ללא ניסים, הממשלה תעלה מיסים
כאשר החלק המרכזי במלחמה נמצא לכאורה מאחורינו, ובאופק ניתן לראות סימנים להפסקת המלחמה, המחשבה על הפעולות שיובילו להתאוששות הכלכלה הישראלית כבר כאן, כאשר ברקע קיימות העלויות הכבדות של המלחמה וההשקעה הגדולה הצפויה בתקציב הביטחון. בכל תרחיש אפשרי, למדיניות המיסוי יהיה חלק משמעותי בסלילת דרך שתוביל להתאוששות, או חלילה, "להתרוששות". לקראת פורום Duns 100 לבכירי תחום המיסוי, מתייחסים עורכי דין מובילים לכמה מהשאלות הנוגעות למדיניות המיסוי בישראל בזמן המלחמה ובעידן שאחריה
פורום בכירי תחום המיסוי של Duns 100 נערך השנה בזמן שמדינת ישראל נמצאת בצומת דרכים משמעותית. מחד, כלכלת ישראל מוכיחה את עוצמתה כאשר כמעט שנתיים לתוך המלחמה, הכלכלה עודנה יציבה וחזקה. מעבר לכך, הצפי להפסקה אפשרית של המלחמה שיתכן ויתלוו אליה הסכמים אזוריים שעשויים לחזק את מעמדה וכלכלתה של ישראל, מייצרים תקוות לצמיחה מחודשת ופתיחה של עידן חדש. מאידך, מגפת הקורונה, העלאת הריבית והמלחמה המתנהלת בשנתיים האחרונות יצרו, מייצרים ועוד ייצרו מעמסה כבדה על הכלכלה הישראלית, תוך שמירה על גירעון גבוה יחסית והסטת תקציבים רבים לצרכי ביטחון. בתוך כלל המשתנים הללו, אין ספק שלמדיניות המיסוי תהיה השפעה גדולה בנוגע לכיוון שאליו תפנה כלכלת ישראל. האם המדינה תעלה מיסים כדי לכסות את הגירעון, תוך לקיחת סיכון בפגיעה ביכולת הקניה של הצרכן? האם המדינה תוביל מדיניות מיסוי שתמשוך משקיעים וחברות גדולות המייצרות מקומות עבודה והכנסה נוספת ממיסוי?
לרגל פורום Duns 100 לבכירי תחום המיסוי מתייחסים עורכי דין בכירים בתחום לכמה סוגיות הנמצאות בליבת השיח והעשייה כיום בעולם המיסוי. המומחים המשפטיים מציגים תמונה של מערכת מס הנמצאת בפתח תמורות דרמטיות. מחד, הגירעון הגבוה דוחף להעלאות מיסים נוספות, אך מאידך החקיקה החדשה והמדיניות הנוכחית עלולים לפגוע בתחרותיות ולהרחיק השקעות.
בין עורכי הדין קיים קונצנזוס על הצורך בשינוי גישה - ממיקוד באכיפה למיקוד במשיכת השקעות וצמיחה כלכלית. הם תומכים בסיוע שיאפשר לענף ההייטק, קטר הצמיחה של המשק הישראלי, לחזור למסלול של צמיחה והובלה כבר כעת, תוך דאגה להמשך המגמה גם בעתיד. כמה ממומחי המשפט מדברים על הצורך הדחוף בשינוי מדיניות המיסוי וחלקם טוענים כי מדיניות המיסוי של ישראל גורמת לבריחת מוחות ומזיקה לענף ההייטק המקומי, בין היתר מאחר ושיעור המס הגבוה בישראל לא מאפשר תחרות עם מדינות אחרות המציעות הטבות מס אטרקטיביות, כאשר גם השפעת החוק לעידוד השקעות הון הוא בעל השפעה מוגבלת מבחינת הטבות אפשריות. חלק מעורכי הדין מציירים תמונה של בירוקרטיה מסובכת ומדיניות אכיפת מיסוי אגרסיבית, ומציעים פתרונות הכוללים תמריצי מיסוי אשר לדבריהם חיוניים להחזרת ישראל ללב מפת ההייטק העולמית.
