פרשנות
אסטרטגיית נתניהו: דרושים מועמדים מאתגרים כדי להטריל את מערכת המשפט
ניסיונו האחרון של נתניהו למנות בגחמה של רגע את מנכ"ל הרבנות למ"מ הנציב, מלמד שמדובר כבר בשיטה: בחירה בכוונה תחילה במועמדים שאין כל סיכוי שיעברו מיון כלשהו. המטרה: ליצור סדר יום שישכיח את החטופים ויאפשר לו לתקוף שוב את מערכת המשפט
החלטתו שלשום של רה"מ בנימין נתניהו למנות את מנכ"ל הרבנות הראשית יהודה כהן כממלא מקום נציב שירות המדינה וחבר ב"וועדת המינויים", בהמשך להודעותיו באחרונה על מינויים אחרים, מעוררת חשש באשר לשיקול הדעת של רה"מ ולאופן שבו הוא מקבל את הכרעותיו על המינויים.
מבין שמונה מינויים בכירים שהוצעו בשנה האחרונה על ידי נתניהו, שניים נפסלו על ידי היועמ"שית: דוד זיני לראש השב"כ ורואי כחלון כנציב שירות המדינה. בג"ץ והיועמ"שית קבעו כי אסור לנתניהו להיות מעורב במינוי ראש השב"כ ואסור לו לבחור נציב אלא בהליך תחרותי ובמכרז.
ויש עוד כמה מינויים שסביבם נקשרו חקירות או הליכי משמעת. כך, נגד יהודה כהן, מנכ"ל הרבנות הראשית, מתנהלת חקירה בנציבות שירות המדינה, שעליה הוא אמור, לפחות לפי נתניהו, להיות מופקד. נגד רואי כחלון מתקיימת חקירה במשרד המשפטים בחשד לניפוח קורות חיים.
ואילו ממלאת מקום מנכ"ל משרד רה"מ דרורית שטיינמץ, שמונתה על ידי נתניהו והמקורבת לבני הזוג נתניהו, ננזפה על ידי מנכ"ל משרד רה"מ, בהמלצת הנציבות, לאחר שהטעתה את ועדת המכרזים בקשר לשיפוץ במעון הרשמי ברחוב בלפור.
ואם זה לא מספיק, גל הירש שאותו הציב נתניהו כממונה על השבויים והנעדרים, מועסק באופן חיצוני לאחר שהוגש נגדו כתב אישום על העלמת מס, ולא ניתן היה להעסיקו כעובד מדינה מהשורה.
וישנם גם מינויים שהציע נתניהו שלא יצאו אל הפועל מסיבות שונות. אם נתניהו היה בודק מראש את המועמדים, היה נחסך ממנו להציע מינוי שלא ייצא אל הפועל. נתניהו נסוג בתוך כמה שעות מהודעתו על מינויו של מפקד חיל הים בדימוס האלוף אלי שרביט לראש השב"כ לאחר שהתברר כי השתתף בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית.
הממשלה אישרה אשתקד את מינויו של יפתח רון טל כראש תקומה, אבל האחרון העדיף לוותר על התפקיד כי נדרש לוותר על החזקת אופציות בחברת ביג. ואילו אליעזר (צ'ייני) מרום התפטר מתפקיד פרויקטור הצפון לאחר זמן קצר. בהיעדר נציב שירות מדינה וממלא מקומו, אין מי שיאריך את כהונתה של עינב פרץ כממלאת מקום הפרויקטור.
גם בתחום המינויים של מקורביו בלשכת רה"מ ב"אקווריום" סוער: הוגש כתב אישום נגד שלושה מיועציו — יונתן אוריך, עופר גולן, והיועץ לשעבר ישראל איינהורן — בחשד להטרדת עד המדינה שלמה פילבר. אוריך ואלי פלדשטיין – לשעבר דוברו הצבאי של נתניהו במלחמה – נמצאים בחקירות ב"פרשת קטארגייט" וההדלפה ל"בילד".
המהלכים האחרונים של נתניהו במינויים תמוהים, חלקם מנוגדים לחוות דעת משפטיות, ואף בניגוד לפסיקת בג"ץ. נראה שכמה מהם ייפסלו בסופו של דבר על ידי בג"ץ.
