המועמד של נתניהו למ"מ נציב שירות המדינה נחקר על ידי הנציבות עצמה בשורת חשדות
רה"מ מטיל את התפקיד על מנכ"ל הרבנות יהודה כהן לשלושה חודשים, לאחר שמועמדו הקודם עדן בר טל ויתר עליו בשל מגבלות שהטילה עליו היועמ"שית; אבל נציבות שירות המדינה עורכת חקירה נגד כהן במספר חשדות, ובהם אי סדרים כספיים, התנהלות בלתי תקינה והתעמרות בעובדים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב (ד') כי החליט למנות את מנכ"ל הרבנות הראשית, יהודה כהן, לנציב שירות המדינה. ההחלטה היא למנות אותו לתקופה של שלושה חודשים עם אפשרות להארכה נוספת. נתניהו ביקש את עמדת ממלאת מקום היועמ"שית במשרד ראש הממשלה למינויו. יצוין כי לפי הכללים נתניהו אמור להתייעץ בעניין עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. במקביל גורמים ממשלתיים מעריכים כי המינוי של כהן כממלא מקום הנציב לא ייצא אל הפועל בשל חקירה שמתנהלת נגדו בנציבות שירות המדינה, שעליה הוא אמור להיות ממונה, והיא נמצאת בעיצומה.
הליך מינויו של כהן למנכ"ל הרבנות הראשית החל בתקופת שר הדתות הקודם מתן כהנא והסתיים בתקופת שר הדתות הנוכחי מיכאל מלכיאלי. הוא שימש בעבר בין היתר כמנכ"ל המועצה המקומית מעלה עירון, מנכ"ל המועצה המקומית ביר אל-מכסור וראש המועצה המקומית בוקעאתא (ממונה משרד הפנים). הוא גדל במוסדות הציונות הדתית.
כאמור, אגף החקירות בנציבות שירות המדינה החל אשתקד בחקירה ברבנות הראשית שכללה את כהן עצמו, בין היתר בחשד לכאורה שפעל למען הכנסת בית דין פרטי של מקורב לחבר מועצת הרבנות הראשית לרשימת בתי דין המגיירים, וזאת בניגוד לדין. עוד נבדקה טענה שלפיה כהן נמנע מלהסיר את בית הדין הזה מהרשימה למרות הוראה של יועמ"ש הרבנות הראשית. החקירה החלה באגף המשמעת בנציבות. סעיפי חשד נוספים כוללים אי סדרים כספיים, התנהגות בלתי תקינה, עקיפה של הוראות הייעוץ המשפטי של הרבנות, התעלמות מהוראות מינהליות, פגיעה במערך האכיפה של הכשרות והתעמרות בעובדים.
גורמים ממשלתיים הביעו ביקורת על התנהלותו של נתניהו שפנה למנות את כהן מבלי שבדק תחילה אם יש כנגדו חקירה בנציבות שירות המדינה.
לדברי הגורמים, "מדובר במצב הזוי שבו מי שמוצע על ידי נתניהו לכהן כממלא מקום הנציב ויהיה מופקד על אגף המשמעת ואגף החקירות, נחקר על ידי שני האגפים הללו. לפיכך, הוא לא יוכל לכהן כממלא מקום הנציב. אם בארזים נפלה שלהבת איך יגיבו איזורי הקיר?". הם הוסיפו כי גם נגד רואי כחלון, ששימש כממלא מקום נציב שירות המדינה והוצע אף הוא על ידי נתניהו, מתנהלת חקירה משמעתית שטרם הסתיימה בחשד לניפוח קורות חיים, אבל היא לא מטופלת על ידי הנציבות אלא על ידי משרד המשפטים. גורמים פוליטיים טוענים שכהן מקורב ליו"ר ש"ס אריה דרעי, וגם לליכוד.
כהן סירב לפניית כלכליסט להגיב על חקירת הנציבות כנגדו. בהודעה שפירסמה הערב הרבנות הראשית מטעמו נמסר כי "אני מודה לראש הממשלה על הבעת האמון ומסירת האחריות לתפקיד נציב שירות המדינה הזמני. בכוונתי למלא את התפקיד באחריות ובמקצועיות, תוך שמירה על מעמדה וסמכותה של הרבנות הראשית לישראל".
סאגת נציב שירות המדינה
ההודעה על המינוי מגיעה לאחר שהמועמד הקודם של נתניהו, מנכ"ל משרד החוץ עדן בר טל, הודיע כי הוא מסרב לשמש בתפקיד. זאת, לדבריו, עקב חוות דעת של היועמ"שית גלי בהרב מיארה המצמצמת את סמכויותיו בתפקיד זה. לדברי בר טל, "לאחר עיון בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה ולנוכח המגבלות המשמעותיות שהוצגו במסגרתה באשר להיקף הסמכויות שיינתנו לי ככל שתוטל עליי המשימה, הגעתי למסקנה כי במסגרת זו לא ניתן למלא את התפקיד כנדרש".