במקביל, לצד מחמאות לרשות המיסים בנוגע לניסיונות להיטיב עם חייבי מס בתקופה הקשה שבה ישראל נמצאת, טוענים חלק מהמרואיינים כי המלחמה חשפה את חולשותיה של מערכת המיסים הישראלית ולמרות ההכרזות על הקלות, המציאות בשטח מראה כי על אף הרצון הטוב, פעמים רבות הטיפול בבקשות מצד חייבי המס אינו מיטבי. פעמים רבות הדבר קורה בגלל מחסור חמור בכוח אדם אשר הלך והתגבר בתקופה האחרונה, בין היתר בשל הסטת משאבים למשימות חירום. עורכי הדין מציינים כי מנגנון ומתווה הפיצויים לעסקים לא הצליח לעמוד ביעדיו והרבה עסקים לא קיבלו את המענה המצופה ממנגנון זה.
עורכי הדין התייחסו בדבריהם גם לרפורמת מיסוי הרווחים הכלואים, וחיוו את דעתם על נושא העלאת המיסים בישראל בעקבות הגירעון הגדול שנוצר בקופת המדינה.
לכתבה התראיינו עו"ד (רו"ח) נועה לב גולדשטיין, שותפה וראש מחלקת מיסים, פישר (FBC & Co.), עו"ד(רו"ח) אופיר לוי, שותף מוביל, מסים, Arnon, Tadmor-Levy, עו"ד ורו"ח חיה אביסרור שמעוני, משרד עורכי דין חיה אביסרור שמעוני, עו"ד רני שורץ, שותף מנהל, ירון אלדר, פלר, שורץ, עורכי דין.
מיסוי הרווחים הכלואים: במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2025, חוקקה רפורמת "מיסוי רווחים לא מחולקים", שהגדילה את נטל המס על רווחים "כלואים" בחברות שלא יחולקו כדיבידנד. האם לדעתך מדובר ברפורמה מוצדקת שתסייע בצמצום גירעון המדינה, או שמא מדובר ברפורמה שהנזק שבה יעלה על התועלת?
עו"ד (רו"ח) נועה לב גולדשטיין: "בטווח הקצר, אם ה"תועלת" היא גביית מסים והעשרת הקופה הציבורית אזי ברפורמה יש תועלת רבה. אולם בטווח הארוך, ספק אם הרפורמה מוצדקת. מטרת הרפורמה היא להקדים את תשלום המס על עודפים הנצברים בחברות; כאשר במתווה החקיקה שאושר בסופו של דבר, יש מספר חלופות, בהן: תשלום 2% מס על "הרווחים הנצברים" - כלומר סך העודפים הצבורים בחברה החל ממועד ההתאגדות (בהפחתת סכומים מסוימים ו"כריות ביטחון" שנקבעו בחוק), כאשר המס לפי חלופה זו הוא לא "על חשבון" חלוקה עתידית (אלא למעשה מדובר במעין "קנס" בשיעור של 2%); לחילופין, ניתן להימנע מ"קנס" זה אם החברה תבצע חלוקה של דיבידנד בשיעור של 6% מ"הרווחים העודפים" (כלומר סך הרווחים בחברה החל ממועד ההתאגדות), או אם החברה תבצע חלוקה של דיבידנד בשיעור של 50% מ"הרווחים הנצברים" ותשלם מס בגין הדיבידנד המחולק. מניסיוננו, נראה כי מרבית החברות יבחרו שלא לשלם את הקנס, אלא לחלק דיבידנד ולשלם עליו מס. לכאורה, המחוקק כאן השיג את מטרתו. אלא שברגע שהחברה מחלקת דיבידנד והכסף עובר לבעל המניות מדובר בכסף "פרטי", שסביר להניח כי בעתיד ייעשה בו פחות שימוש עסקי, הנישום יפיק ממנו פחות הכנסות (וישלם פחות מס); ובנוסף, ניתן יהיה להעבירו אל מחוץ לישראל ביתר קלות. כך שבטווח הארוך, ייתכן בהחלט שתיקון החקיקה שבוצע יגרום לתמריץ שלילי להשקעות בישראל ו/או לתמריץ שלילי לפתיחת חברות, וכתוצאה מכך - יפחית את גביית המיסים בישראל".
