פרשנות
לוין הכריז: אני החוקר, השופט והתובע
שר המשפטים קובע בעצמו שהיועצת המשפטית "מנועה" מלעסוק בפרשת הדלפת הסרטון מבסיס שדה תימן – ודורס בשרירות את הפרדת הרשויות ופסיקת בג"ץ
מכתבו של שר המשפטים יריב לוין ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה הוא פסגה חדשה, גבוהה אף יותר מהחלפת המנעול. פסגה חדשה לביטול וזלזול. ביטול עקרון הפרדת הרשויות וזלזול בוטה במעמד היועצת. שניהם לא זרים לשר, הם מרכיב מרכזי בהפיכה המשטרית, ועדיין מותר להיבהל בכל פעם מחדש.
לוין פונה ל"עו"ד גלי בהרב-מיארה", לא היועצת המשפטית לממשלה. מבחינתו, היא לא בתפקיד מאז פוטרה בידי הממשלה. מבחינתו, צו בג"ץ שמותיר אותה בתפקיד עד ההכרעה בעתירות נגד פיטוריה כמוהו כקליפת השום. פיסת נייר ותו לא.
לוין "קובע" שבהרב-מיארה מנועה מלעסוק בפרשת הדלפת הסרטון מבסיס 'שדה תימן'...בעבירות השיבוש שבוצעו לכאורה...בנושא מינוי מ"מ או מחליף לפצ"רית. והוא מנמק: "מניעה זו נובעת ממעורבותך האישית בעניינים נשוא החקירה". את סמכותו לכאורה הוא קונה מכוח חוק שירות המדינה שעניינו הטלת תפקיד של נושא משרה המנוע מלעסוק בעניין מסויים על עובד מדינה אחר".
וכאן טמון הכשל, או שמא הסכנה שמגלם לוין לדמוקרטיה הישראלית – הוא קובע שקיימת מניעות. הוא החוקר, המאשים והפוסק. לא בית משפט. כמיטב המסורת הקלוקלת שמאפיינת שרים נוספים בממשלה, משים עצמו לוין לפרשן מוסמך של הדין. והוא גם מקרב את היועצת לעמדת חשודה ואולי אפילו נאשמת בפרשה בשל "מעורבותך האישית בענייני החקירה ומן ההסתברות הגבוהה שלכל הפחות עדותך תידרש בעניין זה".
לשר המשפטים, כמו לציבור כולו, יש ציפייה לגיטימית מהיועצת שתבהיר עד כמה ידעה על מעורבותה בהדלפה של הפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי כבסיס לעמדה שהגישה היועצת לבג"ץ. מכאן שהיה מקום למכתב מסוג אחר לגמרי. אולי לא מכבד, כי זה למעלה ממסוגלותו הרגשית של השר, אבל ענייני ומאופק יותר. כזה שמבקש את ההבהרות הנחוצות ולא קובע בנחרצות שהיועצת מנועה מלטפל על סמך ספקולציה שטרם הובהרה.
לוין חשף שוב את השטנה המפעפעת בו כלפי מערכת המשפט. הוא עט על ההזדמנות לכרוך את היועצת עם הפצ"רית כדי לדרדר לתהום את שתיהן. במכתבו מונחת כבר ההנחה שהיועצת היא שותפה לפשע. חובתה של היועצת להבהיר את מעורבותה, ובכל מקרה הסמכות להטיל עליה מגבלות היא אך ורק של בג"ץ ולא של פוליטיקאי שמבקש להטמיע כאן תקדים מסוכן ביותר שבו שר מנחית הוראות והגבלות על היועצת המשפטית מבלי לשים לב (ואולי תוך שימת לב) שבכך הוא מצעיד את ישראל צעד גדול לקראת תהום הדיקטטורה.
יש גם אפשרות שהיועצת תחליט שהיא מנועה מהמשך טיפול בפרשה ותמנה מישהו שייטול את ההובלה. זה כבר קרה בעבר, אומר בכיר לשעבר במשרד המשפטים. אבל חלילה לנו מהמצב ששר ימנה אישית חוקרים ותובעים.
