בלעדי
מסתמן: ישראל לא תדרוש משברון להיפרד מאחד ממאגרי הגז שלה
אחרי שנתיים וחצי, הוועדה לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי צפויה להגיש מסקנות; מסתמן כי הן לא יכללו את דרישת האוצר ורשות התחרות לכפות על שברון, שמחזיקה ב־90% מעתודות הגז, למכור חלק מהחזקותיה; זאת כדי להעביר מסר למשקיעים עתידיים של רגולציה יציבה וגם בשל לחץ של טראמפ
האם מישהו בענקית האנרגיה האמריקאית שברון כוסס ציפורניים בציפייה דרוכה לפרסום דו"ח הוועדה הבין־משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין? אם כן, הרי לו הודעת הרגעה.
לכלכליסט נודע כי ועדת דיין, שהחלה לקיים את דיוניה לפני כשנתיים וחצי ואמורה להגיש את הדו"ח הסופי שלה בקרוב, תימנע מהמלצות הקשורות לשינוי במעמדה של שברון במשק הגז וזאת בניסיון לשמר את הוודאות הרגולטורית בקרב משקיעים. משמעות הדבר היא שדרישה שהעלה משרד האוצר ונתמכה בידי רשות התחרות במהלך עבודתה של ועדת דיין, לכפות על שברון למכור את חלקה במאגר תמר או במאגר לווייתן כדי לשפר את התחרות המקרטעת במשק הגז, יורדת מסדר היום ולא תקבל ביטוי בדו"ח הסופי.
"שינוי רגולטורי יעמיד אותנו במצב נורא"
שברון היא השחקנית המרכזית בשוק הגז של ישראל ואמונה על כ־90% מעתודות הגז שלה. היא מחזיקה ב־25% ממאגר תמר ומפעילה אותו לצד היותה המפעילה של מאגר לווייתן שבו היא מחזיקה ב־40%. מאגר תמר מכיל כ־300 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) גז טבעי ומאגר לווייתן מכיל כ־600 BCM.
הוועדה בראשות דיין שואפת להימנע מהמלצות שיטלטלו את משק הגז הטבעי, גם בשם שיפור התחרות בו, בהיותו ריכוזי מאוד ודל בשחקנים. לפי המסתמן, בהמלצותיה היא תנסה לשדר למשקיעים עתידיים במשק הגז מסר של סביבה רגולטורית יציבה. "שינויים רגולטוריים יעמידו אותנו במצב נורא", אמר לכלכליסט בכיר במשק האנרגיה המקורב לעבודת ועדת דיין. "אלה חברות שבאו והשקיעו בישראל מיליארדי דולרים בהתבסס על רגולציה מסוימת ולבוא אליהן כעת ולהגיד שהחלטנו לשנות את כללי המשחק זה דבר שלא יעלה על הדעת. אנחנו לא מדינת עולם שלישי".
שיקול זה מקבל משנה תוקף במיוחד ברקע ההליך המכרזי, החמישי, של חיפושי גז טבעי בתחומי המים הכלכליים של ישראל בים התיכון, שעליו הכריז משרד האנרגיה לפני חודש. שם סבורים כי המלצות על שינויי רגולציה משמעותיים יחבלו אנושות בנכונות של ענקיות אנרגיה בעולם להשתתף במכרז החדש ואף עלולות להדיר אותן ממנו. זאת, בזמן שמשרד האנרגיה מתכוון לשדר לשוק מסר הפוך על אטרקטיביות ופעילות המתאפיינת בסביבת ביקושים יציבה.
ברקע של כל אלה עומדות הטלטלות הגיאו־פוליטיות במזרח התיכון, מלחמה אזורית הנמשכת זה כמעט שלוש שנים והסיכויים הנמוכים ממילא למציאת מאגר גז טבעי חדש בסדר גודל הדומה לזה של לווייתן. על פי הערכות מקצועיות של משרד האנרגיה, במים הכלכליים של ישראל עדיין יש פוטנציאל למציאת מאות מיליארדי מטרים מעוקבים של גז שטרם התגלו אך נמצאים בתפזורת רחבה של מאגרים קטנים, המכילים כל אחד כמה עשרות BCM.
