המועמד של נתניהו למ"מ נציב שירות המדינה: "לא אוכל להתמנות לתפקיד"
ויתורו של עדן בר טל על התפקיד מגיע עקב חוות דעת של היועמ"שית המצמצמת את סמכויותיו: "לא אוכל למלא את התפקיד כנדרש". בתוך כך, למרות התנגדות היועמ"שית, ועדת השרים אישרה את הצעת החוק למינוי נציב שירות המדינה - והיא תעלה מחר לקריאה טרומית; לדברי בהרב מיארה, החוק יביא לכך ש"הליך המינוי יישלט בלעדית בידי הדרג הפוליטי"
עדן בר טל, מנכ"ל משרד החוץ, הודיע היום (ג') כי הוא מסרב לשמש בתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה, אותו הטיל עליו ראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת, לדבריו, עקב חוות דעת של היועמ"שית גלי בהרב מיארה המצמצמת את סמכויותיו בתפקיד זה. לדברי בר טל, "לאחר עיון בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה ולנוכח המגבלות המשמעותיות שהוצגו במסגרתה באשר להיקף הסמכויות שיינתנו לי ככל שתוטל עליי המשימה, הגעתי למסקנה כי במסגרת זו לא ניתן למלא את התפקיד כנדרש".
מדובר במכתב ששלח המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון לצחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יומיים לאחר ההודעה על מינויו של בר טל. במכתב נכתב כי "הטלת תפקיד זמנית זו מעוררת חשש ממשי ליצירת תקדים מוקשה של מינויים קצרי טווח בעלי תפקידים המאופיינים בזיקה פוליטית למשרות בכירות הכוללות היבטי שמירת סף. אם בסופו של דבר יוטל התפקיד כממלא מקום על בר טל, הדבר כרוך במגבלות משפטיות שיוטלו עליו בתקופת כהונתו הקצרה. בין היתר הוא יהיה מנוע מלעסוק במינויים קבועים של נושאי משרה בשירות הציבורי ובהחלטות אחרות בעלות השלכות רחבות או ארוכות טווח, בצד מגבלות שיחולו על החלטות הנוגעות למשרד החוץ".
בתוך כך, ועדת השרים לחקיקה אישרה היום את תמיכתה בהצעת החוק לשינוי אופן הבחירה של נציב שירות המדינה. לפי ההצעה, בחירת הנציב תתבצע ללא הליך תחרותי וללא חובת מכרז. עוד מוצע כי רה"מ יוכל למנות ממלא מקום זמני לנציב שירות המדינה במקרה שהמשרה מתפנה לתקופת כהונה שלא תעלה על חצי שנה, עם אופציה להארכת התקופה באישור הממשלה. הקואליציה תתבקש לאשר מחר את ההצעה בקריאה הטרומית.
ועדת השרים לחקיקה תומכת בהצעה חרף חוות דעת שפרסמה נגדה מוקדם יותר היום היועמ"שית. לטענתה, "אנו סבורים כי הצעת החוק דנן, על כלל רכיביה, צפויה לפגוע קשות בעצמאותו, במקצועיותו ובאי-תלותו של נציב שירות המדינה, וממילא אף להסב נזק משמעותי לאופיו הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי כולו ולציבור כולו. משכך, עמדתנו היא כי יש להתנגד להצעת החוק".
בחוות הדעת שנכתבה ע"י המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון, נטען כי "ההסדר המוצע חותר למצב שבו נציב שירות המדינה – ראש וראשון לעובדי הציבור במדינה – ימונה ללא הערובות הנדרשות לשם מניעת מינוי פוליטי. ההסדר מתעלם לחלוטין מאופיו של תפקיד נציב שירות המדינה והוא אינו נותן כל מענה לעקרונות של שירות מדינה מקצועי וממלכתי, משהוא יכול לקבע את הליך מינויו של נציב שירות המדינה כהליך הנשלט באופן בלעדי בידי הדרג הפוליטי. בכך מסירה הצעת החוק את הערובות החיוניות שנקבעו בפסק הדין, תוך איון הליכי מינוי מקצועיים, שוויוניים ומאוזנים, אשר יש בהם כדי להבטיח כי תפקיד הנציב יאויש על-ידי אדם מקצועי ומתאים ביותר לתפקיד, באופן שיבצר את עצמאותו ואת ממלכתיותו".
עוד נכתב כי "הצעת החוק מבקשת למנות נציב באופן ישיר על ידי הדרג הפוליטי, ללא בחינת התאמה או תנאי סף, וזאת מתוך תפיסה שרואה בו כזרוע ביצועית של הממשלה ותו לא. בכך, כמובן, לא ניתן להבטיח מניעת פוליטיזציה של השירות הציבורי".
"מדובר בצעד משמעותי ביותר מתוך סדרה של צעדים שנועדו לשנות את פניו של השירות הציבורי מכזה שמרכז הכובד שלו הוא פעולה למען הציבור לכזה שמרכז הכובד של פעולתו הוא למען הדרג הפוליטי", נכתב עוד.
בשבוע שעבר הודיע נתניהו כי בר טל ישמש ממלא-מקום נציב שירות המדינה. בהודעתו תקף נתניהו את בג"ץ על כך שהוא מסכל את מינוי הנציב: "זה כשנה, בעיצומה של מלחמה רב זירתית, מנסה הממשלה למנות נציב שירות מדינה קבוע בדרך שמונו נציבי שירות המדינה עד היום - אך הייעוץ המשפטי לממשלה, בגיבוי בג"ץ, מונע זאת. הממשלה תתמוך בהצעות החוק שהוגשו ושנועדו להשיב את המצב לקדמותו, כפי שקבע המחוקק במפורש, ולהפסיק את הפגיעה בשירות המדינה".
יומיים לאחר מכן הודיעה היועמ"שית כי המינוי חסר תוקף משפטי, מאחר שבוצע ללא היוועצות: "הטלת התפקיד נעשתה שלא בהתאם להוראות הדין. ככל מינוי אחר שנעשה שלא כדין, היא אינה בת תוקף משפטי, כל עוד לא יושלם הליך ההיוועצות הסטטוטורי המתחייב".
