הישראלים חיים בתרבות של פחד פיננסי: הגיע הזמן למהפכה אמיתית
סקר הלמ"ס מצביע שהישראלים אחראים מאוד לגבי ההתחייבויות השוטפות שלהם, אך לא עוסקים כלל בתכנון העתיד הכלכלי ובהשקעות. הפתרון הוא לימוד בכל תחנות החיים: תיכון, צבא וגם באוניברסיטה
במדינה שמתהדרת בחדשנות ובסיכון טכנולוגי, רוב הציבור הישראלי מפחד לגעת בהשקעות. כך עולה מהסקר החברתי של הלמ״ס לשנת 2024, שפורסם ממש לאחרונה, מצייר תמונה מטרידה בכל הנוגע לניהול הפיננסי של משפחות. הישראלים יודעים לעמוד בהתחייבויות השוטפות, החשבונות משולמים בזמן, ההוצאות מנוהלות בצורה מסודרת. אך ברגע שנדרש לחשוב מעבר ליום יום – איך משקיעים, איך חוסכים לטווח ארוך, איך הופכים הכנסה יציבה לכלי של צמיחה – למרבית הציבור אין תכנית מסודרת לעתיד הפיננסי שלו.
עמידה בתשלומים היא הישג לא מבוטל במדינה שבה יוקר המחיה חונק והשכר נשחק, אך זהו הישג שמגיע על חשבון העתיד. במקום לנתב משאבים להשקעות שיבנו ביטחון כלכלי, אנחנו מתרכזים רק בכיבוי שריפות. הנתון הקשה ביותר בסקר נוגע לנכונות לקחת סיכון פיננסי, שעמדה על 2 מתוך 5 בלבד.
זה אינו חשש סביר, אלא כמעט חרדה תרבותית. אנחנו לא באמת מאמינים שהכסף יכול לעבוד בשבילנו, אלא רק לשמש כמנגנון הישרדות. כל זה קורה בשעה שבה השיח על אפיקי השקעה כמו מדדי מניות נמצא בעלייה, אך מרבית הציבור לא נחשף למידע הזה. עליו לקחת את היוזמה ולהעשיר את הידע הפיננסי כדי להבין כיצד הוא יכול ליטול סיכונים מחושבים לטווח ארוך.
וזה האבסורד הגדול: במדינה שבה הייטקיסטים מפתחים טכנולוגיות פורצות דרך ומנהלים חברות גלובליות, התרבות הכלכלית בבית נותרה שמרנית עד כדי קיפאון. אנחנו מוכנים לקחת סיכונים בחדרי ישיבות של סטארט אפים, אך כשמדובר בחיסכון האישי – אנחנו מתנהלים כאילו אנחנו עדיין חיים בעבר ובהרגשה שתוחלת החיים קצרה מאוד. חוסכים בצד בחשבון הבנק, נרתעים מהשקעות, חיים בחרדה מכל מה שמחוץ לאזור הנוחות.
השאלה הגדולה היא לא רק למה זה קורה, אלא מה אנחנו כחברה עושים עם זה. בעיניי, כאן טמון הכשל העמוק ביותר של מערכת החינוך ושל המדינה כולה. חינוך פיננסי לא נתפס כצורך אמיתי אלא כקישוט, כאילו מדובר במותרות. זהו שורש הבעיה.
הגיע הזמן להפוך את חינוך פיננסי לנכס חובה של כל אזרח. לא מדובר בהרצאה חד פעמית של יועץ חיצוני, כזו שאולי מקשיבים, אבל מדלגים על היישום שלה, אלא במקצוע בגרות לכל דבר. תלמידים צריכים ללמוד על מוצרים פיננסיים, שוקי ההון, פנסיה, השקעות והבנת סיכונים, בדיוק כפי שהם לומדים מתמטיקה ואנגלית. מי שלא יכיר את המושגים הללו לעולם לא יוכל להרגיש בטוח בכלכלה המודרנית. תזמון הגיל הוא קריטי, הם יכולים לקבל החלטות כבר בחיסכון לכל ילד, יחד עם ההורים שלהם ולהשפיע על עתידם.
גם בתקופת הצבא יש הזדמנות לתקן. שעה שבועית של חינוך פיננסי כחלק אינטגרלי מהשירות תעניק לחיילים בסיס שממנו יוכלו לצאת לחיים עם ידע אמיתי ולא רק עם חלומות. במקום לשחרר צעירים חסרי הבנה שייכנסו ישר להלוואות יקרות, נוכל לשחרר דור שמבין מה לעשות עם הכסף הראשון שנכנס לחשבון.
והיוזמה לא יכולה להיעצר כאן. עיריות ורשויות מקומיות חייבות להוביל פרויקטים של אוריינות פיננסית בקהילה. קורסים לניהול כלכלת משפחה צריכים להיות נגישים לכולם, במיוחד בפריפריה ובחברה הערבית שבה הפערים הכלכליים גדולים יותר.
אם נמשיך לפחד מהשקעות ולחשוב שכסף נועד רק לשלם חשבונות, נגזור על עצמנו חיים של הישרדות. אם נעז לשנות תרבות, להכניס חינוך פיננסי אמיתי וללמד כל אזרח שהכסף יכול לעבוד בשבילו ולא נגדו, נהפוך לחברה שלא רק שורדת אלא גם מובילה.
ספיר קדוש היא בעלים ומנכ״לית משותפת ב-SFP, ספיר קדוש סוכנות לביטוח פנסיוני
