דעהלהייטק הישראלי אין ארץ אחרת
דעה
להייטק הישראלי אין ארץ אחרת
הוצאת כספים מהמדינה אמורה לגדר תרחיש קיצוני כגון פגיעה בזכות הקניין, אבל היא לא יעילה לרוב החברות הישראליות שמושקעות בישראל, ובמידה רבה "תקועות" בה ללא יכולת לגדר את הסיכון. כולנו באותה הסירה ולכן חשוב להבין את הנושאים המשפטיים שעל הפרק, וכיצד הם עשויים להשפיע על כולנו, חברות ואזרחים
הוצאת כספים מהמדינה אמורה לגדר תרחיש קיצוני כגון פגיעה בזכות הקניין, אבל היא לא יעילה לרוב החברות הישראליות, מאחר ותרחיש כזה הוא בכלל סכנה קיומית לתעשייה הישראלית, ולמדינת ישראל כולה.
לדעת רבים, ההסתברות לתרחיש קיצון כזה עלתה בשבועות האחרונים לכלל החברות הפועלות בישראל. להבדיל מחברות זרות שיכולות לגדר את הסיכון, זה לא באמת רלוונטי לחברות הישראליות, ללא קשר להיכן הן מחזיקות את חשבונות הבנק שלהן. אלא אם כן החברה יצאה לחלוטין מהמדינה, מה שהופך את ההחלטה למהותית, שיידרשו שנים כדי להוציאה לפועל.
אפספלייר (וכך גם רוב החברות הישראליות), מושקעת עמוק (All-In) במדינת ישראל. מפעל החיים שלנו מחובר לעתידה של המדינה, לטוב ולרע. על אף ששליש מ-1,500 העובדים שלנו פזורים ב-20 משרדים בכל העולם, והרוב המוחלט של ההכנסות לא מגיע מישראל, אין לנו רצון, או אפשרות לעזוב. אנחנו בחרנו להקים את מרכז הפעילות שלנו כאן, מטעמי ציונות וגם כי אנחנו מאמינים שזה היתרון התחרותי שלנו. אנחנו בונים את ענקית הטכנולוגיה הבאה ורוצים להיות מסוגלים לומר בגאווה גם בעוד 20 ו-50 שנה שזה בזכות היותה ישראלית. לכן אנחנו חייבים להילחם על על התעשייה, על המדינה, על הבית. אין לנו ארץ אחרת.
יתרה מכך, תרחיש הבלהות של "ריצה אל הבנק" (Run on the bank) הינו סיכון קיצון נוסף, הנובע בין היתר מאפקט עדר שלא בהכרח קשור ישירות להגנה על זכויות אדם בסיסיות כמו זכות הקניין. סיכון זה עשוי גם להתממש כאשר הפחד גובר על הרציונל. אני לא חושב שאנחנו שם, ולדעתי הוצאת כספים מישראל לא מגדרת את הסיכון, אלא עלולה להוסיף סיכון מאקרו נוסף למשק הישראלי ובכך לכל החברות הפועלות בישראל.
ברמה הפרגמטית, החברות הישראליות כל כך מושקעות בישראל, ובמידה רבה "תקועות" בה ללא יכולת אמיתית לגדר את הסיכון הזה. כולנו כאן באותה הסירה ולכן חשוב להבין את הנושאים המשפטיים שעל הפרק, וכיצד השינויים עשויים להשפיע על כולנו, חברות ואזרחים.
לדוגמא: זכות הקניין הינה זכות בסיסית המעוגנת בחוק יסוד. זכות זו מוגנת ע"י בית המשפט העליון. מה זה אומר? אם הכנסת חוקקה חוק חדש המפר את זכות הקניין לאדם, קבוצה (מיעוט), או חברה, ביכולת של בית המשפט לבטל חוק זה במידה והפגיעה היא לא מידתית, פשוט כי הוא עומד בסתירה לחוק יסוד, שחוקקה אותו הכנסת.
בנוסף - אדם, קבוצה, או חברה שרואים עצמם נפגעים מחוק חדש כזה או אחר, יכולים לפנות לבג"ץ על כך שזכות בסיסית שלהם (שמקורה בחוקי היסוד של הכנסת) נפגעה. בית המשפט יבדוק, ויוכל לפעול אם ימצא שבאמת ישנה פגיעה כזו - שעומדת בסתירה לעמדת המחוקק שנקבעה באותו חוק יסוד.
עם פסקת ההתגברות המוצעת, בית המשפט יהיה מוגבל מאוד ביכולת שלו להגן עלינו, ולא ניתן יהיה לבטל חוק הפוגע בזכויות הבסיסיות שלנו, כמו זכות הקניין. כך לדוגמא במקרי קיצון הממשלה תוכל להלאים מניות, חשבונות בנק, ונכסים אחרים. אם תרחיש כזה יקרה, זו תהיה סופה של המדינה כפי שאנחנו מכירים אותה, ובתוך כך גם של התעשייה בכלל וההייטק בפרט. משקיעים לא אוהבים סיכונים מיותרים, ומדינה ללא מערכת איזונים ובלמים היא דגל אדום בוהק לכל משקיע. המשמעות היא, שאמנם יש לנו חוקי יסוד לשמירה על זכויות הפרט, אבל ללא מערכת איזונים ובלמים, הממשלה יכולה להפר אותם ללא כל בקרה.
גידור סיכונים חשוב לכלל החברות. אני גם יכול להבין את ההחלטה של חברות מסוימות להוציא את הכספים שלהן מהמדינה מתוך רצון טוב להביא לתודעה ציבורית נושא קריטי לכולנו. כל אחד ואחת מאיתנו צריכים/ות לחשוב ולהגן על הזכויות הבסיסות שלנו כמו זכות הקניין. כל אזרח צריך לשאול את עצמו למה הממשלה, כזו או אחרת, צריכה כוח המאפשר פגיעה אנושה כל כך בזכויות הבסיסיות ביותר שלנו? האם וכיצד הממשלה הולכת להשתמש בכוח ובסמכויות הנוספות שהיא מבקשת לעצמה באמצעות השינויים המוצעים? במידה והממשלה באמת צריכה לשלול זכויות מסוימות על מנת לבצע את תפקידה, האם כדאי להביא את הנושא לסדר היום הציבורי? ובמילים אחרות: האם אנחנו צריכים "לסמוך" על הממשלה שלא תשתמש בכוח הזה? ואם הכוח הזה הוא לא לגיטימי, אולי כדאי להגבילו מלכתחילה?
כל אחד ואחת מאיתנו צריכים וצריכות לעשות את חשבון הנפש הזה ולדמיין בשלטון ממשלה של "הצד השני". מה יגן על הזכויות הכי בסיסיות שלך כמו זכות הקניין, הפרטיות, חופש הדת או חופש הביטוי?
כולנו באותה סירה. כולנו רוצים ביטחון, חינוך טוב, בריאות, שוויון, הכלה, וכלכלה טובה. האחריות היא עלינו להתלכד סביב הנושא, לעבוד ביחד, ולדאוג בצורה עניינית לעתיד המדינה שלנו.
אין לנו ארץ אחרת. בינתיים.
אורן קניאל, מנכ״ל ומייסד AppsFlyer