כל פוליטיקאי מתחיל יודע שאם ברצונו לבצע מינוי בשירות המדינה, עליו לבצע בדיקה מקדמית (פרה רולינג) שבמהלכה יתברר אם המועמד כשיר לתפקיד, ואם אין לו "שלדים בארון". אם נתניהו או יועציו היו עושים שיעורי בית, היו מגלים שקשה מאוד לאשר את המועמדים האחרונים שהגיש.
תמוה שפעם אחר פעם נתניהו נכשל ומציע מועמדים שמעוררים קשיים, וספק אם ייכנסו לתפקיד הנכסף. מאחר שנתניהו הוא פוליטיקאי ותיק וממולח, דומה שהוא מציע בכוונה מועמדים כדי להטריל את המערכת המשפטית והציבורית, מתוך הנחה שהם ייפסלו. נוצר הרושם שנתניהו דווקא רוצה לייצר דה לגיטימציה לבג"ץ וליועמ"שית כחלק מהמהלכים להנהגתה של ההפיכה המשטרית.
במצב שכזה הוא יצליח לאחד שוב את גוש תומכיו נגד בג"ץ, נגד מה שהוא מכנה ה"דיפ סטייט" - שלטון הפקידים בראשות היועמ"שית גלי בהרב־מיארה, שאותה הוא מבקש להדיח. בדרך זו נתניהו מנסה לקבוע את סדר היום הנוכחי, שאותו צפוי הליכוד להדהד בקמפיין הבחירות, כלומר: המערכת המשפטית פועלת להדיח את שלטון הימין. המסרים הללו יותר קליטים לציבור בוחריו, ומחפים על 601 ימי המלחמה, מסיטים הצידה את 58 החטופים, החללים, הפצועים, והמילואימניקים שכורעים תחת נטל השירות הממושך.
הנה, בשבועיים האחרונים סדר היום התקשורתי עסק בעיקר במינויו של דוד זיני לראש השב"כ, מינויו של ממלא מקום נציב וכיפופי ידיים בין שר הביטחון ישראל כץ לרמטכ"ל שמונה על ידו אייל זמיר, ולא במחדלי הממשלה, במצב החטופים ובהמשך ההשתמטות.
גורמים ממשלתיים תולים את ההידרדרות בהתנהלותו של נתניהו בתחום המינויים בפסיקת בג"ץ נגד מינויו של רואי כחלון כנציב מדינה קבוע. מאז אותה החלטה, ובפשרה עם בג"ץ שעליה התעקש נתניהו, מונה כחלון כממלא מקום, חסר סמכויות כמעט.
בג"ץ קבע בפסק הדין שפרסם לאחרונה בנוגע לדרך בחירת הנציב כי ההחלטה באשר לאופן המינוי של הנציב נגזרת, בין השאר, מאופן התנהלות הממשלה. אם ההליך היה מתנהל על מי מנוחות, בג"ץ לא היה צריך להתערב.
אלא שנתניהו מצפצף על בג"ץ, תקע לשופטיו אצבע בעין, התעקש על מינויו של כחלון והדבר בעצם גרר את בג"ץ לקבוע מסמרות בעניין מינוי נציב וראש שב"כ. בינתיים נתניהו פנה שלשום לבג"ץ באמצעות עורך דין חיצוני, דוד פטר, בבקשה לקיים דיון מורחב בהחלטת בג"ץ שבחירת הנציב תהיה בהליך מיכרזי ותחרותי.
בבקשה נטען כי "פס"ד יצר יש מאין, מצב משפטי חסר תקדים אשר סותר את החוק, סותר הלכה קודמת שנפסקה פה אחד, סותר את האופן שבו יושם החוק מקדמת דנא, סותר את הכללים המקובלים ביישום המשפט המינהלי וסותר את הרציונלים הדמוקרטיים הבסיסים ביותר, וכל זאת תוך הנמקה הנעדרת מקורות נורמטיביים פורמליים, אך רוויה בשיקולים פוליטיים, חברתיים וסובייקטיביים".
אופן קבלת ההחלטות של נתניהו לגבי חלק מהמינויים תמוה עד כדי שערורייתי. באחרונה פורסם שאת ההחלטה על מינויו של זיני לראש השב"כ קיבל במכוניתו בשיחה בת כמה דקות עמו בבסיס צבאי (מבלי לעדכן את הרמטכ"ל בזמן אמת).
