הדור הצעיר מאבד כישורי יסוד. האם המסכים אשמים?
הילדים והנוער ברחבי העולם הולכים ומיטמטמים. הם מאבדים בהדרגה יכולות יסוד כמו קריאה, הבנה, בניית טיעון, יכולת חישוב, וידע וניתוח מדעי.
זו לא עוד תלונה של דור מבוגר על ''הנוער של היום'' שאינה מחוברת למציאות. נתוני מבחנים בינלאומיים ומחקרים עדכניים בכל העולם מעידים על נסיגה והידרדרות משמעותית ביכולות האוריינות והיכולות הקוגניטיביות של הצעירים. הם אמנם מקלידים וקוראים מהר, אבל הם כושלים בהבנת קריאה של טקסטים מורכבים, לא מצליחים לנתח ראיות, לבנות טיעון, או להבחין בין עובדה לבין תחושת בטן.
דו''ח פיזה של ה-OECD מצביע על צניחה חדה בהישגי התלמידים במדינות מפותחות. ציוני הקריאה במדינות ה-OECD ירדו ב-25 נקודות מאז 2018, ובמתמטיקה ב-22 נקודות. הפייננשיאל טיימס מצטט את אנדראס שלייכר, מנהל החינוך והמיומנויות ב-OECD, שקשר את הירידה בציונים ל”הסחת דעת דיגיטלית”, קרי, צריכה פסיבית של טכנולוגיה, סרטונים קצרים, רשתות חברתיות ושימוש לא נכון בבינה מלאכותית.
הקריסה במבחני פיזה לא מתרחשת בחלל הריק. במשך רוב המאה העשרים, העולם התרגל ל“אפקט פלין”: כל דור השיג בממוצע ציוני IQ גבוהים יותר מהדור שקדם לו. אבל, לפי מחקר מ-2018 המגמה הזו נעצרה ואף התהפכה. החוקרים מצאו שהירידה אינה מוסברת בגנטיקה, אלא בגורמים סביבתיים. במילים פשוטות: הסביבה שבה ילדים גדלים יכולה לשפר את יכולות החשיבה שלהם, והיא גם יכולה לפגוע בהן.
אם נסתכל על שינויים בסביבה בה גדל הדור הצעיר לא ניתן להתעלם מהופעת הרשתות החברתיות, ולאחרונה, השימוש ב-AI. ניתן להסיק שילדים שנחשפים מוקדם יותר ובעוצמה גבוהה יותר לרשתות חברתיות משלמים מחיר לימודי וקוגניטיבי. מחקרים מראים כי עלייה בשימוש ברשתות חברתיות בגילאי 9-13 קשורה לביצועים נמוכים יותר בקריאה, זיכרון ואוצר מילים, גם לאחר בקרה על רקע משפחתי, מצב נפשי וזמן מסך אחר. מחקר נוסף מצביע על כך שילדים שפתחו חשבון רשת חברתית מוקדם, בכיתות ו׳–ח׳, הגיעו להישגים נמוכים יותר במתמטיקה ובשפת אם לעומת ילדים שחיכו עד כיתה ט׳ ומעלה, פער השקול בערך לחצי שנת לימודים.
בישראל, המשבר העולמי פוגש מערכת חינוך שמצבה בכי רע. רק לאחרונה, ובעקבות התערבות היועמ''שית, חשף שר החינוך יואב קיש באישון לילה את נתוני המיצ''ב הקשים - רק 3% מתלמידי כיתה ט' הגיעו לרמת ביצוע גבוהה במדעים, רק 16% לרמה בינונית-גבוהה, ומעל 80% מצויים ברמות התחתונות. במתמטיקה פחות מ-40% עמדו באופן מלא בדרישות תכנית הלימודים, וכך גם המצב באנגלית. אנחנו מגדלים דור ישראלים צעירים שמאבדים אחיזה בקריאה, בידע מדעי וביכולות בסיסיות להבין את העולם.
ההידרדרות ביכולות המדעיות, באוריינות הילדים ובקשב שלהם תשפיע על כל תחומי החיים בישראל בעתיד הלא רחוק - בכלכלה, ביטחון, בריאות, חדשנות, וכן בדמוקרטיה. מדינה שמגדלת דור מבלי לצייד אותו בכלים לחשיבה ביקורתית, הבנה מדעית והעמקה, תשלם על כך ביוקר. אמנם העולם כולו בנסיגה, אולם ישראל פותחת פער גדול יותר.
במקום לזהות את המשבר העולמי והמקומי כהזדמנות לאומית לתיקון ולחזרה של מערכת חינוך שהייתה אור לגויים, נציגי הציבור שלנו והשר עסוקים בלהתווכח על פרסום הנתונים.
עם זאת, לא מאוחר מדי. אנחנו עדיין יכולים להוציא טלפונים חכמים ממוסדות הלימוד כפי שנהוג במרבית המדינות המפותחות ולהחזיר את הקשב והמשמעת לכיתות. אנחנו יכולים לקבוע גיל מינימום לשימוש ברשתות החברתיות ולהוציא את ילדינו מסביבת הפייק וההקצנה. אנחנו יכולים להעתיק מודלים מוצלחים לחינוך לאוריינות וחשיבה ביקורתית ממדינות כמו פינלנד, ואנחנו חייבים להחזיר לילדים שלנו את היכולות ולא להתיר לחברות הטכנולוגיה לטמטם אותם ולהרוויח עוד דולרים על גבם של ילדינו ועל עתידם.
עו״ד יהודית פינטוב היא עמיתת מחקר בכירה במכון ברנדייס
