר כפי שמשתקף בשער החליפין (פיחות של יותר מ־6% תוך שבועיים), באג"ח הממשלתיות (נסחרות בתשואות של מדינות מדורגות BBB) וב־CDS (תעודות ביטוח על חדלות פרעון של אותם אג"חים שזינקו ב־136% תוך 10 ימים).
עוד שתי נקודות חשובות בהקשר זה. לא רק שהנגיד מפציר להמתין עם הקופסאות, אלא שהוא גם מבקש להמתין עם תוכנית חל"ת לכלל המשק. "זו לא הקורונה", הוא ציין.
אכן, המלחמה כעת היא אירוע נקודתי וייחודי לישראל. עליה להתחיל לחשוב מעבר לשבוע הקרוב, גם בתקציבים. "בזמן הקורונה כמה חברות גדולות נקטו בצעד הזה. עם הנושא של החל"ת חייבים למצוא את הנקודה הנכונה. חל"ת כללי זה דבר שונה מסיוע לנפגעים הישירים. בניגוד לתקופת הקורונה – אז המטרה היתה לשמור על האנשים בתוך הבתים שלהם – אנו רוצים כעת לשמר את הפעילות הכלכלית עד כמה שניתן. יש ימי חופשה ואפשר להגמיש את ימי האכשרה לקבלת דמי אבטלה. חייבים לשמור על האיזון וצריכים לעבוד בצורה חכמה". כלומר, הנגיד לא מעוניין בחל"ת לכולם כעת.
3. בנק ישראל משדר בכל זאת אופטימיות בכל הקשור לתוצאות המלחמה. תרחיש הבסיס שלו הוא לחימה של רבעון עד שניים ורק בדרום ("החלק הארי"). לפי חטיבת המחקר הצמיחה תרד כבר ב־2023 לרמה של 2.3% בלבד (לעומת 3% בתחזית האחרונה), כאשר בשנה הבאה הצמיחה תעלה רק לשיעור של 2.8% (לעומת 3% בתחזית הקודמת). הירידה בתוצר תובל על ידי ירידה של ממש בשני מנועי צמיחה עיקריים: הצריכה הפרטית לנפש (תעלה ב־0.5% בלבד כאשר שיעור הריבוי הטבעי של ישראל עומד על כ־2%, והצפי ערב המלחמה היה לעלייה של 3%); והיצוא – שצפוי לרדת ב־0.5%. מבחינת המקורות שעומדים בפני המשק, היבוא צפוי לצנוח בעוצמה, בשיעור של 6% (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים).
בעקבות המלחמה, הגירעון הממשלתי צפוי לגדול לרמה של 2.3% תוצר השנה ולזנק שוב בשנה הבאה ל־3.5% (לעומת צפי של 2.25%). אגב, תחזיות אלו של בנק ישראל נחשבות לאופטימיות למדי לעומת אומדנים בשוק ההון המדברים על גירעון של 3% תמ"ג כבר השנה ולזינוק נוסף ל־4% תמ"ג בשנה הבאה. כתוצאה מכך, החוב יזנק ל־65% תמ"ג בסוף 2024 לעומת 59% כיום, הן בגלל הירידה בתוצר והן בגלל עלייה בחוב עצמו. גם תחזית הצמיחה ל־2024 של בנק ישראל נראית אופטימית: רוב החזאים בשוק ההון צופים צמיחה שקרובה יותר ל־2% בלבד. כלומר, צמיחה אפסית לנפש.
בנק ישראל כמעט ולא נגע בתחזיות של שני פרמטרים מרכזיים: אבטלה ואינפלציה (שממשיכה להתמתן והפכה לאחד הסיכונים הקלים כעת). לפי כלכלני בנק ישראל, האבטלה תישאר נמוכה מאוד - על 3.2% בסוף השנה, ותעלה ל־3.6% בלבד - עדיין רמה נמוכה במונחים היסטוריים. לגבי האינפלציה, היא תסיים את השנה מעל היעד אבל לא רחוק ממנו (3.5% לעומת 3%) אך תרד כבר בשנה הבאה ל־2.5%. "הכלכלה הישראלית איתנה ויציבה. ידענו להתאושש מתקופות קשות בעבר ולחזור לשגשג במהרה. אין לי ספק שכך יהיה גם הפעם", סיכם הנגיד. כדי שזה יקרה הממשלה חייבת לאמץ את הדגשים של ירון.