עו"ד (רו"ח) אופיר לוי: "מדובר בחקיקה שבוצעה בהליך מהיר, ללא קשב אמיתי לשוק, לאחר שפורסם דוח של משרד האוצר על רפורמת מס, שבפעם הראשונה בתולדות המדינה, הלשכות המקצועיות לא היו שותפות בגיבושו. כצפוי, התוצר היה חקיקה מורכבת ומסובכת שהנזק שהיא גורמת עולה בהרבה מהתועלת הצפויה ממנה. לא רק שיועצי מס מתקשים להבינה, שלא לדבר על מי שאינו איש מיסים, אלא אני צופה כאוס ברמת פקידי השומה שהם בעצמם כבר מודים שאינם יודעים איך ליישם את הוראותיה".
עו"ד ורו"ח חיה אביסרור שמעוני: "רפורמת מיסוי הרווחים הכלואים מהווה חקיקה פגומה משמעותית הן מבחינה כלכלית והן מבחינה משפטית-חוקתית. מדובר בחקיקה רטרואקטיבית המפרה את עיקרון ההסתמכות המוגנת - עיקרון יסוד במשפט הישראלי הקובע כי חקיקה מחמירה אינה יכולה לחול בדיעבד. החברות שצברו רווחים עד כה עשו זאת בהתבסס על המצב החוקי הקיים דאז, ותחולה רטרואקטיבית היא בעלת השפעה קריטית על קבלת החלטות והיא פוגעת קשות באמון הציבור ובוודאות המשפטית.
מעבר לפגם החוקתי, הרפורמה פוגעת ביכולת החברות לממן צמיחה ולתכנן השקעות עתידיות. בהיבט התפעולי של יישום הוראות החוק כל האחריות ליישום הוראות החוק התגלגלה לפתחם של המייצגים אשר חווים קשיים רציניים בהבנת הוראות החוק ואופן היישום בפועל. מייצגים רבים מציינים כי אין להם שום יכולת להמליץ ללקוחותיהם כיצד ליישם את הוראות החוק בעסקיהם מאחר שמדובר בחקיקה מורכבת עם כשלים רבים ועל אף העובדה שמדובר בחקיקה שנכנסה לתוקף כבר ביום 1.1.25 עד כה רב הנסתר על הגלוי. רשות המיסים טרם פרסמה חוזרים מקצועיים עם עמדתה לגבי יישום הוראות החוק. נכון להיום אנחנו כבר באמצע השנה, ייקח זמן עד שהמייצגים ילמדו ויבינו את עמדת רשות המיסים ובהתאם יוכלו לייעץ ללקוחותיהם, ולכן היה ראוי כי תינתן תקופת הסתגלות להפנמה והבנה של הוראות החוק. בכל מקרה, ממילא רשות המיסים לא תראה גביית מיסים בהיקפים להם ציפתה מאחר שבמקרה הטוב המיסים ישולמו רק בשנת 2026, ולא בשנת 2025, ולכן היה ראוי ואף מתבקש לבצע רפורמה שכזו בצורה מבוקרת ולא באמצעות מחטף אחד גדול ולא מקצועי".
עו"ד רני שורץ: "מדובר בשינוי משטר המס בישראל וביטול שיטת מיסוי דוח שלבית הנהוגה בכל העולה והקשור לתאגידים. המצאת הגלגל תתברר בעתיד כהמצאה לא מוצלחת כאשר הנזקים שלה יעלו על התועלת. בעוד שהמטרה נכונה האמצעי שנבחר לא מוצלח".
בהיבט המיסים: אילו תמריצים ישראל צריכה לבצע כדי למשוך חברות על מנת שיקימו מרכזים בישראל? אילו תמריצים ישראל צריכה להציע לחברות הייטק כדי שירשמו את החברות בישראל, יניעו קדימה את שוק ההייטק, ויתרמו לצמיחה בישראל ביום שאחרי המלחמה?
