דו"ח המבקר
מחדל קצבאות הסיעוד: הביטוח הלאומי יגיע לחדלות פירעון מוקדם מהצפוי
דו"ח מבקר המדינה מתריע: הממשלה מתעלמת מהזדקנות האוכלוסייה; אין גורם מתכלל, אין תוכנית לאומית - וצעדים אסטרטגיים שעליהם הוחלט אינם מבוצעים. המדיניות הזו הקדימה את חדלות הפירעון הצפויה של הביטוח הלאומי ב-6 שנים - ל-2035. במרכז המשבר עומד זינוק בקצבאות הסיעוד בשל הפסקת הבדיקות
דו"ח מבקר המדינה על המוכנות להזדקנות האוכלוסייה משרטט מחדל של חוסר מוכנות, היעדר תוכנית לאומית, אי קיום דיונים בממשלה והימנעות מקביעת גורם מרכז ומתכלל. במרכז המחדל עומד זינוק של פי שלושה בתקציב קצבת הסיעוד של הביטוח הלאומי מ-7 מיליארד שקל ב-2018 ל-21 מיליארד ב-2025, כאשר רוב הזינוק נגרם בשל הענקת הזכאות ללא בדיקות. המדיניות הזאת מאיימת למוטט את היציבות האקטוארית של הביטוח הלאומי, והקדימה את שנת חדלות הפירעון של הביטוח הלאומי (איפוס העתודות השמורות באוצר) ב-6.3 שנים ל-2035.
מהדו"ח עולה שהרפורמה בסיעוד של הביטוח הלאומי יצאה לחלוטין מכלל שליטה. מספר הקשישים הזכאים לגמלת סיעוד יותר מהוכפל מכ-180 אלף ב-2018, ערב הרפורמה בסיעוד, ל-392 אלף ב-2025. בשנים 2018-2025 גדלה האוכלוסייה בגיל פרישה ב-17%, ואילו מספר מקבלי גמלת סיעוד קפץ ב-118%.
מספר התביעות לביטוח סיעודי זינק מ-91 אלף ב-2018 ל-135 אלף ב-2024 (48%) ומקצב גידול שנתי של 2.5% ל-8%. שיעור התביעות שאושרו זינק מ-52% ב-2018 ל-71% ב-2019, אבל לאחר מכן ירד בהדרגה ל-58% ב-2024. עוד הקלה משמעותית במדיניות היתה קביעה שלפיה בתביעות להחמרת הרמה הסיעודית לא ניתן יהיה להפחית את הקצבה, רק להעלות, כלומר לא יהיה כל סיכון בהגשת התביעה. מספר התביעות להחמרה עלה מ-49 אלף ב-2018 ל-163 אלף ב-2024 (233%).
כתוצאה ממדיניות חסרת אחריות זו, שיעור זכאי קצבת הסיעוד מכלל האזרחים בגיל פרישה הוכפל מ-16% ל-30%, פי 2.5 מממוצע ה-OECD שעומד על 12%. אף שאומדן אגף הקציבים לתוספת בקצבת הסיעוד עמד על 1.3 מיליארד שקל לשנה, התוספת גדלה מאז פי 11 ל-14 מיליארד שקל. מתחזית שביצע משרד מבקר המדינה עולה כי ללא שינוי במדיניות הביטוח הלאומי, יעלה שיעור הקשישים הסיעודיים לכ-34% מאוכלוסיית הקשישים ב-2030, וההוצאה על הסיעוד צפויה להגיע לכ-40 מיליארד שקל בשנה
מתברר שסיבה מרכזית לגידול העצום בעלות קצבת הסיעוד היתה מעבר הביטוח הלאומי להערכת תלות באמצעות מסמכים ולא פנים אל פנים. ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שנוהגת כך. המבקר השווה את הערכות התלות של הביטוח הלאומי לאלה של אחת מקופות החולים וגילה שהביטוח הלאומי נדיב יותר ב-1.7 רמות סיעוד בממוצע. הוא חישב שהפער הזה שווה ל-9.5 מיליארד שקל בשנה. המבקר קובע ש"מדובר בעלות עודפת עצומה". עוד היבט שעודד מאוד את הגשת הבקשות לקצבת סיעוד היה האפשרות לקבל חלק מהקצבה או את כולה בכסף. 81% מהזכאים בוחרים באפשרות זו וב-2015 הם קיבלו 6.7 מיליון שקל בכסף, כלומר כשליש מסכום הקצבה.
