המתווה החדש של קרעי לתאגיד השידור: סגירת החדשות וקיצוץ בתקציב
ההצעה של שר התקשורת שונה מהצעת החוק הנוכחית שהגישה טלי גוטליב שכוללת סגירה מלאה של התאגיד ותחנות הרדיו. תקציב התאגיד החדש יעמוד על 500 מיליון שקל, במקום 800 מיליון היום
שר התקשורת שלמה קרעי הציג מתווה חדש לגבי עתידו של תאגיד השידור הציבורי כאן. בניגוד להצעה הקודמת, שהוגשה על ידי חברת הכנסת טלי גוטליב (ובמקור על ידי קרעי בעצמו ב־2022) המציעה לסגור את כל פעילות התאגיד, לפי המתווה החדש תיסגר כל פעילות החדשות של התאגיד ותישאר רק פעילות של הפקות מקור ציבוריות וכן פעילות הטלוויזיה החינוכית. במילים אחרות, המתווה החדש מוכיח למעשה את כוונתו המקורית של קרעי שהיא השתקת הביקורת על הממשלה. את המתווה החדש הציג קרעי בדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה של הכנסת.
לפי המתווה שהציג קרעי, חטיבת החדשות של התאגיד תיסגר, ובמקומה ישודרו בערוץ 11 אך ורק הפקות מקור ויצירה ישראלית. לחילופין, מציע קרעי הקמת קרן שתתמוך בהפקות מקור ישראליות במקום השידורים בערוץ 11. תקציב הקרן, או הערוץ, יהיה 500 מיליון שקל בשנה. כיום התקציב של התאגיד הוא כ־800 מיליון שקל.
קרעי מציע גם לסגור את מכאן 33, ערוץ של התאגיד המשדר בשפה הערבית ושאותו קרעי תוקף באופן עקבי. כמו כן הוא מציע לסגור 5 תחנות רדיו של התאגיד מתוך 8 הפועלות כיום. התדרים שיתפנו יוצעו במכרז לתחנות רדיו מסחריות ארציות.
המתווה החדש גם אוסר על שידור פרסומות בתאגיד. כיום התאגיד נהנה מהכנסות של עשרות מיליוני שקלים בשנה מפרסומות ברדיו. עוד מציע קרעי לאפשר לכל דורש גישה לארכיון של התאגיד בעלות סמלית בלבד. בעבר קידם קרעי הצעה דומה, שלא יצאה לפועל. היום, כשמדובר במטרות ציבוריות כמו מחקר ניתנת גישה לתכני התאגיד בעלות של דמי טיפול בלבד, אך לא לשימוש בתכנים למטרות מסחריות. לכן לא ברור מה הציבור ירוויח אם הצעתו של קרעי תתקבל.
מלבד הבעייתיות בסעיפי המתוווה, גם האופן שבו הציג קרעי את המתווה במהלך הדיון עצמו וללא הכנה מוקדמת של הצדדים מעורר תהיות. "מדובר בברושור", אומרת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "כשיש לאדם סמכות בממשלה הוא צריך לכתוב תזכיר חוק. כשמדובר בהצעת חוק משמעותית כל כך צריך גם להקים ועדה מקדימה שתבחן את האפשרויות השונות כמו שבעבר פעלה ועדת לנדס בנושא השידור הציבורי וועדת פולקמן בנושא שוק השידורים הישראלי. ככה לא נראה שינוי בחוק בישראל. לכן הדבר הזה בעיניי הוא בעיקר רעש".
האירוויזיון בסכנה
לקראת הדיון שנערך בכנסת הזהירו באיגוד השידור האירופי (EBU) מההשלכות של סגירת תאגיד השידור הציבורי. במכתב ששלח מנכ"ל האיגוד נואל קיורן ליו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן נכתב כי בכל מדינות אירופה יש תאגיד שידור ציבורי, שרוב תקציבו מגיע מהציבור. באיגוד מזהירים שסגירת התאגיד תפגע באמון הבינלאומי בישראל. " סגירת תאגיד השידור הישראלי, השתלטות עליו או קיצוץ בתקציבו, יצביעו על סטייה מהסטנדרטים המוחזקים על ידי מדינות דמוקרטיות ברחבי העולם ויסכנו לא רק את האמון המקומי אלא גם את האמון הבינלאומי", נכתב.
ב־EBU הזהירו שישראל לא תוכל להשתתף בהפקות שונות של האיגוד ולקבל גישה חינם לשידורי ספורט. "השידור הציבורי הישראלי חבר ב־EBU מאז 1957. חברות זו מעניקה לישראל יתרונות רבים, כולל השתתפות באירועים בינלאומיים מרכזיים כמו תחרות האירוויזיון — התוכנית הנצפית ביותר בישראל בשנה שעברה — וגישה לזכויות ספורט משמעותיות, כולל גביע העולם בכדורגל ב־2026, המאפשרת צפייה חופשית לכל אזרחי ישראל", נכתב.
קושי נוסף שעלה מהמכתב הוא שסגירת התאגיד עלולה להוביל לפגיעה באופן שבו ישראל מסוקרת באירופה על רקע המלחמה והקושי בהסברה הישראלית. "החברות ב־EBU משמעותה חברות בסוכנות הידיעות החדשותית שלנו", נכתב. "הסיקור של כאן של אירועים כמו מתקפת 7 באוקטובר הנוראית היה הקטע החדשותי הנפוץ ביותר ברחבי אירופה באותה עת, דרך רשת החדשות. החלשתו או פירוקו של מוסד זה עלולים להוביל לוואקום בהפצת חדשות אמינות, הן ברמה המקומית והן ברמה הבינלאומית".
במהלך הדיון בוועדת הכלכלה תקף קרעי איגוד השידור האירופי וכינה אותו "חבורה חצי אנטישמית". קרעי הוסיף שמשרד התקשורת פנה ל־EBU, אך האיגוד לא מוכן לדבר עם המשרד.
העיתונאים עתרו לבג"ץ
תאגיד השידור הוא לא כלי התקשורת היחיד שהממשלה מנסה לפגוע בעצמאותו. לאחרונה אישרה הממשלה הצעה להפסיק התקשרויות ממשלתיות עם עיתון "הארץ". החלטה הגיעה לאחר שמו"ל העיתון עמוס שוקן כינה מחבלים פלסטינים "לוחמי חופש". על אף שהתירוץ הרשמי להחלטה היה הצהרתו של שוקן, כבר לפני שנה קידם קרעי מהלך דומה שלא יצא לפועל.
היום הגישו ארגון העיתונאים וועד העובדים של הארץ עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה. "החלטת הממשלה מביאה לפגיעה קשה ובלתי מידתית בחופש העיתונות, ובתוך כך ביסודותיה של הדמוקרטיה, ואף נועדה להביא לפגיעה במצבו הכלכלי של הארץ, ולפגיעה קשה בזכויותיהם של עובדי הארץ", נכתב.
