ניתוח
תקציב הבחירות של סמוטריץ': אם מנמיכים מאוד את הציפיות, זה לא רע
הגדלת הפטור ממע"מ על יבוא אישי עשויה להציל את הציונות הדתית בבחירות. אך ההתנגדויות הפוליטיות, כולל מאבקים עם גפני על רפורמת החלב ודרישות הביטחון המופרכות, עשויות להקשות על עמידה בתקרת הגירעון ולפגוע בהכנסות המדינה
תקציב המדינה ל־2026 צפוי להגיע בעוד שמונה ימים לאישור הממשלה, ויהיה התקציב האחרון ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' יגיש לממשלה בכנסת הנוכחית. שר האוצר מקווה בוודאי שהתקציב הזה יהיה קרש ההצלה הפוליטי של מפלגתו הציונות הדתית, שמצבה קשה מאוד בסקרים. לכן חשוב לו לקדם צעדים שיש להם אימפקט ציבורי וממילא דיבידנד פוליטי.
סמוטריץ' גם מבין כי דווקא המגזר שלו, בני הציונות הדתית, נוטים להיות ממלכתיים ואם התקציב יהיה מופקר מבחינה מקצועית, הוא עשוי להיענש בקלפי במיוחד במחוזות מתונים יותר של הציונות-הדתית. ואכן, חבילת התקציב שאיתה סמוטריץ' יוצא כעת לדרך, מנסה לעמוד בשני היעדים הללו - סמוטריץ' מנסה להעביר מסר כפול, הראשון הוא, 'אני אחראי' בסוגיות כמו תקציב הביטחון ושמירת תקרת גרעון נמוכה, והמסר השני הוא 'אבל אני יודע לפנק' בהגדלת הטבת המס לייבוא אישי, בהטבות מס לאזורים גיאוגרפיים, ובריווח מדרגות המס.
כדי לגבש דעה על התקציב של סמוטריץ', צריך להחליט עם אילו ציפיות באים אליו. סמוטריץ' רוצה שנבוא דווקא עם ציפיות נמוכות, נבין את העובדה שיש אילוצים קואליציוניים, שמדובר בשנת בחירות, שנבין שהיתה מלחמה, ושנזכור שזה לא כל כך נורא אם מאחרים בהגשת תקציב.
ואכן, אם אנו מתחשבים בעובדה שזו שנת בחירות, ושהממשלה הזו נוטה לחלק תקציבים באופן סקטוריאלי, הצעד של הגדלת הפטור ממע"מ ל־150 דולר על יבוא אישי באינטרנט לא נראה נורא בכלל, הוא באמת עשוי ליצור לחץ על היצרנים והיבואנים ולהוריד מחירים. זאת כאשר הנהנים ממנו יהיו כלל האוכלוסיה ובמיוחד מעמד הביניים. אך אם מגביהים את רף הציפיות, היינו מצפים למהלכים שלא יעוותו את מערכת המס, שלא ייצרו אפליה בין שחקנים כלכליים, ושאת המלחמה בריכוזיות ויוקר המחיה נעשה בצורה מעמיקה ויסודית.
מה יעלה בגורל הפטור הייחודי לתיירים
אם עוסקים בפטורים ממע"מ, במשרד האוצר סבורים שהפעם הם יצליחו לבטל את הפטור ממע"מ לתיירים, הפטור הייחודי שקיים רק בישראל. אם זה אכן יקרה, יהיה מדובר בהישג משמעותי, אך הערכה מלאה של ההישג ניתן יהיה לתת רק אחרי שנראה מה המחיר שסמוטריץ' ישלם לשר התיירות חיים כץ על ביטול הפטור הזה. באוצר מדברים על תוכנית השקעות דרמטית בעולם התיירות, שתביא לזינוק של 20 אלף חדרי מלון. נשאר רק להמתין.
שאלת הציפיות קשורה גם לרפורמת החלב, שכוללת את ביטול המגבלה על מכסות ייצור החלב, צמצום מספר הרפתות וייעולן, והסרה של מכסים על ייבוא מוצרים משוק החלב. רפורמת החלב של האוצר מבורכת, אין סיבה לנהל את משק החלב בצורה מיושנת כל כך, ויש דרכים לפתוח את המשק לייבוא מבלי להחריב את הייצור המקומי. אך כל זה כשמקטינים ציפיות ומתעלמים מכך שבהקשר הרחב, הממשלה הזו החזירה אותנו לאחור מבחינת רמת הפתיחות של המשק לייבוא חקלאי. רפורמת החקלאות הדרמטית שהועברה על ידי הממשלה הקודמת, הנוגעת לפירות וירקות, בוטלה על ידי הממשלה הנוכחית, בגלל התחייבות בהסכם הקואליציוני. כמו גם רפורמות בענף הלול שהוסגו לאחור.