כמו כן מותח מבקר המדינה ביקורת על כך שהליך חקיקת הרפורמה בסיעוד נעשה ללא ליווי וייעוץ אקטוארי. למרות המצב החמור של עתודות הביטוח הלאומי, הממשלה לא דנה במשבר האקטוארי ולא גיבשה צעדים לדחיית מועד חדלות הפירעון. המבקר קובע כי "כתוצאה מהתנהלות הביטוח הלאומי נפגעה האיתנות הפיננסית של המוסד. היא מגדילה את הסיכון שהמוסד יידרש לקיצוצים חדים או להעלאות דמי ביטוח בעתיד".
אין תוכנית רב שנתית, אין גורם מתכלל
מאז 1975 הולכת וגדלה אוכלוסיית בני ה-65 ומעלה בישראל, ומגמת הזדקנות האוכלוסייה צפויה להימשך ביתר שאת גם בעשורים הקרובים. קבוצת הגיל הזו צפויה לגדול מ-1.3 מיליון איש שהם 13% מהאוכלוסייה בשנת 2025 ל-2 מיליון איש שהם 15% מהאוכלוסייה ב-2050.
בשנת 2015 הגדירה הממשלה את הזדקנות האוכלוסייה כאתגר כלכלי-חברתי. אלא שההחלטה נותרה בגדר מילים ריקות. הממשלה לא הכינה תוכנית רב שנתית להתמודדות עם הזדקנות. חמור מכך, "נושא ההזדקנות נותר ללא גורם מתכלל וללא אסטרטגיה סדורה". המבקר קובע ש"מצב זה מוביל לניצול לא מיטבי של משאבים ולחוסר עקביות במדיניות, ופוגע ביכולת המדינה להיערך באופן אפקטיבי להזדקנות האוכלוסייה. בשאלון שהפיץ המבקר, כ-70% מגופי הממשל העוסקים בהזדקנות דיווחו כי מידת שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים היא בינונית ואף פחות מכך.
בהחלטה מ-2015 אימצה הממשלה ארבעה כיווני פעולה להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה. המבקר קובע שהם לא יושמו או יושמו באופן חלקי. כאמור המצב החמור ביותר הוא בתחום הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי. בין 2020 ל-2025 הוקדמה שנת איפוס עתודות הביטוח הלאומי ב-9 שנים - מ-2044 ל-2035, כאשר קצבאות הסיעוד היו אחראיות ל-70% מהאסון האקטוארי המתקרב.
כמו כן גיל הפרישה לא הוצמד לתוחלת החיים. גיל הפרישה של גברים נותר 67, ושל נשים עולה בהדרגה ל-65. זאת כאשר תוחלת החיים של גברים בישראל עמדה ב-2024 על 81.4 שנים ושל נשים - על 85.5.
שיעור ההשתתפות בשוק העבודה (מועסקים או מחפשי עבודה) בגילאי 67-74 צפוי להגיע ב-2030 ל-27% בקרב נשים ול-39.9% בקרב גברים. הוא אינו צפוי לעמוד ביעדי הממשלה לשנה זו שעומדים על 28.5% לנשים ו-43.5% לגברים.
זאת ועוד, בשנים 2020-2023 נרשמה ירידה של 16% במספר מיטות האשפוז הגריאטרי מ-65 ל-1,000 בני 75 ומעלה, ל-55 מיטות. בשנים 2020-2024 , כמעט שלא השתנה מספר הרופאים הגריאטריים.
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "כפי שאמר המבקר, יש במדינה למעלה מ-1.2 מיליון אזרחים ותיקים שתוחלת החיים שלהם עלתה ב-16% בשנים האחרונות. כמו – כן, כל ביטוחי הסיעוד הפרטיים(!) בוטלו. למזלנו, הביטוח הלאומי הוא לא חברה פרטית ולא מציג שורות רווח על גבם של האזרחים אלא מחויב לתת שירות למקימי המדינה ששילמו כל חייהם ביטוח לאומי וזכאים לקצבה ביום שמצבם הבריאותי נדרש לכך.
"קצבאות הסיעוד עברו רפורמה בשנת 2018 לאחר שנים שאזרחים ותיקים לא קיבלו את כספם ולאחר ביקורת ציבורית קשה על ההתנהלות מולם, ומבקר המדינה כתב על כך רבות. זה הזמן להזכיר שקצבאות הסיעוד מותנות ברף הכנסות וניתנות לנזקקים ביותר. תפקיד הביטוח הלאומי הוא לשמור ולהגן על האזרחים הוותיקים ולתת להם סיוע בזכות ולא בחסד".