עו"ד (רו"ח) אופיר לוי: "מדינת ישראל צריכה להחליט שהשארת קניין רוחני ואנשי הייטק בישראל זה יעד לאומי ממעלה ראשונה ולפעול בהתאם. מוחות טובים בורחים מפה וישראליים צעירים מקימים את חברות הסטארט אפ שלהם בארה"ב. שיעור המס פה הוא גבוה מדי ואינו אטרקטיבי וגם אם מוצע שיעור מס נמוך יותר במסגרת חוק עידוד השקעות הון, אז המדינה דואגת שהוא לא יצליח יותר מדי על ידי פרשנות מצמצמת להוראותיו וסחבת בקבלת אישורים מראש מרשות המסים. צריך לוודא שחוק האנג'לים יסייע לחברות הייטק ישראליות לקבל הלוואות אטרקטיביות בחו"ל, מה שהוא לא עושה היום. צריך לתקן את אמנות המס – במיוחד האמנה עם ארה"ב – ולהפחית שיעורי ניכוי מס במקור. צריך להקל על חברות שרוצות להשאיר פה את הקניין הרוחני ולעשות היפוך שרוול כדי לגייס משקיעים מארה"ב".
עו"ד ורו"ח חיה אביסרור שמעוני: "ישראל מפספסת הזדמנויות אדירות בשל מדיניות מיסוי לא תחרותית ובירוקרטיה כבדה. במקום ליצור תמריצים משמעותיים, רשות המיסים מתמקדת באכיפה מוגזמת ובתקיפת החברות הקיימות. יש צורך דחוף ביצירת שיעור מס חברות מועדף מופחת משמעותית מהקיים למרכזי R&D , הקמת "מסלול מהיר" לעובדים זרים מובילים עם פטור מס זמני, והרחבה דרמטית של מסלול מס הון אנושי.
לטעמי, חשוב ליצור תמריצים ספציפיים להשקעה במחקר ופיתוח משותף עם האקדמיה הישראלית. התמריצים צריכים להיות זמניים ומותנים ביצירת מקומות עבודה איכותיים ובהעברת ידע טכנולוגי לשוק הישראלי.
כמו כן, יש לבטל את הבירוקרטיה המקשה על העברת חברות לישראל ולייצר "חבילת נחיתה" מיסויית. הגישה הנוכחת של רשות המיסים – אשר מתמקדת במניעת "שחיקת בסיס המס" במקום במשיכת השקעות - גורמת לנטישת ישראל כמקום השקעה אטרקטיבי. זוהי תפיסה קצרת רואי שפוגעת בצמיחה לטווח הארוך.
לטעמי יש לעודד הטבות של מגזרים נוספים ולא רק בתחום ההייטק כך למשל טוב תעשה רשות המיסים אם תחזיר את המסלול הישן שהיה נהוג בחוק עידוד השכרת דירות – מחד משקיעים רבים ישקיעו בבניית מלאי דירות חדש עם ממדים, ומצד שני, מחירי השכירויות המפוקחים יאפשרו למשקי בית שאין ביכולתם לרכוש דירות במציאות הכלכלית הזו ליהנות מדירות חדשות ממוגנות במחירי שכירות מפוקחים. מדובר במהלך שייצר מצב WIN WIN לשני הצדדים. הדבר נכון גם לגבי מתן הטבות מס ותמריצי מיסוי ליזמים בפרוייקטים של התחדשות עירונית אשר יבנו דירות באזורים פריפריאליים שאין בהם כדאיות כלכלית: במקרים בהם רשות המיסים תרחיב את ההטבות הקיימות היום בחוק להטבות נוספות, נראה פרויקטים רבים באיזורים שבהם לא זכו לראות צפי עתידי להתחדשות עירונית. צעדים אלו יותר ממתבקשים דווקא לאור המציאות המרה שחווינו במלחמה האחרונה וגם בשל העובדה שאנו נמצאים בסביבת ריבית גבוהה מידי אשר משתקת את שוק הנדל"ן בישראל".
עו"ד רני שורץ: "יש לבצע הקלה בשיעור מע״מ אפס בשירות לתושב חוץ שנשחק עד דק. יש לקדם מדיניות ברורה בכל הקשור לניכוי מס תשומות בחברות שמחזיקות חברות. יש ליישם מדיניות מקלה בהכרה בהוצאות מימון שהפכה בשנים האחרונות למדיניות דרקונית".
