מדוע שוחרר בארה"ב בכיר הסייבר החשוד בפדופיליה בערבות נמוכה – וחזר לישראל?
הבכיר נעצר בארה"ב בחשד לפיתוי קטין לביצוע מעשה מיני ושוחרר בערבות של 10,000 דולר בלבד; שב לישראל למרות דיון שנקבע לו בבית משפט בלאס וגאס; משרד רה"מ מסר מידע שגוי, ולא ברור מי שילם את הערבות והאם ישוב לדיון
מדוע בכיר מערך הסייבר שחשוד בעבירות פדופיליה בארה"ב שוחרר בערבות של 10 אלף דולר בלבד חזר לארץ אף שהוא אמור להתייצב לדיון בעניינו בבית משפט בנאבדה בעוד כשבוע וחצי? זו רק אחת מהשאלות שעולות סביב הפרשה, שנחשפה בסוף השבוע.
בסוף השבוע הודיעה משטרת לאס וגאס על מעצר של שמונה חשודים בעבירות מין נגד ילדים, במבצע שנערך בשבועיים האחרונים בשיתוף פעולה עם ה-FBI, המחלקה לביטחון המולדת ורשויות אכיפת חוק נוספות. השמונה עתידים להיות מואשמים בעבירות של פיתוי באמצעות המחשב לצורך ביצוע עבירת מין. מדובר בעבירה שמסווגת במערכת המשפט של נאבדה כ-Felony סוג ב', שהעונש עליה עומד על בין שנה ל-10 שנות מאסר.
לפי ההודעה, אחד העצורים הוא ראש אגף בכיר להגנה טכנולוגית במערך הסייבר. אותו בכיר שהה בלאס וגאס לרגל כנס ההאקרים השנתי בלק האט, שנערך בין ה-2 ל-7 באוגוסט. "יש שני דברים שאי אפשר לחמוק מהם בבלק האט 2025", הוא כתב בפוסט שפרסם בחשבון הלינקדאין שלו. "הבאזז הבלתי פוסק של בינה מלאכותית גנרטיבית והעברית שנשמעת בכל מסדרון. זה מרגיש כאילו 60% מאולם התערוכה מציג את הסטארט-אפ ניישן והאנרגיה כאן מדהימה". חשבון הלינקדאין של הבכיר נמחק מאז.
לפי מערכת בתי המשפט של מחוז קלארק בנאבדה (המחוז שבשטחו נמצאת לאס וגאס), הבכיר הובא בפני שופט ב-7 באוגוסט, בחשד לעבירה של פיתוי ילד לביצוע מעשה מיני באמצעות מחשב. בדיון נקבע שהוא יוכל להשתחרר בערבות של 10 אלף דולר ונקבע לו דיון נוסף שאמור להתקיים בפני השופטת ברברה סקיפאלאקווה. הבכיר הפקיד את הערבות בו ביום, ושוחרר ככל הנראה זמן קצר לאחר מכן. לפי מערך הסייבר, הוא שב לישראל במועד החזרה המתוכנן שלו, ועידכן את המערך שבמהלך הנסיעה תושאל על ידי הרשויות. על רקע הפרשה, יצא הבכיר לחופשה בהחלטה משותפת עם המערך.
הפרשה מעלה כמה שאלות לגבי תגובת משרד ראש הממשלה לאירועים. קודם לחשיפה, מסר המשרד הודעה לתקשורת שלשונה: "עובד מדינה שהגיע לארה"ב בעניינים מקצועיים תושאל במהלך שהותו ע"י הרשויות האמריקאיות. העובד, שאינו מחזיק בדרכון דיפלומטי, לא נעצר, ושב לישראל במועד המתוכנן".
ואולם, בניגוד לטענת משרד ראש הממשלה לא רק שהעובד נעצר אלא אף הובא לפני שופט ונקבעו לו ערבות ומועד לדיון נוסף. מדוע, אם כן, משרד משרד ראש הממשלה מידע שגוי לציבור? שתי האפשרויות המתבקשות אינן מחמיאות למשרד. במקרה הרע, העובדות סולפו בכוונה. במקרה הפחות רע, הבכיר מסר למעסיקיו מידע מטעה, ואלו לא טרחו לבדוק אותו.
סוגיה אחרת קשורה לגובה הערבות שנקבע. אמנם ערבות בסך 10 אלף דולר אינה חריגה בנאבדה ביחס לחומרת העבירה המדוברת, אך הדבר נכון לאזרחים או תושבי קבע של ארה"ב, בעלי קשרים למדינה. כאשר מדובר באזרחים זרים שאין להם מניעה לעזוב את ארה"ב, אמור בית המשפט לשקול זאת ולנקוט בצעדים כמו ערבות גבוהה יותר, החרמת דרכונו של החשוד, או חיוב באיזוק אלקטרוני.
העובדה שהבכיר חזר לישראל, ואלא אם יחליט לשוב מרצונו למדינה על מנת להתייצב לדיון שנקבע בשבוע הבא אין לבית המשפט דרך לחייבו להגיע לדיון פרט להליך הסגרה מסובך, מצביעה על כך שמדובר בהחלטה שגויה של בית המשפט. בשלב זה, לא ברור באילו נסיבות הצליח הבכיר לעזוב את ארה"ב, והאם בכוונתו לשוב על מנת להתייצב בבית המשפט.
"כלכליסט" פנה למשרד ראש הממשלה בבקשה לקבל מענה לשאלות הבאות:
1. מדוע מסר משרד רה”מ מידע מטעה/לא מדויק על הנסיבות שבהן נעצר העובד?
2. האם היה משרד רה”מ מעורב בהחלטה לשחררו בערבות של 10 אלף דולר בלבד (סכום נמוך מאוד, לאור חומרת העבירה והעובדה שלעובד אין קשרים שמונעים ממנו לעזוב את המדינה)?
3. מי שילם את הערבות של העובד?
4. האם העובד מתעתד לשוב לארה”ב לדיון בעניינו שאמור להתקיים ב-27.8?
מהמשרד נמסר בתגובה: "בנושא זה יש לפנות לדוברות מערך הסייבר".
ממערך הסייבר נמסר תחילה: "העובד עידכן את המערך שבמהלך נסיעתו לארה"ב תושאל על ידי הרשויות בארה"ב בנושאים שאינם קשורים לענייני עבודה, וחזר לארץ במועד החזרה המתוכנן. המערך לא קיבל עד כה פרטים נוספים בערוצים המוסמכים. ככל שיתקבלו, המערך יפעל בהתאם להם. בשלב זה, בהחלטה משותפת, העובד יצא לחופש מהעבודה לטיפול בנושא עד שיתבהרו הדברים". המערך לא התייחס לארבע השאלות שהפנה "כלכליסט".
ממשטרת ישראל נמסר: "ככלל כל תלונה או מידע המעלה חשד לביצוע עבירה פלילית נבחנים ע״י המשטרה ובמקום בו קיים יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה פלילית ובהתאם לכל מקרה ונסיבותיו נפתחת חקירה. איננו מוסרים פרטים בדבר קיומן או אי קיומן של חקירות ואין בכך כדי לאשר או להכחיש את עצם קיומן”.