"אנחנו מהלכים פה על ביצים"
על פי המסתמן, דווקא הערכות אלה נותנות משנה תוקף לנטייתה של ועדת דיין להקפיד בדו"ח הסופי שלה על נאמנות רגולטורית שכן בלעדיה, חברות בינלאומיות ינקטו זהירות בבואן להחליט על השקעת הון עתק על פיתוח של תגליות קטנות. "נצטרך להיות הרבה פחות דרקוניים כדי להשיג את התחרות המיוחלת במשק הגז", אמר לכלכליסט בכיר המקורב לוועדת דיין. "אנחנו באירוע לא פשוט ואנחנו מהלכים פה על ביצים. עצם זה שהוועדה לא תיגע במציאות הרגולטורית הנוכחית הוא מסר עם חשיבות עצומה לכל השחקניות הבינלאומיות".
בשבועות האחרונים במשרד האנרגיה התעודדו מהמשא ומתן המתקיים בין ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מובייל לאנרג'יאן, המפיקה גז טבעי ממאגר כריש, לשיתוף פעולה אפשרי בהליך החיפושים החדש. שם מקווים שהעניין של אקסון בגז הישראלי הוא סנונית המבשרת על בואן האפשרי של ענקיות גז בינלאומיות אחרות, שבהמשך יחוללו תחרות טבעית שתיטיב עם הצרכן הישראלי, וזאת מבלי לשנות את כללי המשחק במהלך המשחק עצמו — מצב שבו ישראל עשויה להרוויח בטווח הקצר אך להפסיד בטווח הארוך.
3 צפייה בגלריה
מנכ"ל שברון העולמית מייקל ווירת'. חשש שפגיעה בחברה תרחיק תאגידים בינלאומיים מישראל
(צילום: REUTERS/Mike Blake)
לפני חודש, ביום שבו שר האנרגיה אלי כהן הכריז על השקת ההליך התחרותי החמישי לחיפושי גז שבמסגרתו יינתנו רישיונות לחיפוש בשישה מקבצים ימיים על פני שטח של 8,600 קמ"ר, מנכ"ל משרדו דיין התייצב בוועדת הכלכלה של הכנסת והגן על מדיניות הממשלה ביחס למשק הגז.
ברקע עמדו חששותיה של ח"כ יסמין סאקס פרידמן (יש עתיד) שהלינה על אופן ניהולו לטווח הארוך, כשבו־זמנית הממשלה אישרה את הרחבת יצוא הגז מישראל למצרים ולירדן והוועדה בראשות דיין יושבת על המדוכה זה שנתיים וחצי, פרסמה דו"ח ביניים באפריל שעבר ומאז מתעכבת בפרסום הדו"ח הסופי. דיין טען כי "הדו"ח הסופי יתפרסם בתוך ימים אחדים". מאז חלפו הימים וחלפו גם שבועות. חודש לאחר מכן, במשרד האנרגיה העריכו כי הדו"ח הסופי יראה אור בשבועיים הקרובים, אולי.
קידום עסקת הגז עם מצרים בלחץ טראמפ
כשבאפריל שעבר דיין פרסם את מסקנות הביניים של הוועדה בראשותו, נציגי משרדי האוצר והסביבה החרימו את מסיבת העיתונאים באופן שהביע את התנגדותם לכיוונים שאליהם נוטה הוועדה, להיטיב באופן קיצוני עם חברות הגז וללא צעדים משמעותיים בתחום התחרות בענף.
"תחת הנשיא האמריקאי הנוכחי שברון לא תעוף מתמר", אמר לכלכליסט בכיר המקורב לעבודת הוועדה. "למדנו שמה שמרגיז את שברון מרגיז גם את הנשיא טראמפ וכנראה שאף אחד לא רוצה להרגיז את טראמפ".
3 צפייה בגלריה
שר האנרגיה אלי כהן (מימין) ומנכ"ל משרדו יוסי דיין. עיכוב מתמשך בהחלטות הקריטיות על עתיד משק הגז
(צילומים: גיל נחושתן אוראל כהן)
דברים אלה מתקשרים גם לעסקת הענק למכירת 130 BCM של גז טבעי ל־Blue Ocean Energy המצרית ממאגר לווייתן. היקפה הכספי של העסקה הוא 112 מיליארד שקל וראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה כהן חגגו את חתימתה, תוך הגדרתה "עסקת היצוא הגדולה בתולדות המשק הישראלי". לימים התברר שהעסקה הזאת היתה תולדה של לחץ כבד שהפעיל הממשל האמריקאי על ממשלת ישראל, כדי להיטיב עם שברון.
העסקה קודמה וסוכמה ללא שקיפות, ללא דיונים משמעותיים, בעיצומה של מלחמה אזורית ובעוד דיוניה של ועדת דיין על בחינת המדיניות של ישראל ביחס למשאבי הגז הטבעי שלה, נמשכים. אותה ועדה הוקמה בתחילת 2024 בידי ממשלת נתניהו, כשמאידך ראש הממשלה כלל לא המתין לסיום עבודתה וזאת בשל מכבש הלחצים שהופעל מצד הנשיא טראמפ.