עו"ד (רו"ח) נועה לב גולדשטיין: "משקיעים זרים וקרנות זרות מזרימים השקעות לישראל בעיקר הודות לחדשנות, ליצירתיות, לטכנולוגיה ולכוח האדם האיכותי. יש כידוע גם חסמים רבים להשקעות בישראל, הקשורים בין היתר למצב הבטחוני במדינה, בפרט בשנים האחרונות. לאור השינויים שבוצעו בשנים האחרונות במדיניות המס במדינות ה-OECD והדרישה לתשלום מס בשיעור מינימלי אני לא חושבת שתמריצים נוספים הם התשובה. אני סבורה כי האוצר, ורשות המיסים בפרט, צריכים להראות למשקיעים זרים המבקשים להשקיע כאן, שלפחות ברמה המיסויית יש וודאות ושקיפות. לצערי, זה לא תמיד קורה, ויש יותר מדי מקרים בהם חברות רב לאומיות משקיעות בישראל ולאחר מספר שנים הן מגלות שרשות המיסים התחילה לנקוט ב"מדיניות מס" חדשה לגבי סוג כזה או אחר של השקעה. התנהלות כזו מקשה באופן ממשי על פעילותן של החברות; ויישום מדיניות "חדשה" של רשות המיסים בכל פעם, בקשר עם טרנסאקציה כזו או אחרת, מרתיע את אותן חברות וגורם להן לשקול מחדש האם לבצע השקעות בישראל. רשות המיסים כמובן רשאית ומחויבת לבצע את כל הצעדים הדרושים מבחינתה על מנת לגבות מס אמת בהתאם להוראות הדין. אבל במקרים בהם רשות המיסים מחליטה ליישם מדיניות חדשה, מן הראוי כי הדבר ייעשה לאחר פרסומים מתאימים בעניין; וכי מדיניות זו תיושם באופן פרוספקטיבי - ממועד הפרסום ואילך ולא אחורנית, כפי שקורה לעיתים לגבי עסקאות שבוצעו שנים רבות לפני אותו פרסום של הרשות".
לאור הגירעון הגבוה והוצאות הביטחון אשר צפויות לקחת חלק גדול יותר בתקציב המדינה, האם לדעתך יש צפי לשורה של גזירות נוספות שיובילו להעלאת מיסים? אילו מוצרים או אספקטים לדעתך יהיו הראשונים שהמיסוי עליהם יגדל, במידה ותהיה העלאת מיסים?
עו"ד ורו"ח חיה אביסרור שמעוני: "לצערי, הגירעון ההולך וגדל יוביל בוודאות לגל חסר תקדים של העלאות מיסים שיפגע קשות בכלכלה, וזאת חרף הפירסומים האחרונים שמציגים רף גבוה מהצפוי מגביית מיסים. הממשלה כבר מראה נטייה להעלות מיסים כפתרון קצר טווח במקום לטפל בבזבוז הציבורי ובחוסר היעילות. רשות המיסים חוזרת ומדגישה בכל הזדמנות שיש לה מספר רב של תוכניות מגירה ובכל הזדמנות עולים הרעיונות לביטול הפטור ממס על השכרה למגורים ומיסוי רווחים בקרנות השתלמות. ככל שלא יהיה די בזה אני צופה העלאות נוספות בשיעור המע"מ, מיסוי כפול על נכסים (ארנונה + מס רכישה מוגבר), והעלאה משמעותית של מס הכנסה לשכירים. זה מאד מצער כי גם כך שיעורי המס בישראל הם מהגבוהים ביחס למדינות אחרות והגישה הזו תכה קשות במעמד הבינוני שכבר מזמן נושא במרבית הנטל, תוך פגיעה בתחרותיות הכלכלית. במקום להתמקד בצמצום הוצאות ובייעול המגזר הציבורי, הממשלה בוחרת בדרך הקלה של העלאת מיסים - מהלך שיזיק לצמיחה ויגביר את נטיית הנדידה".
עו"ד רני שורץ: "קשה לדעת. מה שבטוח צריך לחפש מנועי צמיחה ולא מדגמי צמיחה".
