ניתוח
שוב אנבידיה: השורה שמחזיקה את כל מאזן הסחר של ישראל
ישראל רשמה ב-2025 גירעון סחר שיא, ומה שמפריד אותה ממספר גרוע בהרבה הוא ענף אחד - שנשען על קומץ ענקיות. וגם זינוק היבוא, שנראה כמו חולשה, הוא בעצם אותו סיפור מהצד השני
בשנת 2025 הגיע יבוא ההייטק של ישראל (סחורות) לשיא של 19.8 מיליארד דולר- זינוק של 10.5% בשנה אחת בלבד. המספר הזה אמור להיראות תמוה. ישראל נחשבת יצואנית הייטק - לא יבואנית שלו. אבל בדיוק שם מסתתר אחד המנגנונים המעניינים של הכלכלה הישראלית, שחוזר על עצמו פעם אחרי פעם - גם במדדים מאקרו-כלכליים אחרים כגון צמיחה ופריון.
חלק ניכר מיבוא ההייטק אינו יבוא צריכה, אלא יבוא שכל תכליתו לייצר יצוא. אשכול השבבים הישראלי - אינטל, מלאנוקס-אנבידיה, טאוור - מייבא ציוד, פרוסות סיליקון ורכיבים, מרכיב אותם למוצר ומייצא אותו בחזרה. הנתונים השנתיים של מאזן סחר חוץ שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים בבירור כי כאשר היצוא של האשכול הזה עולה, גם היבוא שלו עולה כמעט באותו סכום. זהו אותו מטבע, מהצד השני.
וזה אשכול קטן שמחזיק הרבה מאוד. מאזן הסחר של ישראל בסחורות תעשייתיות הסתכם ב-2025 בגירעון שיא של 30.9 מיליארד דולר, עלייה של 21% בשנה. כמעט כל הענפים בגירעון. הענף היחיד שמציל עודף הוא ההייטק - ובקושי: 2.2 מיליארד דולר בלבד.
וגם העודף הזה שברירי ממה שהוא נראה. הוא כולו נשען על תת-ענף אחד - מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי - שמייצר עודף של 4.5 מיליארד דולר. כלומר שאר הענפים, ובראשם התרופות, כבר בגירעון זה כמה שנים טובות. גם במקרה של סחר חוץ, שורה אחת בטבלה מחזיקה את כל מאזן הסחר של המדינה. וגם במקרה הזה, השורה הזו מהווה את המנוע היחיד שצומח. יצוא האלקטרוניקה עלה מ-15 מיליארד דולר ב-2021 ל-18.1 מיליארד ב-2025 (כ-20%) - קו הצמיחה היחיד היציב בכל טבלת היצוא, דרך שלוש שנות מלחמה. כל שאר עמודי היצוא - תרופות, כימיקלים, כלי טיס - שטוחים במקרה הטוב, או בנסיגה במקרה הפחות טוב.
לכן זינוק יבוא ההייטק אינו סימן חולשה, אלא בבואה של אותה תלות. ככל שהאשכול הזה מייצא יותר, הוא מייבא יותר - ומאזן הסחר של ישראל תלוי לא בהייטק כמגזר, אלא בשורה אחת, בתוך תת-ענף אחד, אצל קומץ ענקיות. השורה התחתונה ברורה: גם בשנת 2025 התלות לא נחלשה - היא רק החריפה. דווקא בשנה שעברה, כששני עמודי היצוא הנותרים של ההייטק - התעופה והתרופות - נחלשו בו-זמנית, נשען מאזן הסחר חזק מאי-פעם על אותה שורה בודדת, וליתר דיוק - על קומץ חברות כגון אנבידיה. שוב אנבידיה. זו אותה ריכוזיות שכבר מנפחת את התוצר, את היצוא הכולל ואת הכנסות המדינה ממסים. אותו אי קטן של פריון גבוה שמושך כלפי מעלה את כל הממוצעים, מחזיק עכשיו גם את מאזן הסחר. וכשמביאים בחשבון שהנתונים האלה הם סחר סחורות בלבד - בלי יצוא שירותי התוכנה והמו"פ, שם יושב עיקר עודף ההייטק - התלות בפועל גדולה אף יותר. ביום שאחת מהן תזיז ייצור, זה ישתקף לא רק במדדים בשוק ההון - אלא גם בשורת הגירעון המסחרי של כלכלת ישראל.