ברשת הופצו סרטונים מביקורו בשבוע שעבר של נתניהו בעצרת המסורתית בישיבת "מרכז הרב" בירושלים לרגל יום איחוד הבירה. נתניהו בתקופת כהונתו מקפיד להגיע בכל שנה לעצרת הזו שבה הוא זוכה לתשואות. הוא פגש שם את מנכ"ל הרבנות הראשית יהודה כהן.
לפי גורמים פוליטיים, כך נודע לכלכליסט, ראש הלשכה של נתניהו, צחי ברוורמן, שאל את כהן אם הוא מנכ"ל, ואם הוא רוצה לשמש כמ"מ נציב שירות המדינה - וכהן השיב בחיוב. כך בעצם נולד המינוי השערורייתי הזה. אם יועציו של נתניהו היו מחפשים חומר בגוגל על יהודה כהן, היו מגלים הרבה פרטים שהיו מוציאים את החשק למנותו. כמו דו"חות של מבקר המדינה על כהן בתפקידים קודמים, ומכתבים של המשנה ליועמ"שית כרמית יולס נגד התנהלותו של כהן ברבנות.
זאת ועוד, נציבות שירות המדינה מקיימת חקירה נגד כהן בחשד לכאורה של אי־סדרים כספיים, התנהגות בלתי תקינה, עקיפה של הוראות הייעוץ המשפטי של הרבנות, התעלמות מהוראות מינהליות אחרות, פגיעה במערך האכיפה של הכשרות, והתעמרות בעובדים.
שר הדתות מיכאל מלכיאלי פנה בשנה האחרונה כמה פעמים לנציב דאז פרופ' דניאל הרשקוביץ בדרישה להדיח את כהן ממנכ"לות הרבנות. בירור שנעשה בנציבות גילה שיש מורכבות בעניין והדבר לא פשוט כי יש להקים ועדת איתור, מכיוון שמונה בדרך זו לתפקיד.
השר מלכיאלי שלל אשתקד חלק מסמכויותיו של יהודה כהן בנושא התקשרויות עם ספקים, תוך האשמה על חריגה מחוק התקציב שהינה עבירה, כשאישר תקציבים שאין לו סמכות לאשר ולעומת זאת הקפיא תקציבים אחרים.
במכתב מיולי 2024 הודיע מלכיאלי כי "החל מהיום ועד סוף 2024 ועדת המכרזים תנוהל במשרד לשירותי דת ולא ברבנות. ועדת המכרזים תאשר עוד היום העסקת נותני שירותים במחשוב ורכישות חיוניות. הממונה על תחום המידע במשרד לשירותי דת ישמש כממונה לעניין ברבנות". גורמים ממשלתיים טוענים כי התכתבות זו כלפי מנכ"ל משרד מכהן (כלומר מנכ"ל הרבנות) היא חריפה וחסרת תקדים.
קודם לכן, באפריל 2024, כתב בני מנחם, סגן החשכ"ל, ליהודה כהן מכתב ביקורת על החלטתו להמשיך להעסיק אשה בשם נועה אפריאט כנותנת שירותים בנושא מחשוב, תוך התעקשות להמשיך להעסיקה ולשלם לה שעות בלי אישור של החשב. "לאחר כניסתך לתפקיד המנכ"ל נתת הנחיה שכל חשבונות הספקים נדרשים לאישורך ובמשך תקופה ארוכה לא אישרת (אותם). מדובר בפגיעה קשה בספקים... לעניין ניתנו הנחיות ברורות, לאור האמור הופתענו לשמוע שאתה מסרב להסכמים לביצוע התשלומים ועליך לפעול בהתאם להנחיות חשכ"ל".
השורה התחתונה היא שחוות דעת משפטיות של משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה לא יאפשרו את מינויו של כהן כממלא מקום הנציב. מעניין כיצד ינהג נתניהו.
מלשכת יהודה כהן נמסר: "מנכ"ל הרבנות מודה לרה"מ על הבעת האמון ומסירת האחריות לתפקיד נציב שירות המדינה הזמני. בכוונתי למלא את התפקיד באחריות ובמקצועיות".
