מכה לנתניהו: בג"ץ קבע כי נציב שירות המדינה חייב להיבחר בהליך תחרותי
הנשיא עמית והשופטת ברק-ארז ביטלו את החלטת הממשלה לפיה רה"מ יבחר לבדו מועמד יחיד לתפקיד הנציב. דעת הרוב: ההליך שאישרה הממשלה לא מונע מינויים פוליטיים ואינו מבטיח את בחירת המועמד הטוב ביותר. סולברג בדעת מיעוט: החוק פטר את התפקיד ממכרז כדי לאפשר לממשלה לבחור נציב שיעזור לה ליישם את מדיניותה
מכה לנתניהו וחיזוק ההגנה על עצמאות שומרי הסף: בג”ץ קבע כי מינוי נציב שירות המדינה מותנה בקביעת מנגנון מינוי קבוע שכולל הליך תחרותי - ולמעשה פסל את המנגנון שאותו בחר רה”מ בנימין נתניהו. הפסיקה התקבלה בדעת רוב בהרכב של הנשיא יצחק עמית והשופטת דפנה ברק־ארז, כאשר המשנה לנשיא נעם סולברג, התנגד להחלטה.
מהחלטת בג”ץ, שמפנה ביקורת ישירה על הממשלה והעומד בראשה, עולה כי ההליך שבחרה הממשלה למינוי הנציב הבא אינו כולל ערובות מספקות לשמירה על אופיו העצמאי, הממלכתי והא־פוליטי של התפקיד, או לבחירת המועמד המתאים ביותר מבחינה מקצועית. עוד קבעה דעת הרוב כי אין עוד מקום לפרקטיקה שלפיה הדרג הפוליטי קובע ומשנה כראות עיניו את מנגנון המינוי על פי שיקולים שאינם גלויים לציבור.
נציב שירות המדינה הוא מנהל כוח האדם וההון האנושי של המנגנון הממשלתי־ציבורי האחראי בין השאר על מיון, השמה, בחירה של עובדי ציבור אך גם על הכשרתם ועל סוגיות רגישות של משמעת וסנקציות. חוק שירות המדינה, התשי"ט-1959 (חוק המינויים) קובע שהנציב ימונה על ידי הממשלה, ללא חובת מכרז.
הממשלה אישרה, בניגוד לעמדת היועמ"שית: "נתניהו ימנה את נציב שירות המדינה"
זה כבר נראה כמו שגרה – ממשלת נתניהו שוב רמסה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה והחליטה שראש הממשלה ימנה את נציב שירות מדינה הבא, שיהיה מינוי פוליטי וכנוע. ההחלטה היא מהלך נוסף בהשחתה של השירות הציבורי והיא צפויה להגיע לדיון בבג"ץ
לכתבה המלאה
התהליך המשפטי החל עם מינויו של רואי כחלון, מקורב לנתניהו, לנציב שירות המדינה על ידי נתניהו עצמו וזאת בניגוד מוחלט להמלצתה של היועמ”שית גלי בהרב־מיארה. נתניהו התעלם מההמלצה כאשר הפניות לבג"ץ התפצלו לשני נתיבים: לגבי זהותו של כחלון עצמו, שהוא מינוי פוליטי מובהק של אדם שנמצא מאוחר יותר כמי שאינו ניחן בכישורים הנדרשים לתפקיד הרם; ומסלול שני הקשור לאופן והליך מינוי הנציב. לגבי החלק הראשון, בג"ץ קבע פה אחד (בהרכב של נעם סולברג, דוד מינץ ודפנה ברק־ארז) כי מינויו לא יוארך יותר משלושה חודשים, ללא קשר לשאלה האם הממשלה תמנה נציב קבוע או לא. עוד נקבע כי שלושת החודשים בהם יכהן כנציב לא ייספרו לו כניסיון תעסוקתי. אף נפתחה חקירה באזהרה נגד כחלון בעבירות מתחום טוהר המידות, לרבות חתימה על תצהיר כוזב. כך שזוהי תבוסה מבהקת לממשלה ולרה”מ: גם כחלון לא מונה כנציב וגם ההליך ייעשה בניגוד לרצונו של נתניהו. הנשיא עמית הדגיש בפסק דינו כי העובדה שהממשלה מוסמכת למנות את הנציב בפטור ממכרז, אין משמעה כי נתון לה שיקול דעת בלתי מוגבל או פְּטוֹר מכללי המשפט המינהלי. כמו כן, עמית לא חסך בביקורת על התנהלות הממשלה והעומד בראשה והדגיש כי הליך המינוי שבחרה הממשלה כולל מעורבות מכרעת של הדרג הפוליטי: רה”מ בוחר מועמד יחיד מטעמו, וחברי ועדת המינויים נבחרים כולם על ידי הדרג הפוליטי. עוד צוין כי בחירת מועמד יחיד על ידי רה”מ, שלא בהליך תחרותי, לא תניב ככלל את המועמד הטוב ביותר.
כמו כן, הנשיא עמית דרש לבחון מחדש את המסקנה בפסק הדין בבג"ץ שניתן לפני כ־14 שנה ובו נמנע בית המשפט מלהתערב באופן מינוי הנציב. הוא הסביר זאת על רקע שינויי נסיבות משמעותיים שחלו מאז. כך, באותה העת בחרה הממשלה במנגנון מינוי ששילב הליך מעין־תחרותי בנוסף לבחינה של ועדת המינויים, בעוד שבענייננו הסתפקה הממשלה בוועדת המינויים בלבד. אך חשוב מכך, הנשיא עמית ציין כי מאז "הודגשה והתחדדה חשיבות עצמאותם של נושאי משרה שהעצמאות היא חלק מתפקידם". כמו כן, הוא ציין כי “בשנים האחרונות ניכרת תמונה שאינה מעודדת באשר לתפקודו של השירות הציבורי"; וכי בעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית בהיקף המינויים הפטוּרים ממכרז בשירות הציבורי. "בנסיבות אלו גוברת החשיבות שבמינוי נציב בעל כישורים, שבכוחו להתניע שינויים בשירות הציבורי גם בניגוד לאינטרסים הפוליטיים של נבחרי הציבור".
עמית מתח ביקורת חריפה על הדרג הפוליטי: "בעוד שבעבר נעשו מינויים פוליטיים במסתרים, כיום נעשים הדברים בראש חוצות על ידי גורמים בממשלה – והדבר מחזק עוד יותר את הצורך בהגנה על אופיו העצמאי והא־פוליטי של הנציב". לגבי שיקולים "פוליטיים-רעיוניים" שנוגעים לתפיסת עולמו של המועמד לנציב, הסביר עמית כי השיקולים האלו "עלולים ליצור מתח בין הצרכים הפוליטיים של הגורם הממנה ובין הצרכים הממלכתיים של הציבור".
השופטת ברק־ארז ציינה כי “נציב שירות המדינה הוא אחד התפקידים החשובים במדינה... מינויו מותנה בעיגון מנגנון מינוי קבוע, שיהיה מבוסס על הליך תחרותי”.