לגופה של הרפורמה, הסטטוס הפוליטי שלה עדיין לא ברור. באוצר טוענים כי יש הבנות עם יו”ר ועדת הכספים משה גפני וכי הוא צפוי להסיר את התנגדותו לרפורמת החלב. מסביבתו של גפני נמסר לכלכליסט כי אין שינוי בעמדתו בסוגיית רפורמת החלב.
סמוטריץ' לא יעביר את הרפורמה בפה אחד בממשלה, אך מבחינתו זה לא חשוב, אם הרפורמה אושרה בממשלה, הרי שכל חברי הכנסת מהקואליציה ייאלצו לתמוך בה במשמעת קואליציונית. עם זאת, נכון לעכשיו מועצת החלב לא מגיעה לדיונים עם האוצר. אך למרות ההתנגדויות, סמוטריץ' הפך את הרפורמה הזו לסמל, וקשה לראות אותו מוותר עליה.
שאלת הציפיות קשורה גם לתקציב הביטחון. המאבק שמשרד האוצר מנהל כעת עם תקציב הביטחון הוא מאבק חשוב, גם אם הוא מתנהל באופן קצת שטחי וצהוב ומלא סיסמאות. אבל אם מאמצים ציפיה קצת גבוהה יותר, קשה להתעלם מאוזלת היד של הממשלה בגיוס חרדים, ומכך שסמוטריץ' לאורך כל המלחמה נתן “צ’ק פתוח” למערכת הביטחון יותר ממה שרצו גורמי המקצוע במשרד, ובכלל היה מהגורמים שתמכו בהארכת המלחמה.
על פני השטח, במשרד האוצר טוענים שהם מתווכחים עם משרד הביטחון על 50-40 מיליארד שקל, אבל זו כמובן הגזמה. הוויכוח ממוקד כעת בהיקף ימי המילואים הדרוש ל־2026. האוצר והביטחון מתדיינים אצל המל"ל, ובאוצר מודים כי למרות שדרישות צה"ל מופרכות, הרי שהצדדים יגיעו להסכמות בליל התקציב. כלומר, הוויכוח האמיתי כנראה מצומצם בהרבה ועומד על כמה מיליארדי שקלים, כנראה פחות מ־10 מיליארד.
מנצלים את היעדרות חסידות גור
מעבר למאבק על תקציב הביטחון ועל רפורמת החלב, צפוי לסמוטריץ' מאבק משמעותי בגזרת מס הרכוש על קרקעות פנויות. באוצר שמחים שאגודת ישראל לא בקואליציה, שכן אגודת ישראל המובלת בידי חסידות גור חשודה כמתנגדת למס רכוש בשל הנכסים שיש לאדמו"ר מגור ולבעלי השפעה אחרים בחסידות. מטעם גפני נמסר כי דגל התורה מתנגדת כעת להטלת מס הרכוש על קרקעות פנויות, אך ספק האם מדובר בהתנגדות עקרונית או התנגדות לצורכי משא ומתן.
מס הרכוש יהיה בגובה של 1.5% משווי הקרקע והשווי יחושב במערכת אוטומטית. ההכנסות מהמס צפויות להיות עצומות, כ־8 מיליארד שקל בשנה, ואם המס לא יעבור, סמוטריץ' לא יוכל לממש את ההבטחה שלו לרווח את מדרגת המס שלו מבלי להגדיל את הגירעון.
תקרת הגירעון של האוצר עדיין עומדת על 3.2%, זו תקרת גירעון שאם לא תיפרץ תביא לכך שב־2026 יחס חוב-תוצר יירד לעומת 2025, וזה הישג חשוב. אך היכולת לעמוד בתקרת הגירעון הזו תלויה בהצלחה בכמה זירות קרב פוליטיות. מה שעומד דווקא לטובת סמוטריץ' בתקציב, זו תחזית ההכנסות ל־2026. תחזית ההכנסות הכמעט-סופית של האוצר עומדת על כ־579 מיליארד שקל, זו תחזית הגבוהה בעוד כ־4.4 מיליארד שקל לעומת התחזית הקודמת ל־2026, אלא שכמו בצד ההוצאות, גם צד ההכנסות הפעם איננו ודאי, שכן 10 מיליארד מתוך הכנסות המדינה ל־2026 תלויות בהכנסות מעסקה אחד, עסקת WIZ, הכנסות המס מהעסקה ההיא מוגדרות ע”י האוצר "בעלות סיכון לא מבוטל".