עו"ד (רו"ח) נועה לב גולדשטיין: "להערכתי, ספק אם תבוצע העלאה נוספת של המע"מ; כמו כן ספק רב אם פטורים שהיו קיימים במשך שנים (לדוגמה אס"ח אילת, הכנסות שכירות, ועוד) יבוטלו. סביר להניח כי יבוטלו פטורים על מוצרי טבק בדיוטי פרי, וייתכן כי נראה העלאת מיסי קניה על מוצרים "מזיקים" נוספים. בהיבטי מס הכנסה, מדרגות המס על יחידים כבר נמצאות ברמות הגבוהות יותר; לאור העלאת מס היסף שנכנסה לתוקף בשנת 2025. גם שיעורי המס על הכנסות פסיביות בידי "בעלי ממון" עומדות על הרף הגבוה, כך שספק אם כאן יבוצע שינוי נוסף. מהלכים נוספים לגביית מס נוגעים לשינוי הגדרות הנוגעות למיסוי בינלאומי - כך לדוגמה התיקון המוצע בהגדרת "תושב ישראל" או "תושב חוץ" - יאפשר לרשות המיסים לגבות מס מיחידים שונים, שעד כה יכלו להיות מסווגים כ"תושבי חוץ", על הכנסותיהם המופקות ברחבי העולם. לגבי תיקון זה, על אף שיש מעט השגות על הפרמטרים המוצעים בו, ברמה העקרונית אני סבורה כי הרעיון העומד מאחוריו הוא מבורך. מחד, הוא יקשה על "ניתוק תושבות" לצרכי מס של יחידים, אך מאידך הוא יגביר את הוודאות, ויאפשר לנישומים לתכנן את צעדיהם ביתר ביטחון".
האם לדעתך המדיניות שמנהלת רשות המיסים כלפי חייבי מס במהלך מלחמות חרבות ברזל ועם כלביא נכונות? או לחלופין, יש צורך בשינוי מדיניות כדי להקל על חייבי מס לאור התקופה המאתגרת?
עו"ד רני שורץ: "באופן כללי, האכיפה המבוצעת על ידי מס הכנסה מתאפיינת בחוסר אחידות, ניסיון להתחקות אחר תכנוני מס שלא קיימים ומצד שני לוותר על כמות גדולה של תיקים".
עו"ד (רו"ח) אופיר לוי: "אני חושב שסה"כ רשות המסים מקלה בעניין זה ואני מברך על כך. אני כן יכול להעיר שהבעיה שאנחנו נתקלים בה היא במקרים שבהם ניזוק מגיש בקשה לפיצויים מכוח חוק מס רכוש וחרבות ברזל, ונתקל בדחיית בקשה ללא נימוק ראוי וללא בדיקות מספקות מצד הרשות. גם בשלבים מאוחרים יותר, כאשר מוגשת השגה, התשובה שמתקבלת מהרשות, כאשר מדובר בדחיית הבקשה, נראית כלאחר יד בהיותה קצרה, סתמית ונעדרת נימוק. זה אינו מינהל תקין ופוגע ביכולת של האזרח למצות את זכויותיו מכוח החוק".
עו"ד ורו"ח חיה אביסרור שמעוני: "מזה זמן רב וללא כל קשר למצב הבטחוני, רשות המיסים מתמודדת עם מחסור עצום בכוח אדם ובכוח אדם מקצועי בפרט מה שמקשה מאד את ההתנהלות מול הרשות. בתקופת המלחמה נאלצת רשות המיסים להסיט עובדים רבים ממשרדיהם ולרתום אותם לטובת סיוע במוקדי הפיצויים של מס רכוש. כמובן שבמצב שכזה, כמה שהרשות תרצה לסייע ולקדם את הטיפולים היא נמצאת במצב כמעט בלתי אפשרי בשל העובדה שאין לה כוח אדם לטפל במה שדרוש.
בנוסף, אני שומעת אכזבה גדולה ותלונות על חוסר רגישות לצרכי השעה בכל הקשור למתווה הפיצויים לעסקים שלדברי רבים מדובר בפיצוי שהוא בחזקת לעג לרש, למרות ההכרזות על הקלות, המציאות בשטח מראה המשך אכיפה קשיחה, בירוקרטיה מסורבלת וחוסר גמישות כלפי עסקים ואזרחים הנמצאים במצוקה. ההקלות שניתנו מוגבלות מדי בהיקפן ובזמן, והליכי אישורן מסורבלים ואינם מותאמים למציאות הקשה. רבים מהעסקים הנפגעים לא זוכים להקלות בשל קריטריונים צרים מדי או בשל עומס בירוקרטי, ולכן ראוי היה שדווקא כעת יפיקו לקחים ממקרים קודמים וירפאו את הכשלים שנפלו - אך לא כך הם פני הדברים בפועל".
d&b – לדעת להחליט
