פורשי צה"ל מתקשים להשתלב בשוק העבודה? במשרד האוצר בטוחים שלא
פורשי צה"ל מתקשים להשתלב בשוק העבודה? במשרד האוצר בטוחים שלא
על פי ניתוח של הכלכלנית הראשית באוצר, רבים ממקבלי הפנסיה התקציבית והגדלת הרמטכ"ל מועסקים ברמות שכר גבוהות בהרבה מהממוצע, מה ששולל את הטענה כי פורשי מערכת הביטחון מתקשים להשתלב בשוק העבודה ולכן זקוקים לרשת ביטחון ייחודית. עוד עולה כי כ-22.3% מהם מועסקים בשירות הציבורי, ונהנים משכר גבוה בהרבה מאלו שבחרו ללכת לשוק הפרטי
הנהנים העיקריים מהפנסיות התקציביות ומהגדלות הרמטכ"ל משתלבים בשוק העבודה בשכר גבוה, ובעיקר במגזר הציבורי, כך עולה מניתוח של הכלכלנית הראשית באוצר. המשמעות: לא נכון להכשיר את הגדלות הרמטכ"ל באופן גורף.
הדרגים המקצועיים במשרד האוצר ממשיכים להיאבק ב"הגדלות הרמטכ"ל", זאת בשל ההבנה כי גם הממשלה הבאה צפויה להיעתר לדרישת מערכת הביטחון ולהכשיר באופן רטרואקטיבי את הגדלות הרמטכ"ל לפנסיה התקציבית, ואולי אף לקבע את ההגדלות הללו בחישוב פנסיות הגישור.
במסגרת המאבק בהכשרת הגדלות הרמטכ"ל, מפרסמת היום הכלכלנית הראשית באוצר ניתוח כלכלי המראה כי חלק ניכר ממקבלי הפנסיה התקציבית והגדלות הרמטכ"ל מועסקים ברמות שכר גבוהות בהרבה מהממוצע בכלל, נתון זה שולל חלק משמעותי מההצדקה העקרונית לפנסיה הגבוהה של יוצאי מערכת הביטחון. נזכיר, ההצדקה העקרונית לפנסיות הגבוהות של מערכת הביטחון היא העובדה שהם מתקשים להשתלב בשוק העבודה, ולכן הם זקוקים לרשת ביטחון ייחודית, אלא שהנתונים מראים שהתמונה בשטח שונה מאוד.
על פי הנתונים של הכלכלנית הראשית, 76.5% מפורשי צבא הקבע מועסקים (אם הם מתחת לגיל 67), והשכר הממוצע של הפורשים הוא 21.4 אלף שקל, והפנסיה התקציבית הממוצעת היא סביב 14 אלף שקל. אבל הנתון החשוב ביותר הוא השונות בין העשירונים: בעוד העשירון העליון של מקבלי הפנסיה מקבל פנסיה חודשית של 28.6 אלף שקל, העשירון התחתון ממקבלי הפנסיה מקבל רק כ-6,000 שקל, פער של כמעט פי חמישה.
אך הנתון המרתק ביותר הוא שעבור העשירון העליון של יוצאי הצבא, אלו המרוויחים בממוצע כ-92.6 אלף שקל בחודש, ההכנסות מהפנסיה מהוות פחות מ-24% מההכנסות החודשיות שלהם. צריך לזכור כי העלות של הגדלות הרמטכ"ל הולכת וגדלה ככל שהפנסיה גבוהה יותר. המשמעות היא שעיקר הכסף המופנה לפנסיות בכלל, ולהגדלות הרמטכ"ל בפרט, הולך דווקא לאוכלוסיות המשתלבות יפה מאוד בשוק העבודה.
או במילים אחרות, במשרד האוצר שומטים את הקרקע מתחת לטענה לפיה ניתן להצדיק את כל המנגנון של הפנסיות הגבוהות ליוצאי קבע בכך ש"הם מתקשים להשתלב בשוק העבודה".
חשוב לציין, הנקודה שהאוצר מצביע עליה אינה קשורה דווקא להגדלות הרמטכ"ל, אלא קשורה למבנה הפנסיה הצה"לית. אך האוצר משתמש בדוגמאות אלו כדי להמחיש שאין צורך לאשר את הגדלות הרמטכ"ל באופן רטרואקטיבי, וגם למנוע את החלת ההגדלות על פנסיות הגישור.
הניתוח של הכלכלנית הראשית כולל חלק משמעותי המנתח את מקומות העיסוק של פורשי הצבא. מתברר כי כ-22.3% מהם מועסקים בשירות הציבורי, ואלו המועסקים בשירות הציבורי נהנים משכר גבוה בהרבה מאלו שבחרו ללכת לשוק הפרטי (בשוק הפרטי השכר הממוצע הוא 21 אלף שקל והחציוני 11.2 אלף, ואילו במגזר הציבורי השכר הממוצע 30 אלף שקל, והחציוני 23.6 אלף שקל). האוצר מזכיר שבעבר היה "מנגנון קופה ציבורית", שלפיו עובדים המשרתים במגזר הציבורי וזכאים לפנסיה מקבלים שכר נמוך יותר. או במילים אחרות: אם המדינה תעניק פנסיה נמוכה יותר לאלו העובדים במגזר הציבורי, יהיה ניתן לחסוך כסף רב לקופת המדינה.
המעסיקה הציבורית הגדולה ביותר של פורשי צבא קבע היא התעשייה האווירית (17% מכלל פורשי הצבא המשרתים במגזר הציבורי), אחריה מערכת הבריאות (משרד הבריאות וקופות חולים), ואחריה משרד החינוך ומספר עיריות (עיריית תל אביב ועיריית באר שבע).
הסקירה של הכלכלנית הראשית מצטרפת למכתבם של הממונה על התקציבים והממונה על השכר מאוגוסט 2021, שבו הם התריעו נגד הכשרת הגדלות הרמטכ"ל. אך הסקירה של הכלכלנית הראשית כבר סוללת את הדרך לפשרה בין צה"ל לבין משרד האוצר.
קריאה מעמיקה בסקירה מלמדת כי באוצר יסכימו להתפשר על הכשרת הגדלות הרמטכ"ל ליוצאי צבא שקצבתם הפנסיונית נמוכה, או לחלופין ליוצאי צבא שלא הצליחו להשתלב בשוק העבודה. בנוסף, באוצר רמזו כי הם יבחנו את האפשרות להחזיר את המודל לפיו יוצאי צבא העובדים במגזר הציבורי ייהנו מפנסיה או שכר מופחת.
