קריסת קבוצת הנדל"ן פרסונל: הנאמנים מבקשים לתבוע בנקים ב-480 מיליון שקל
ב-2024 קרסה פרסונל, שפעלה בתחום ההתחדשות העירונית, והפסיקה לשלם ריבית למאות משקיעים; כעת מבקשים הנאמנים להגיש תביעות נגד דיסקונט ומזרחי טפחות, בטענה כי אפשרו העברת כספי משקיעים לקבוצה - ללא פיקוח ובקרה
נאמני קבוצת הנדל"ן פרסונל, שקרסה ב־2024 והותירה חובות של מאות מיליוני שקלים למשקיעים פרטיים, מבקשים מבית המשפט המחוזי מרכז לאשר להם להגיש תביעות בסכום כולל של יותר מ־480 מיליון שקל נגד הבנקים דיסקונט ומזרחי טפחות. לטענת הנאמן רו"ח שלומי פיליבה, הבנקים אפשרו העברת כספי משקיעים מחשבונות נאמנות לחשבונות של חברות הקבוצה, ללא פיקוח ובקרה מספקים על השימוש בכספים. הבקשה הוגשה היום (ב') באמצעות עו"ד שאול קוטלר, שנשכר לצורך בדיקת התנהלות הבנקים; זאת, לאחר שעו"ד דורית לוי טילר, המשמשת אף היא נאמנת של פרסונל, אינה צד להליך זה מאחר שמשרדה מייצג בין היתר בנקים.
מדובר בהתפתחות משמעותית בהליכי חדלות הפירעון של פרסונל. עד כה התמקדו הנאמנים בניסיונות להתחקות אחר מאות מיליוני השקלים שנעלמו מחשבונות הקבוצה, להשיב כספים שהועברו לשותפים עסקיים ולבדוק את אחריותם של בעלי השליטה. כעת הם מבקשים להרחיב את מעגל הגורמים שמהם ניתן יהיה להיפרע גם אל הבנקים שבהם התנהלו חשבונות הנאמנות. לפי הבקשה, התביעה המתוכננת נגד דיסקונט עומדת על יותר מ־105 מיליון שקל, ולצדה מבוקש אישור לתבוע גם את מזרחי טפחות. סכום התביעות הכולל עולה על 480 מיליון שקל.
קריסת קבוצת פרסונל נחשפה בכלכליסט ביולי 2024; החברה הפסיקה לשלם ריבית למאות משקיעים שהלוו לה את כספם. הקבוצה, שהייתה בשליטת אלון מורן ואלישע אלישי להב, פעלה בתחום ההתחדשות העירונית באמצעות עשרות חברות. המודל העסקי שלה התבסס על גיוס הלוואות ממשקיעים פרטיים, בין היתר באמצעות סוכני ביטוח, תמורת ריבית שהגיעה לכ־9% בשנה. הכספים נועדו לממן פרויקטים של התחדשות עירונית שביצעה הקבוצה, כחלופה למימון בנקאי.
אלא שבדיקת הנאמנים העלתה כי מתוך כ-739 מיליון שקל שגויסו לאורך השנים, הוחזרו למשקיעים כ-214 מיליון שקל בלבד, כך שהחוב למלווים הפרטיים נאמד ב-525 מיליון שקל. הנאמנים טענו בעבר כי הקבוצה התנהלה לכאורה במתכונת של הונאת פונזי, שבה כספים ממשקיעים חדשים שימשו לתשלום התחייבויות למשקיעים קודמים. במרץ 2025 פתחו רשות ניירות ערך ולהב 433 בחקירה גלויה נגד הקבוצה ובעלי השליטה, בחשד לעבירות מרמה, גניבה בידי מורשה, הלבנת הון וגיוס כספים ללא תשקיף.
בלב הבקשה הנוכחית עומד מנגנון העברת כספי המשקיעים. אלה הופקדו בחשבונות נאמנות, שנועדו להבטיח כי הכסף יועבר לפרויקט שלשמו ניתנה ההלוואה, ורק בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכמי ההשקעה. לטענת הנאמנים, בפועל הועברו כספים מחשבונות אלה לחברות שונות בקבוצה, ולעיתים נעשה בהם שימוש להחזר חובות ולצרכים אחרים שאינם קשורים לפרויקט שלשמו גויסו.
לטענתם, הבנקים לא היו רק גורם טכני שביצע הוראות להעברת כספים. היקף הפעילות בחשבונות, דפוסי ההעברות והמידע שהיה ברשותם היו צריכים לעורר חשד ולהוביל לבדיקות ולמניעת העברות חריגות. בבקשה נטען כי כבר בשלבים מוקדמים הופיעו סימני אזהרה, אך הכספים המשיכו לזרום לחשבונות הקבוצה.
הנאמנים מציגים גם את היקפי הפעילות בחשבונות: בין 2019 לנובמבר 2020 הופקדו בחשבונות הנאמנות בדיסקונט כ-153 מיליון שקל; בין דצמבר 2020 לפברואר 2022 הופקדו כ-168 מיליון שקל נוספים; וממרץ עד דצמבר 2022 הופקדו עוד 83 מיליון שקל. במאי 2023 החלו לפעול חשבונות נאמנות במזרחי טפחות, שבהם הופקדו 99 מיליון שקל עד מאי 2024. בסך הכל הופקדו בחשבונות הנאמנות שנבדקו 554 מיליון שקל.
הטענות נכללות בדו"ח מסכם מטעם בעלי התפקיד בדבר התנהלות המערכת הבנקאית בקשר עם קריסת החברות ובקשה לאשר כינוס אסיפות נושים להמחאת זכויות תביעה כנגד בנק מזרחי טפחות ודיסקונט. הטענות כלפי דיסקונט אינן חדשות לחלוטין. כבר בנובמבר 2024 הגישו 83 מנושי פרסונל תביעה נגד הבנק ונאמן הכספים של הקבוצה, בסך 63.5 מיליון שקל, בטענה שאפשרו לרוקן חשבונות נאמנות בניגוד לתנאים שנקבעו. ואולם, כעת מדובר בבקשה מטעם בעלי התפקיד של הקבוצה עצמה, המבוססת על בדיקה רחבה של פעילות הבנקים והמסמכים שנאספו במסגרת הליכי חדלות הפירעון, ומבקשת להטיל אחריות על שני הבנקים.
הנאמנים מבקשים שבית המשפט יאשר את הגשת התביעות, מתוך כוונה להגדיל את הסכומים שניתן יהיה להשיב לנושים. בשלב זה מדובר בטענות שטרם הוכרעו בבית המשפט, והבקשה אינה קובעת כי הבנקים אחראים להפסדי המשקיעים.
תגובת מזרחי טפחות: "הבנק לא צד לבקשה הזו. ככל שתאושר הגשת תביעה נגד הבנק, הבנק יגיב בבית המשפט".
מדיסקונט נמסר: "אנו לומדים את פרטי הבקשה ונגיב כמקובל בבית המשפט".