בעוד שעל סדר יומה של ועדת דיין עומדת חובת השמירה על הביטחון האנרגטי של ישראל אל מול מדיניות יצוא הגז, ההסכם עם מצרים דווקא עלול לערער אותה כשבו־זמנית דווקא משפר את הביטחון האנרגטי של חברות הגז.
פרט לכל אלה, מאז שהוועדה הוקמה חלו שינויים דרמטיים בשוקי האנרגיה בישראל ובעולם, ברקע המשבר המתמשך במצר הורמוז והתפתחות המרוץ של יזמים אל חוות השרתים. בשבועות האחרונים רשות החשמל עצרה את הטיפול בבקשות חדשות לחיבור של חוות אלה לרשת החשמל, וזאת ל־140 יום שבהם מדיניותה בנושא תיבחן מחדש, וזאת לאחר שהביקוש הכולל לחיבורים אלה הגיע ל־27 אלף מגה־ואט (27 ג'יגה־ואט) שהם פי שלושה מצריכת החשמל הממוצעת במשק הישראלי.
גורמים המקורבים לעבודת הוועדה אמרו לכלכליסט כי הדו"ח הסופי שלה, כשייצא, יתייחס גם לריצת האמוק של יזמים אל חוות השרתים וזאת מתוך שאלה על התועלות שהמשק יוכל להפיק מהן. היקף הביקושים הקיצוני לחיבורן של חוות אלה לרשת יצריך הקמה של עשרות תחנות כוח חדשות כשמשך ההקמה של תחנה אחת הוא בין 10 ל־12 שנה. מאידך, לא ברור כלל אם מדובר בטרנד חולף או במגמה יציבה, אם ההוצאות הכבירות בתחום יצדיקו את עצמן בעוד שנים ארוכות והאם ישראל בכלל צריכה להתיישר על פי כל אלה, או להסתפק במהלכים שיבטיחו רק את צרכיה המשקיים בתחום הבינה המלאכותית.
סיכון העצמאות האנרגטית של ישראל
אחד ההסברים לנהירה הגדולה לחוות השרתים, פרט לכך שהגשת בקשות לתפיסת מקום ברשת החשמל העמוסה ממילא היתה עד כה בחינם, הוא מחירו הנמוך יחסית של החשמל בישראל והגישה לגז זול. ועדת דיין תידרש להחליט בדו"ח הסופי שלה בין טובת הציבור הישראלי, הטמונה בשימור עתודות גז לצורכי המשק לשנים הבאות, להתעשרותם של יזמים באמצעות צריכה נרחבת של גז טבעי שיידרש לייצור החשמל שבאמצעותו יריצו מודלי בינה מלאכותית עבור ענקיות טכנולוגיה בחו"ל.
אל מול התלבטויות אלה, לכלכליסט נודע כי במהלך דיוני הוועדה הועלתה אפשרות להתייחס אל פעילותן של חוות הדאטה סנטרס כאל יצוא של גז טבעי לכל דבר ועניין. "לא ייווצר כאן מצב שבו המדינה תשקיע משאבים מוגבלים כמו חשמל וגז טבעי למען יזמים המבקשים להתעשר על חשבון הביטחון האנרגטי של אזרחי ישראל", אמר לכלכליסט גורם המעורה בנושא.
גורמים שמקורבים לעבודת הוועדה אמרו עוד כי המחלוקות שהאריכו עד כה את דיוניה ועיכבו ארוכות את פרסום מסקנותיה, כבר יושבו, והדו"ח הסופי נמצא בתהליכי ניסוח. עם כל אלה, כלל לא ברור מה יהיה מעמדן של המלצות ועדת דיין בשל הבחירות שאמורות להיערך ב־27 באוקטובר, ואם קבלת החלטות בנושא תצטרך להמתין לממשלה הבאה.
כל זאת כשביוני האחרון מבקר המדינה מתניהו אנגלמן התריע בדו"ח שפרסם כי בתוך 22 שנה עצמאות האנרגטית של ישראל בייצור חשמל עלולה להיפגע קשות וזאת, בשל קידום עסקאות של יצוא גז, העיכובים המתמשכים בעבודת ועדת דיין וחוסר היערכות המשק ליבוא עתידי של גז באמצעות הקמת תשתיות אחסון מתאימות וזאת אף שהגז הטבעי מהווה יותר מ־70% מסל הדלקים שמניעים את המשק.