מדובר במכתב ששלח המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון לצחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יומיים לאחר ההודעה על מינויו של בר טל. במכתב נכתב כי "הטלת תפקיד זמנית זו מעוררת חשש ממשי ליצירת תקדים מוקשה של מינויים קצרי טווח בעלי תפקידים המאופיינים בזיקה פוליטית למשרות בכירות הכוללות היבטי שמירת סף. אם בסופו של דבר יוטל התפקיד כממלא מקום על בר טל, הדבר כרוך במגבלות משפטיות שיוטלו עליו בתקופת כהונתו הקצרה. בין היתר הוא יהיה מנוע מלעסוק במינויים קבועים של נושאי משרה בשירות הציבורי ובהחלטות אחרות בעלות השלכות רחבות או ארוכות טווח, בצד מגבלות שיחולו על החלטות הנוגעות למשרד החוץ".
נתניהו פנה כאמור במכתב לעו״ד אורלי פישמן, מ"מ היועצת המשפטית במשרדו, שבו כתב לה: "לאחר שמר עדן בר טל הודיע לי שהוא מוותר על תפקיד מ"מ נציב שירות המדינה בשל המגבלות המשמעותיות שהטיל עליו הייעוץ המשפטי, ובשל הצורך הדחוף במ"מ נציב, בכוונתי להטיל את התפקיד על מר יהודה כהן, שמכהן היום כמנכ"ל הרבנות הראשית (במקביל לתפקידו כמנכ"ל), וזאת לתקופה של שלושה חודשים או עד למינוי קבוע לפי המוקדם".
נתניהו ציין עוד במכתב כי "בהתאם לסעיף 23א לחוק, הטלת התפקיד כאמור טעונה התייעצות עם נציב שירות המדינה. מכיוון שמדובר בהטלת תפקיד נציב שירות המדינה עצמו והחוק שותק בעניין, אני פונה לייעוץ המשפטי לצורך קיום התייעצות בקשר להטלת התפקיד האמורה". הוא הוסיף במכתבו: "בשל דחיפות המינוי וכפי שנעשה במרבית המקרים של הטלות תפקיד מאז ומעולם, אבקש לקבל את עמדת הייעוץ המשפטי בכתב בתוך 24 שעות ממועד קבלת מכתב זה".
מאז דצמבר 2024, אז סיים את תפקידו פרופ' דניאל הרשקוביץ, נציבות שירות המדינה מתנהלת ללא נציב קבוע. נתניהו מנסה למנות ממלא מקום לנציב שירות המדינה מאחר שהוא מסרב למלא לפי שעה את פסיקת בג"ץ שמחייבת אותו למנות את הנציב בהליך תחרותי ובמכרז. נתניהו זקוק לכך שפקיד כלשהו ישמש כממלא מקום הנציב מכמה הסיבות: הראשונה היא שהנציב (וממלא מקומו) הוא חבר בוועדה למינוי בכירים, שאמורה בין היתר לבחון את מינוי ראש השב"כ. נתניהו הודיע בסוף השבוע על מינוי האלוף דוד זיני לתפקיד, אלא שלא ניתן לכנס את הוועדה כעת מאחר שהיא נמצאת בהרכב חסר.
מינויו של נציב שירות המדינה, או לפחות ממלא מקום, נדרש לנתניהו גם על מנת לכנס את ועדת המינויים, שתתבקש להאריך את מינויה של דרורית שטיינמץ כמ"מ מנכ"ל משרד רה"מ - ועוד מינויים נוספים.
במקביל, על מנת לעקוף את פסיקת בג"ץ, הממשלה מקדמת בימים אלו הצעת חוק לשינוי אופן הבחירה של נציב שירות המדינה. לפי ההצעה, בחירת הנציב תתבצע ללא הליך תחרותי וללא חובת מכרז. עוד מוצע כי רה"מ יוכל למנות ממלא מקום זמני לנציב שירות המדינה במקרה שהמשרה מתפנה לתקופת כהונה שלא תעלה על חצי שנה, עם אופציה להארכת התקופה באישור הממשלה.
היועצת המשפטית לממשלה בהרב מיארה מתנגדת להצעת החוק. לטענתה, "הצעת החוק דנן, על כלל רכיביה, צפויה לפגוע קשות בעצמאותו, במקצועיותו ובאי-תלותו של נציב שירות המדינה, וממילא אף להסב נזק משמעותי לאופיו הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי כולו ולציבור כולו. משכך, עמדתנו היא כי יש להתנגד להצעת החוק".
